כשעבריין זוטר נעצר בידי המשטרה, יש בידיה 24 שעות להביאו להארכת מעצר, ובבית הדין היא תצטרך לשכנע את בית המשפט להאריך את מעצרו ביום נוסף או יותר, זאת כדי שלא ייכלא אדם לשווא. בבית הדין הרבני נעצר השבוע האזרח א', ומעצרו הוארך עד יום ראשון הקרוב, עד שיובא לפני אב בית הדין, כי כך החליט הרב. מה שלא יעבור בין כותלי בית המשפט האזרחי, מותר לבית הדין  הרבני.

א', תושב הצפון שמצוי בהליכי גירושים, נעצר ביום חמישי בהוראת אב בית הדין הרבני בחיפה, כדי שתובטח התייצבותו לדיון ביום ראשון הקרוב. אב בית הדין היה מוכן לשחררו ממעצר בתנאי שיפקיד ערבות במזומן בגובה  100 אלף שקל, שתבטיח את התייצבותו לדיון בתיק גירושים שבו חייב אותו בית הדין הרבני להתגרש מאשתו.

חלופת מעצר שהציע פרקליטו של א' נדחתה וערובה אישית שהציע גיסו, אל"מ בשירות קבע בתפקיד בכיר בצה"ל, הותנתה בכך שיגיע אישית לחיפה בזמן קצר ויערוב בה. כשהאחרון הודיע כי ממקום הימצאו בדרום הוא יוכל לנסות להספיק ולהגיע לבית הדין הרבני בתל אביב, ושם יחתום על ערובה, ההצעה נענתה בשלילה. תגיע לכאן תוך זמן קצר או שאין על מה לדבר, פסק אב בית הדין. א' הובל לתא המעצר אזוק בידיו וברגליו עד יום ראשון, שבו יובא על ידי משטרת ישראל לדיון.

"אתה מוכן לתת לה גט?", שאל אב בית הדין. "אחרי שפרקליטי יגיע להסכם עם פרקליטת אשתי, כן", השיב א', "אבל לא בתנאים שמציב לפני בית הדין". לבית הדין זה הספיק כדי להורות על מעצרו עד יום ראשון כאחרון העבריינים.

כשא' נישא לא', בתו של אדם ידוע בצפון הארץ, הוא לא שיער שנישואיו הקצרים יובילו אותו לתא המעצר בשל "סירובו" להתגרש ללא הסכם גירושים הוגן. "הוא ממש לא מסרב להתגרש", אומר פרקליטו של א' – "הוא פשוט מבקש הסכם גירושים הוגן, שבו החובות והרכוש יתחלקו שווה בשווה בין בני הזוג".

ביום רביעי התייצב א' ברבנות בחיפה, לאחר שנודע לו כי אב בית הדין בחיפה, אדרי דניאל, הוציא נגדו צו הבאה בטענה שאינו מופיע לדיונים. בתגובה נמסר לו על ידי מזכיר בית הדין שאין דיין שידון בעניינו והדיון ייקבע ליום חמישי. בינתיים הוזמנה למקום משטרת חיפה, ולא' התאפשר לבחור: להפקיד מיד במזומן 50 אלף שקל ערבות להבטחת התייצבותו ביום חמישי בבית המשפט, או להיעצר בהוראת בית הדין הרבני. א', שכל כספו כבר עוקל והוחרם בהוראת בית הדין, לא יכול היה לשלם את הסכום הנדרש ולכן נעצר. למחרת, יום חמישי, הוא הובא כפות ברגליו וידיו ונדרש על ידי אב בית הדין להפקיד הפעם 100 אלף שקלים. הערבות צמחה ב-24 שעות, פי שניים. וכאמור משלא יכול היה להפקיד את המזומן, נכלא עד יום ראשון הקרוב, שבו ידון אב בית הדין באופן אישי בעניינו.

א' טוען השכם והערב כי קשריו של אותו אדם ידוע גורמים לאב בית הדין לפעול כנציגה של אשתו מולו ולא כאב בית דין, וכל החלטותיו, למרות שהן מוצגות כי נעשו על פי דין, מעוותות ביסודן. ואכן, כפי שנראה בהמשך, מעלות החלטותיו של הרב אדרי תמיהות רבות. כך עלה לפתע סכום הערבות ל-100 אלף שקל, רק כי כך החליט אב בית הדין, דניאל אדרי. "ביום ראשון אגיע במיוחד לדון בעניינך", בישר אב בית הדין הנחוש לא', ושלח אותו לתא המעצר.

בתוך 9 חודשים מפתיחת התיק הבעל נהפך מחויב וסרבן גט

בדרך כלל מייעצים בני סמכא לנשים החפצות להתגרש לפנות לבתי המשפט לענייני משפחה בכל הקשור למזונות וענייני כספים ורכוש, כדי לחסום את דרכו של הגבר להטיל עניין זה לפתחו של בית הדין הרבני. הטענה הרווחת בפי עורכי דין לענייני גירושים היא שבתי הדין הרבניים, הבנויים על טהרת המין הגברי האורתודוקסי, נוטים לפסוק לטובת הגבר. את בתו של אותו אדם ידוע מצפון הארץ זה לא הטריד. היא פנתה לבית הדין הרבני בחיפה ללא היסוס בכל ענייני גירושיה. בעלה טוען כי קשריו של אביה מטילים צל כבד על מהלך הגירושים, וכי החלטות אב בית הדין החיפאי, הרב דניאל אדרי, מוכיחות הלכה למעשה טענות אלו. ואכן, החלטות בית הדין בראשות הרב מעוררות תמיהה ומטילות צל כבד אף שהן מעוגנות בדין הדתי.

א' טוען כי מרגע פניית אשתו לבית הדין בבקשה להתגרש, הדברים "טסו": דיון גרר דיון והחלטות התקבלו בלי עיכוב ובלי גרירת רגליים ביורוקרטית שבה נתקלים אלפי זוגות המבקשים להתגרש בבתי הדין בארץ. "זה מדהים", אומר א', "מהרגע שהיא פנתה לבית הדין הרבני בחיפה, הרכבת יצאה לדרך בלי לעצור בשום תחנה. מצאתי את עצמי עומד מול רב שהחליט לקרוע לי את הכיס ולהרוס לי את החיים, בלי לתת לי הזדמנות להעלות טענות שכנגד. כל בקשותי לבית הדין נדחו בבוז. לעומת זאת, כל בקשה של אשתי נענתה מיד וללא היסוס. רבנות חיפה בהנחיית הרב שהוא אב בית הדין בחיפה, פעלה כמכונה משומנת", הוא אומר.

"ראשית, נקבעו לי מזונות זמניים שבינם לבין המציאות אין שום דמיון. טענותי הושמעו באוזני חירשים. היא כתבה שכך וכך אני חייב, וזה הספיק להם. אני מכיר זוגות שממתינים ארבעה חודשים לדיון ברבני בחיפה. במקרה שלי? דיון רדף דיון והחלטה רדפה החלטה. את הרב אדרי לא עניין דבר. זמנו היה פנוי לטובת התיק הזה, והחלטותיו רמזו לי בצורה הכי פשוטה: תתגרש ועכשיו ובתנאיה של אשתך; אם לא – רע ומר יהיה גורלך".

"זה מדהים", אומר פרקליטו של הבעל, "אנו דורשים לפעול להסכם גירושים הוגן ושווה. בית הדין מינה אקטואר (רואה חשבון) שאיתו עובד בית הדין. הוא נבר בכל המסמכים שאותם הגישו הבעל והאישה, והגיש מסקנה חשבונאית לבית הדין, שלפיה האישה אפילו חייבת כסף לבעל – ולא להפך. מאותו הרגע התעלם בית הדין מההחלטות שלו עצמו. כשמרשי מתעקש על הסכם גירושים לפני מתן הגט, בא בית הדין ואומר לא. ראשית דבר תתגרש בתנאים שאנו נקבע, ואז תתמקח על הסכם הגירושים. כשהבעל סירב, במחי יד הפך הרב אדרי את הבעל לסרבן גט על כל המשמעויות הנובעות מכך". ואכן נגד הבעל הוצא צו עיכוב יצאה מהארץ, עיכוב רישיון הנהיגה, עיקולים על חשבונותיו ועוד.

א' עזב את ביתם השכור בעיר הצפונית לפני כתשעה חודשים, אחרי שאשתו מסרה לו את תביעת הגירושין. בית הדין נדרש לקבוע לה מזונות זמניים עד לגירושים עצמם. האישה טענה שא' חייב לה כספים בגין הלוואות וצורכי מחיה. הוא, מנגד, טען שזו אינה האמת, ולמעשה אם ייערך חישוב מתמטי יתברר כי היא זו שחייבת לו. המספרים לא עניינו את בית הדין, ודמי המזונות נקבעו ל-6,400 שקלים אף שהבעל הצהיר והביא תלושי שכר המעידים שמשכורתו היא רק 8,000 שקלים.

משסירב לשלם, עוקלו חשבונות הבנק שלו ועוקלה משכורתו. לאחר שפנה שוב לבית הדין נקבעה ישיבה בעניין זה. בדיון שנערך בבנובמבר 2012, הסביר אדרי כי "בית הדין פסק סכום מזונות מינימלי … וכל הנוסף הוא תשלום מחצית של החינוך, שליש מהוצאות הבית וכן מחצית מתשלום החובות בהתאם למסמכים שהוגשו לבית המשפט". הוא לא פירט מהו טיבם של המסמכים שהגישה א' בתביעתה.

בשלב זה ה"מלכודת" נפרשה. אדרי: "בעבר היתה הסכמה של הבעל להתגרש. הוויכוח הוא על נשוא הכתובה. בעיקרון כל אישה זכאית לכתובתה, אלא אם יוכח אחרת, ולכן אנו מציעים שהצדדים יתגרשו לאלתר". כלומר בית הדין רומז לבעל כי כדאי לו להתגרש בתנאי בית הדין ולא ייפסק לחובתו גם סכום הכתובה. לגבי החלטות בית הדין, נענה הבעל שהוא יכול לערער בבית הדין הרבני הגדול בירושלים. "האישה רוצה להתגרש", פנה אדרי לפרקליט, "מה עמדתו כיום?", פרקליטו של הבעל: "הבעל מוכן להתגרש כאשר יהיה הסדר ברור. יש לו ילד אחד ועושים לו צרות". אדרי דחה את טענות העורך דין ואמר: "בית הדין שאל את הבעל אם הוא מוכן להתגרש מבלי לפתוח את תיבת פנדורה, ונענה כי הוא מוכן להתגרש; הסתיימה בכך החקירה בנושא הגירושים… בית הדין הוציא פסק דין המאשר את הסכמת הצדדים להתגרש".

לאחר דיון ארוך החליט הרב למנות אקטואר שיבדוק ויגיש מסקנות לעניין הסכומים והחובות שלגביהם טענה האישה, לנוכח טענות הבעל שלא היו דברים מעולם. פרקליט הבעל היקשה: "האם האקטואר יכול להחליט?", אדרי: "הוא לא מחליט. הוא מציג לנו תמונת מצב ואנו מחליטים". העו"ד היקשה ושאל מדוע כל החובות והמרכיבים שלהם טוענת האישה, הוכנסו לתוך סעיף המזונות שבו חויב א'. אב בית הדין הסביר כי "מאחר שהאישה משלמת את החובות האלו מכיסה, היא צריכה לחיות בינתיים", וציין כי "עד קבלת חוות דעת האקטואר הוא (הבעל), מחויב ותמיד ניתן לעשות קיזוז". אדרי הוסיף וציין כי הפסיקה בעניין המזונות הזמניים ניתנה "לא מפני שאביה… אלא מתוך שיקולים ענייניים. תהיה סמוך ובטוח שכל שקל שנגבה שלא כדין יחזור לידי הבעל לאחר קבלת דו"ח חוות דעת האקטואר".

"תראה איך הוא לבוש, הפנתה עורכת הדין של האישה לבית הדין: שלא ידבר על עוני… הוא לבוש בחולצה של אלף שקל וכך גם הנעליים. הוא לבוש ב-3,000 שקל". אדרי החליט: אנחנו נוציא פסק דין לגירושים ונתייחס גם לחובות בהתאם לחוות דעת האקטואר. אמרנו שתמיד ניתן לעשות קיזוז.

האישה חייבת לבעל – בית הדין החליט להתעלם

בית הדין הרבני מינה רואה חשבון כאקטואר, והורה לו להגיש בפניו חוות דעת מפורטת. הרו"ח עשה את עבודתו והגיש לבית הדין רשימה מפורטת של מסמכי הבדיקה הכוללים את טענות האישה, ובסופה רשם כי "האישה תעביר לבעל סך של … שקלים לאיזון כולל של עודף זכויותיה". למרות החלטתו של בית הדין לחייב את שני הצדדים לקבל את חוות דעתו של רואה החשבון, נמסרה חוות הדעת לאישה, והאחרונה, באמצעות עורכת דינה, ביקשה וקיבלה היתר להציג חוות דעת של אקטואר מטעמה. האקטואר, רואה החשבון מצד האישה, בדק וחישב כי לאישה דווקא מגיע סכום גדול נכון ליום הפירוד. "הוא אפילו לא ביקש ממני מסמכים", אומר במרירות א', "הוא הסתמך על מה שהוצג בפניו". בשלב זה החליט בית הדין להתעלם מהחלטתו ולפיה יחליט לאחר קבלת חוות דעת האקטואר שהוא מינה.

בצר לו ערער הבעל לבית הדין הרבני הגדול בירושלים. בערעור כותב עורך דינו דברים קשים ומספר כי בית הדין "כפה על הבעל לקבל את מרות בית הדין וסמכותו", למרות שהבעל תבע שאת הדיון בענייני מזונות והורות יעשה בית משפט לענייני משפחה. "בית הדין קבע… סכום מזונות דרקוני אשר מעורר שאלות רבות באשר למה שמניע את בית הדין לנהוג בנוקשות כלפי הבעל", מדגיש העורך דין בערעור ומוסיף: "כל ניסיונותיו של הבעל להקטין את סכום המזונות לא עלו יפה והוא נתקל בחומה בצורה של בית הדין אשר מעוררת שאלות ותמיהות רבות, למה בית הדין יוצא מגדרו בעניין זה".  לגבי האקטואר כותב הפרקליט בעתירתו: " חמור מכך, בית הדין קבע כי ימונה אקטואר על-ידי בית הדין וככל שיחליט חוות דעתו תחייב… כאשר ביקש הבעל ליישם חוות דעת זו, נתקל בחוסר נכונות של בית הדין וחמור מכך, בית הדין דחה כל ניסיון של הבעל לפעול על פי אותה חוות דעת".

לגבי התנהלות בית הדין בחיפה הוא מציין בערעור כי "נוצר מצב שבו בית הדין מקבל את כל בקשותיה של האישה, והיא פונה לבית הדין ומיד נענית, ומאידך הבעל נלחם על קיומו הפיזי ממש. תקצר היריעה מלפרט את הטענות החמורות שיש לבעל כנגד בית הדין וכנגד ההחלטות שהוציא". עורך הדין מציג את תשובת הרב דניאל שהגיב על בקשת הבעל לבטל חיובים ועיקולים ואומר "זה נשמע הזוי כשקוראים איך בית הדין מגיב ואומר ש"בית הדין תמה על הבעל על דבקות במטרה. לדעת בית הדין, הבעל הוא זה שעושה את הסבל לעצמו. תיק זה יכול להסתיים מזה זמן רב אם רק הבעל היה רוצה ולא היה ממשיך בעקשנותו".

עורכת הדין של האישה סירבה להגיב לתוכן הדברים ואמרה כי איננה נוהגת לדון בתקשורת על ענייני לקוחותיה, היא ציינה כי הדברים אינם אמורים ספציפית לעניין תיק זה, אלא ככלל שמנחה אותה לאורך עבודתה.

מהנהלת בתי הדין הרבניים נמסר כי "חוות הדעת מאקטואר אכן הוזמנה על ידי בית הדין. צד האישה הגיש הצגות לצד אסמכתאות חשבונאיות ע"י רואה חשבון והדבר הועבר לתגובה, דבר שהוא נכון וראוי. התיק מתנהל כשנה, כאשר הבעל באמירותיו שלא ייתן גט לאשתו יצר תיק עגינות. אב בית הדין לצד הרכב הדיינים כולו נלחם בתופעת עגינות הנשים וראוי לציין כי תיקי העגינות נפתרים ולא ידוע שבהרכב זה על תיקי עגינות". "לא ידוע שבהרכב זה על תיקי עגינות" – רוצה לומר: בבית הדין החיפאי אין תיקי עגינות. הם פותרים את כולם.

ס', אחותו של א', כואבת וזועמת: "זה כבר לא אחי מול אשתו", היא אומרת, "זה דניאל אדרי, אב בית הדין שמייצג את אשתו של אחי מול אחי. אני לא מאמינה בישראל 2013 יכול לקרות סיפור קפקאי כזה". ש', חברו לעבודה הוסיף, צלצלתי היום לבעל החברה בה אנו עובדים, דיברתי עם הבעלים. אמרתי לו שא' בצרה וצריך לעזור. הוא היה בישיבה בתל אביב ואמר שהוא מוכן לחתום על ערובה כספית ושזו לא הבעיה. אבל אז אב בית הדין דרש שהוא יגיע אישית לחיפה והוא לא יכול היה להספיק. הוא הודיע שמשרדי עורכי הדין של החברה יכולים לעזור, לחתום ולטפל. לאדרי זה לא הספיק. אני המום. זה עבריינות במסגרת החוק. אולי נעשה ככשר, אבל זה מסריח".