האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים הגיש היום (שישי) לבג"ץ עתירה בשמם של עשרה עותרים נגד הרשות הממשלתית למים ולביוב, פורום המנכ"לים של תאגידי המים בישראל ואחרים.

בעתירה מבקשים העותרים לא לנתק אותם מאספקת המים, בין היתר כי תאגידי המים אינם מוסמכים לנתק ממים כאמצעי להפעלת לחץ על צרכנים לתשלום חובותיהם, לא כל שכן צרכנים מעוטי יכולת. העתירה הוגשה באמצעות פרופ' נטע זיו ועו"ד עדי ניר בנימיני מהקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטת תל-אביב, ועו"ד ערן נריה מהאגף לסיוע משפטי במחוז צפון.

בעתירה נפרשים סיפוריהם של עשרה עותרים שונים, אשר פנו לאגף לסיוע משפטי לאחר שסבלו בעבר מניתוק מאספקת המים, ועודם חיים תחת איום זה למרות שידם אינה משגת לשאת בתשלומים הכבדים.

הזכות למים היא זכות חיים חיונית, טוענים העותרים ומוסיפים כי מדובר בסוגיה בעלת השלכות חברתיות מרחיקות לכת. מצוקה כלכלית היא שיקול משמעותי שיש לקחת בחשבון כאשר תאגיד המים – רשות ציבורית – מפעיל את סמכותו לניתוק ממים לצרכי גביית חובות. האופן בו פועלים תאגידי המים לביצוע הניתוק הינו בלתי סביר ובלתי מידתי – תוך התעלמות ממצבם הקשה של הצרכנים, העוני בו הם מצויים ונסיבות חייהם.

עוד נטען בעתירה כי בהעדר כללים מוסדרים לניתוקי מים מבוצעת כיום פעולת ניתוק המים בחוסר סמכות. חלק מן הצרכנים נגדם פועלים תאגידי המים סובלים ממצוקה כלכלית ואישית קשה, וניתוק המים פוגע בכבוד ובזכויות בסיסיות. העותרים טוענים כי הזכות למים הנה זכות יסוד, שאספקתה עברה לאחרונה הפרטה, ותאגידי המים נוקטים במדיניות קשוחה ביותר.

העתירה מפרטת את ההשלכות החברתיות מרחיקות הלכת הנוגעות לזכויות חברתיות המסופקות על-ידי שירותים ציבוריים שהופרטו.

 בין העותרים אם חד הורית, המתקיימת מקצבת נכות ומתגוררת עם בנה החולה במחלה כרונית. בשל חובותיה היא אינה מחוברת לגז. בעבר נותקה גם מחשמל לתקופה ממושכת. היא אינה מצליחה לרכוש את כל התרופות להן היא זקוקה, ואינה מקפידה על התזונה הנדרשת במצבה הרפואי. בשנים האחרונות חוותה כ' ניתוקי מים רבים, אשר גורמים לה לשקוע בדיכאון ומקשים עליה לבצע את הפעולות השגרתיות. היא מתארת את הבושה הגדולה שהיא חשה כאשר היא נאלצת לבקש דליי מים משכניה לצורך ביצוע הפעולות הבסיסיות. באחד מניתוקי המים נקלע בנה החולה כרונית לסערת רגשות קשה, ומצבו הרפואי התדרדר.

עותר נוסף, בן 98, הוא חולה סוכרת קטוע רגל. כל הכנסותיו מסתכמות בקצבת זקנה, ואספקת המים לביתו נותקה מספר פעמים בשל חוב. בשל גילו ומצבו הרפואי גורמים לו ניתוקי המים לפגיעה קשה ביותר. מחלת הסוכרת שממנה הוא סובל מאופיינת בצימאון מוגבר, ובמקרים שבהם נותק ממים נאלץ לבקש משכן שיישא עבורו דליי מים לביתו לאספקת צרכיו הבריאותיים וההיגייניים הבסיסיים ביותר. אם לא די בכך, הרשות בה הוא חי, חיברה כנראה בשוגג שני מדי מים לחשבונו – חיבור המגדיל את חובו. לדבריו, עובדי תאגיד המים שאליהם פנה התעלמו כליל ממצבו הבריאותי, הכלכלי והאישי, וכי ניתוקו ממים הפך לשגרת חיים קשה מנשוא עבורו מאז עברה אספקת המים לאחריות התאגיד.

הוא מתאר כי במרבית המקרים נמשכים ניתוקי המים מספר ימים, וחיבורו מחדש מתאפשר רק אם הוא מצליח ללוות כסף מבני משפחה או חברים על מנת לשלם את החוב.

עותר אחר מתגורר בדירת "עמידר" יחד עם בתו שמשרתת בצבא ומתקיים בדוחק מקצבת הבטחת הכנסה. הוא עצמו סובל מבעיות רפואיות שונות ומטופל תקופתית. בשל חובות כספיים של כ-100,000 שקל הוא מצוי בהליך פשיטת רגל. ניתוקי המים מקשים על התמודדותו של ס' עם נסיבות חייו, ומדרדרים מאוד את מצבו הנפשי, באופן הגורם לו לשקוע בדיכאון ושיתוק. בשל תוצאות אלה ס' נאלץ להסכים לפרישת תשלומים דורסנית. הוא נאלץ לוותר על חלק מהתרופות להן הוא זקוק, ומתקיים ממוצרי מזון בסיסיים בלבד.

 עותר אחר, בעל נכות של 70%, שוהה במוסד רפואי במהלך השבוע. בסופי שבוע הוא שוהה בדירתו בליווי בני משפחה. בשל נכותו הוא מתקשה בניהול ענייניו הכספיים, וצובר חובות בגינם נותק מאספקת המים. הניתוק בוצע למרות שא' מוגדר כ"נכה קשה" שאין לנתקו ממים על פי הנוהל, וחרף פניות מצד אחותו של  א' לתאגיד המים. ניתוק המים מהדירה מטריד ומעסיק עד מאוד את א', שנמנע בשל כך מלצאת לחופשות סוף שבוע בביתו, ונאלץ להישאר במוסד הרפואי.

אם חד הורית אחרת, שסיפורה מובא בפני בית המשפט העליון,  מקבלת הבטחת הכנסה וחייבת כספים רבים. היא מתארת קושי נפשי עצום שהיא חווה כתוצאה מניתוק המים אותו היא מדמה לתחושת מחנק, תחושה כי הכוחות ניטלו ממנה וכי חייה נעצרו. קושי זה מתעצם עקב בעיותיה הרפואיות בגינן היא זקוקה במיוחד לאספקת מים שוטפת. כאשר ביקשה ל' לפרוש את חובותיה, נמסר לה כי אספקת המים תחודש רק בכפוף לתשלום מיידי וחד פעמי של 15,000 שקל.

"העותרים מבקשים מבית המשפט לקבוע שהזכויות למים ולחיים בכבוד גוברות על האינטרס של התאגידים לגביית חובות באמצעות ניתוק מים, המהווה אמצעי גבייה קיצוני ופוגעני. בישראל 2013 מים הם מצרך חיוני שלא ניתן לחיות בלעדיו. סיפוריהם הקשים של העותרים מלמדים על הצורך להפסיק את השימוש בכלי של ניתוק מים כלפי חייבים שאינם יכולים לשאת בתשלום", כתב  עו"ד אייל גלובוס, הממונה על האגף לסיוע משפטי, לבית המשפט.