אם המאמצים הדיפלומטיים, כולל אלו שבדרג הפוליטי הגבוה ביותר, לא יצליחו, תפרסם מחר נציבות האיחוד האירופי בעיתון הרשמי מסמך הנחיות בדבר זכאותם של גופים ישראליים ליהנות ממענקים, פרסים ותמיכה כספית אחרת, אם הם פועלים בשטחים שנכבשו על ידי ישראל ב-1967.

למוצרים מהשטחים אין פטור במכס אירופי

לכאורה, צעד עם השלכות מזעריות, אבל, למעשה המדובר בתקדים העלול לפגוע קשות בכלכלת ישראל, גם אם לא זו הייתה כוונתם של מנסחי ההנחיות. מדיניות האיחוד האירופי בנושא השטחים עוצבה עוד לפני יותר מ-30 שנה (הצהרת וונציה מ-1980) והיא לא השתנתה מאז. ב-2005 אילץ האיחוד האירופי את ישראל להכניס שינוי בתעודות המקור המלוות כל מוצר שהמדינה מייצאת, כך שבכל תחנות הכניסה לאיחוד יכולים פקידי המכס לגבות את המכס ממוצרים שמקורם בשטחים בלא להעניק להם את הפטור מכוח הסכם הסחר החופשי בין ישראל והאיחוד האירופי.

אין תחולה להסכמים בשטחים

בדצמבר 2012, החליטה מועצת שרי החוץ של האיחוד, כי "האיחוד האירופי מביע את מחויבותו לוודא שבהתאם לחוק הבינלאומי כל ההסכמים בין האיחוד וישראל חייבים להצביע באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי אין להם תחולה בשטחים שנכבשו על ידי ישראל ב-1967, היינו, רמת הגולן, הגדה המערבית כולל מזרח ירושלים, ורצועת עזה. האיחוד האירופי והמדינות החברות בו חוזרים על מחויבותם להבטיח מימוש רציף, מלא ואפקטיבי של החקיקה האירופית וההסדרים הבילטראליים שחלים על היצוא מההתנחלויות".

ההנחיות חלות על מכשירים פיננסיים

מסמך ההנחיות של נציבות האיחוד האירופי, הנשען על החלטה זו של שרי החוץ הוא כה גורף עד כי לא ברור עד כמה משמעויותיו היו נהירות למנסחיו. כך למשל נאמר, כי ההנחיות חלות על מכשירים פיננסים המנוהלים על ידי גופים של האיחוד האירופי. אחד מהם הוא בנק ההשקעות האירופי, הפועל בישראל באמצעות בנק ישראלי והמעניק הלוואות לרשויות וחברות ישראליות. לא ברור, כאמור, האם בידי הנציבות מידע על יכולת ההיסק לבנק האירופי עצמו מיישום החלטותיה.

בין השאר לא ברורה גם המשמעות של ההנחיה שרק גופים הרשומים בישראל (בגבולות 1967) יהיו זכאים למענקים, פרסים ושתוף פעולה עם מכשירים פיננסים אירופיים וכיצד תתייחס הנציבות לשורה ארוכה של מוסדות ישראלים הרשומים כדת וכדין ויש להם יותר מאשר תיבת דואר אחת ככתובת והפועלים גם, אך לא רק, בשטחים. לכאורה, הדבר מובהר בסעיף 12 של ההנחיות ולפיו תוכר פעילות ישראלית, לצורך עניין מענקים, פרסים ופעילות של מכשירים פיננסים, רק אם התבצעה שלא בשטחים שנכבשו ב-1967.

תוכנית מחקר משותפת

רק לנציבות האיחוד האירופי פיתרון לסוגיה מה יעלה בגורלה של תכנית מחקר משותפת ישראלית-אירופית, שאותה הגה מדען ישראלי הגר באריאל שתוגש למימון במסגרת תכנית המו"פ האירופית "הוריזון 20" שעל ההשתתפות בה אמורה ישראל לנהל משא ומתן בשבועות הקרובים. גם ישראל וגם האיחוד האירופי, המשווע לרעיונות עם יישום מסחרי, שיקטינו את הפער בתחום זה מול ארצות הברית, מעוניינים בהשתתפות ישראלית אך המימד הטריטוריאלי עלול עתה להציב סימן שאלה על שיתוף פעולה מבורך זה.
טסים מעל השטחים בפיקוח רשות שדות התעופה.

שמים פתוחים

גם בהיבט המוסרי-פוליטי מרחף סימן שאלה על ההתנהלות של האיחוד האירופי על מוסדותיו השונים. במשך שנים רבות, לחץ האיחוד האירופי על ישראל, להגיע להסכם "שמים פתוחים" שיש בו כמובן יתרונות כלכליים ברורים לחברות תעופה אירופיות, שחלקן שקוע במצב כלכלי קשה. ההסכם, שעדיין זקוק לאשרור בשני הצדדים, נחתם בחדש שעבר, היינו ששה חדשים אחרי שמועצת שרי החוץ אימצה את הלשון הבלתי מתפשרת בנושא תחולת ההסכמים.

גם בהסכם התעופה יש סעיף טריטוריאלי. המסר הפוליטי בו ברור אבל הוא מנוסח בדרך שאין בה כדי לגרם נזק גורף ובלתי הגיוני לא בראיה הישראלית ולא בראיה האירופית – "ישום הסכם זה לא יהווה תקדים באשר למעמד השטחים שנמצאים תחת ניהול ישראלי מאז יוני 1967". נוסח זה מקובל על ממשלות ישראל, שלא ביקשו את הכרת חברות האיחוד האירופי בשינויים במעמד חלק מהשטחים, כפי שנעשו בחוק הישראלי ושלגבם עמדת האיחוד האירופי נהירה להם על בוריה.

יש להניח שגם לנציבות האיחוד האירופי היה ידוע בעת החתימה שאת ההמראות והנחיתות של מטוסים – גם אירופים – המתבצעות בין השאר מעל שטח שנכבש ב-1967, מנהלת רשות ישראלית. אבל במקרה זה מצאה הנציבות של האיחוד האירופי את הדרך להבהיר לממשלת ישראל את דעתה בעניין השטחים תוך קידום אינטרס כלכלי מובהק של גופים כלכליים אירופים.

שתי מדינות לשני העמים

ישראל חייבת לפתור את שאלת יחסיה עם העם הפלסטיני, לטובתה היא, באמצעות שתי מדינות לשני עמים. אירופה זכאית להביע את עמדתה אבל אל לה לאירופה לכפות את עמדותיה "דרך הכיס". החורים בכיסיה של אירופה עצמה גדולים וגם לשיתוף פעולה כלכלי עם ישראל יש השפעה חיובית על אף שהכלכלה הישראלית קטנה יחסית ל-כלכלות אחרות בעולם.

מוטב כי ההנחיות לא תקבלנה פרסום וכי ישראל ומוסדות האיחוד האירופי יכנסו לדיון על התחולה הטריטוריאלית של הסכמים ביניהם. ממשלת ישראל לא יכולה לצפות שהאיחוד האירופי יעניק מכספיו למוסדות ישראלים המזוהים, אם על פי כתובתם או על פי עיקר פעילותם, עם השטחים. מאידך, על האיחוד האירופי להדגיש את עמדותיו אך לא באופן שפוטנציאל ההרס שלו חורג אפילו מזה שנצפה על ידי גדולי מבקריה של ישראל באירופה.

ד"ר עודד ערן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, כיהן כראש המכון מיולי 2008 ועד נובמבר 2011. לד"ר ערן קריירה ארוכת שנים בשירות החוץ ובמערכות הממשל של ישראל. ד"ר ערן שימש בתפקידו האחרון כמנכ"ל המשרד הישראלי של הקונגרס היהודי העולמי – WJC . ערן משמש גם כיועץ לוועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. קודם לכן שימש במשך חמש שנים (2002 – 2007) שגריר ישראל באיחוד האירופי בבריסל. בין השנים 1997- 2000 שירת ערן כשגריר ישראל בירדן ובשנים 1999 – 2000 היה ראש צוות המשא ומתן עם הפלסטינים ליישום הסכמי הביניים והסדר הקבע. בין השנים 1987- 1990 היה ערן ציר מדיני בשגרירות ישראל בוושינגטון. ערן מחזיק בתואר דוקטור מטעם בית הספר לכלכלה בלונדון (London School of Economics)