עדכון: עיתונאי מעריב נכנעו והצביעו בעד תכנית ההתייעלות שהכתיב להם הבוס. התכנית כוללת תכתיבים להורדות שכר, לפיטורי 25 עיתונאים, למעבר המערכת לירושלים לאיחוד עם מקור ראשון. 25 מפוטרים הם יותר מרבע מהמשתתפים בהצבעה, שקרוב למחציתם התנגדו לתכנית.

הרוב בעד תכניתו של בן צבי היה זעום, אבל, כמו שכתב עיתונאי במעריב בפוסט שלו בפייסבוק הבוקר: "עובדי מעריב החליטו בהצבעה חשאית לתמוך בתכנית ההבראה/גזירות/קיצוצים של בן צבי. בניגוד לספינים שהופצו בימים האחרונים, חלק גדול מהעיתונאים היה נגד התכנית אבל הרוב קובע וכולם מקבלים את ההכרעה ומטים שכם להוצאת העיתון (למרות שלא שולם שכרנו החודש) וכמו תמיד נעשה זאת הכי טוב שאנחנו יודעים". זאת ועוד, איש בהנהלה לא הבטיח לעובדים דבר לגבי העתיד: כמו שנאמר: אין תעודות ביטוח. עתה לא נותר אלא להמתין בצער להתלקחות הבאה שתתחולל עם התאגדות עובדים מוחלשת וחסרת שרירים.

במלחמה כמו במלחמה, כל האמצעים כשרים. בעלי מעריב הצליח, בימים האחרונים, להתסיס עובדים נגד אחרים ולייצר אווירה של סוף העולם, או ליתר דיוק סוף העיתון. באווירה משברית זו הציע לעובדים "להציל" את העיתון מעריב, תוך שהוא כורך אותו בחבילה אחת עם העיתון בבעלותו מקור ראשון, במחיר של קיצוצים ושינויים בתנאי ההעסקה, תוך איומים בסגירת שני העיתונים או בהשבתת הוצאתו לאור של מעריב. היום הוא הגדיל לעשות כשאיים כי לא ישלם את שכרם אם לא ייענו לתביעותיו.

 זה יותר משבוע מתפרסמות ידיעות והודעות מטעם סביב עתיד העיתון: הודעות שהמסר שלהן ברור: ההנהלה מאתרת משתפי פעולה במגמה ליישם, חד צדדית, תכנית קיצוצים נרחבת שתסתום, סופית, את הגולל על מעריב הישן והטוב.
למעשה, אפשר לטעון כי רכישת מעריב על ידי בן צבי מידיו של נוחי דנקנר שלא הצליח להמשיך ולעמוד בהוצאות של אחזקת ותפעול העיתון, היתה כרוניקה של כשלון ידוע מראש. כיום, ללא כל מצגת כספית שקופה, טוען בן צבי באמצעות נציגיו כי הפסיד כבר ששים מיליון שקל.

הנהלת מעריב הפיצה היום הודעה ובה היא מאשימה את ההסתדרות בנקיטת סחבת ביודעין. במכתב שהפיצה בקרב העובדים, מודיעה ההנהלה כי תבעה מן ההסתדרות ומוועד העובדים לאשר בן יום (ביום ראשון) את תכנית ההתייעלות שהציגה ("ביום ראשון עד השעה 15.00") . האולטימטום נועד לדבריה, "לאפשר את המשך הזרמת כספים מהבעלים להמשך תשלום משכורות והמשך פעילותה של החברה". כוון האקדח לרקה לא היה יכול להישמע בוטה וגלוי יותר. למעשה, אומרות תביעות ההנהלה בבירור: אלה התנאים. Take it or leave it. אם אינכם מקבלים את התכתיבים שלנו, לא תקבלו משכורות והעיתון ייסגר.

במכתבה היום אומרת ההנהלה כי "השתלשלות הדברים מאותה פגישה הייתה כזו בה ההסתדרות והוועדים פעלו כל העת לטרפוד, עיכוב וסיכול בחירתכם, העובדים, החד משמעית, ברוב מוחלט לאישור התוכנית. במקום לקיים מו"מ מזורז, ההסתדרות גררה אתמול בבוקר את ההנהלה לבתי המשפט, ועדות בכנסת ודיונים עקרים מתוכן תוך התחמקות ברורה ורשמית מקידום אישור התוכנית. מבחינת ההנהלה ניתן היה לחתום על ההסכם כבר ביום שני ולהתקדם בתוכנית."

ההנהלה מוסיפה וטוענת כי עשתה כל מאמץ לקדם את החתימה לפני יום שלישי, מועד תשלום השכר: "לצערנו, ההסתדרות הוציאה הבוקר הודעה כי המו"מ מוקפא ולא ימשיכו לשבת עם ההנהלה. התרשמותנו היא כי ההסתדרות נוקטת בסחבת מכוונת ביודעין, במטרה להביא לחוסר יכולת לאישור ההסכם, כאשר המשמעויות הישירות לכך הינן חוסר יכולת לקבל הזרמת כספים להמשך קיום החברה, סגירת שני עיתונים ופגיעה בפרנסתם  של מעל ארבע מאות משפחות. אנו עדיין מקווים שהוועד וההסתדרות יתעשתו ויאשרו עמנו את ההסכם במידית."

ההנהלה מבססת את טענותיה, לפיהן הסכימו העיתונאים לאמץ את הכרעתה החד צדדית, על שאלון שהפיצה בקרב  כמעט ארבע מאות ועשרים עובדים. כשלוש מאות עובדים השיבו לשאלון, רובם ככולם הביעו תמיכה ב"תכנית ההתייעלות" של ההנהלה. ההנהלה מוסיפה ומדווחת כי יותר ממחצית מעובדי מעריב ויותר מ-90% מעובדי מקור ראשון החליטו לעזוב את ההסתדרות ואת הוועד הנוכחי.

היום הוציא ועד עובדי מעריב מכתב לעובדים ובו הוא ממליץ בפניהם להמשיך ולעבוד כרגיל על אף האיום על תשלום שכרם. "אנחנו רוצים להוציא את העיתון של מחר. כאמור, בשל אי-תשלום המשכורות זכותו של כל עובד להימנע מעבודה לפי חוק, אבל אנחנו מנסים לעבוד גם בתנאים הבלתי אפשריים הקיימים שנכפים עלינו".

מכתב זה יצא שעה לאחר שהוועד פרסם מודעת עדכון בפייסבוק, בה דיווח על המתנה ממושכת לפגישה שנקבעה מראש עם ההנהלה: "בתוך כך המשכורות עדיין לא שולמו, ובהנהלה אומרים שישולמו רק אם ייחתם הסכם. זהו תנאי שערורייתי, בלתי חוקי, שוב אקדח לרקה, וועד הדפוס הודיע שיפסיק את המו"מ כל עוד אין משכורות. דסק החדשות כרגע לא עובד, וגם במנהלה הופסקה חלקית העבודה עד שלא ישולמו משכורות".

 על הרוח הנושבת מכוון ההנהלה ניתן היה ללמוד מדברי נציג מעריב בישיבת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת שהתכנסה אתמול, שם אמר נציג הנהלת העיתון: "אין תעודת ביטוח לעובדים, גם אם תיושם תכנית ההבראה".

יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ (הליכוד ביתנו), אמר: "נעשה הכל על מנת להנשים את העיתון; נשפיע פוליטית, נפעיל לחצים, נהיה מעורבים, נגשר, נפנה להסתדרות. מעריב צריך להמשיך ולהתקיים. אנחנו מברכים את ההנהלה ואת העובדים על כניסתם למשא ומתן. על ההנהלה לנהוג בשקיפות מול העובדים, ולהציג נתונים וחישובים, אפילו שזו חברה פרטית וההנהלה אינה חייבת בכך. על כל אחד מהצדדים לתת את חלקו לטובת הצלת מעריב".

יו"ר ארגון עיתונאי מעריב, יאיר טרצ'יצקי דיווח לועדה על מערכת יחסי העבודה המתוחה עם ההנהלה ועל דחיית כל אופציה לניהול משא ומתן: "אמרו לנו: קחו את תכנית ההבראה כפי שהיא, אחרת ייסגר העיתון.  יש תחושה קשה של ניסיונות לפרק את העבודה המאורגנת במעריב".

 על גודל האיום על העובדים אפשר היה ללמוד מדברי מיכל שקולניק, מנהלת מסחרית במעריב, שדיווחה כי 75% מהעובדים "מתחננים להמשיך לעבוד ומסכימים לכל דבר ששלמה בן-צבי יציע". שקולניק אמרה כי העובדים אינם חשים כי הוועד מייצג אותם". עיתונאי מעריב אריק בנדר הגיב: "הפסיקי עם מסע ההסתה והשיסוי. תנו לוועדים לדבר מול ההנהלה. עיתונאי מעריב תומכים בוועד הנבחר".

נציג הנהלת מעריב וסגן עורך העיתון, אלעד טנא, אמר כי המו"ל שלמה בן צבי הודיע כי למרות שהפסיד 60 מיליון שקלים, הוא מוכן להמשיך את קיום העיתון בתנאים מסוימים.

לנוכח האיומים תהה כץ מי ערב לעובדים שלא ילכו הביתה כעבור שלושה חודשים, גם אם יקבלו את תכנית ההנהלה. הח"כים שהשתתפו בדיון מתחו ביקורת על ההתנהלות ונחמן שי העלה רעיון: "יצטרך להתרחש כאן נס גדול. ייתכן שהפתרון טמון בישראל היום, ובכך שירכוש את מעריב ומקור ראשון".

כל האירועים הללו התחוללו במקביל לדיון בבית הדין לעבודה בו הוחלט על המשך קיום המשא ומתן, אלא שכלל לא ברור על איזה משא ומתן מדובר: והרי ההנהלה אומרת בפירוש לעובדים שיצטרכו לקבל את החלטותיה החד צדדיות.