חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב גילו כי מנה בודדת של ריטלין, המשמשת לטיפול בהפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) ונרקולפסיה בקרב ילדים, עוזרת לשפר את בקרת שיווי המשקל בהליכה, לרבות הפחתת סיכון לנפילות בקרב מבוגרים קשישים.

נפילות בקרב קשישים מהוות את הגורם המוביל לשברים באגן ולמוות מתאונה בקרב קשישים. הידרדרות במערכת שיווי משקל הקשורה לגיל בהליכה ובעמידה היא התורם העיקרי לנפילות בקרב קשישים. על פי המחקר שפורסם בכתב העת האמריקני ג'ורנל אוף גרונטולוג'י מצאו החוקרים כי מנה בודדת של ריטלין משפרת את היציבות בהליכה, הן בעת הליכה ללא משימה קוגניטיבית בו-זמנית והן במהלך הליכה תוך ביצוע משימות קוגניטיביות בו-זמנית.

"הממצאים שלנו מראים כי לריטלין עשוי להיות תפקיד כאופציה טיפולית לשיפור הליכה והפחתת סיכון לנפילה בקרב אנשים מבוגרים", אמר ד"ר יצחק מלצר ראש המעבדה לשיקום ולחקר התנועה ע"ש שוורץ, המחלקה לפיזיותרפיה, בפקולטה למדעי בריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. זה נכון במיוחד במצבים מורכבים יותר, כפי שמתרחשים בחיים האמיתיים, כשיש דרישה להליכה תוך ביצוע מטלות נוספות בו זמנית ("משימה כפולה"), כאשר תשומת לב ממוקדת במקומות אחרים (לדוגמה, צפייה בתנועה ברחוב, שיחה) ולא על ביצוע משימה מוטורית ספציפית".

משתתפי המחקר היו 30 קשישים עצמאיים שגרים בקהילה, בני 70 שנה ומעלה,  ובעלי יכולת לצעוד 70 רגל (20 מטר), ללא סיוע אישי או באמצעות מכשיר עזר. לאחר בדיקה ראשונית המשתתפים בקבוצת המחקר קיבלו מנה אחת (10 מ"ג) של ריטלין ומשתתפי קבוצת הביקורת קבלו מנת פלסיבו. הן החוקר והן הנחקרים לא ידעו לאיזה קבוצה משתייכים הנחקרים. כל משתתפי המחקר הוערכו תחת ארבע מצבים בעמידה ובהליכה, חלקן משימות המשלבות בקרת שיווי משקל ובו-זמנית משלבת משימות קוגניטיביות. נמצא שתשומת הלב המוגברת והשיפור בקשב ובריכוז שמגיעה כתוצאה מהשימוש בריטלין הביאה לשיפור בבקרת שיווי משקל  בזמן הליכה, במיוחד בתנאי משימה כפולים.

"ניתן להסביר את הממצאים שלנו, כי הריטלין משפר הליכה לא רק על ידי השפעתו של שיפור קשב, אלא גם יש סימנים לכך שיש לו השפעה ישירה על אזורים במוח העוסקים בבקרת שיווי משקל", אומר ד"ר מלצר.

במחקר היו מעורבים חוקרים נוספים מאוניברסיטת בן-גוריון, בהם ד"ר יעקב בכנר, ראש התכנית לתואר שני בגרונטולוגיה, מחלקה לבריאות ציבור; הסטודנטית גיא טל, לתואר שני במחלקה לגרונטולוגיה, ופרופסור זמיר שורר, מהיחידה לנוירולוגיה של הילד, במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה והפקולטה למדעי בריאות באוניברסיטה.