Skip to content

אגף הגביה של רשות השידור מתעלל באזרחים: שיא תלונות

דו"ח נציב קבילות הציבור של רשות השידור לשנת 2012 מתריע על ריבוי התלונות המוצדקות בנושא גביית האגרה ומתאר מצבים של התעמרות ורדיפה של הציבור מצד מחלקת הגביה ושלוחיה, עורכי הדין. הדו"ח אף מצדיק רבות מהתלונות בנושאי תוכן
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

בשנת 2012 התקבלו אצל נציב הקבילות 1,183 תלונות בענייני תוכן ו־ 1,761 תלונות בענייני אגרה ובסך הכול 2,944 תלונות. על פי הדו"ח שכתב הנציב דדי מרקוביץ', זהו מספר שיא של קבילות בשנה, כאשר אשתקד היה מספר הקבילות2,638.

רשות השידור מתעמרת במשלמי האגרה (בנין הנהלת הרשות בירושלים. צילום: תמר קמחי, ויקימדיה)

להלן ציטוטים מן הדו"ח המתפרש על פני 79 עמודים:

האגרה
"התגברות העוינות הציבורית והמחאה נגד גביית אגרת הטלוויזיה מגבירות דרך קבע ומדי חודש את כמות התלונות המגיעות לשולחנו של נציב קבילות הציבור.

קבילות על פעולות האכיפה של אגף הגבייה היו גם השנה חלק הארי מסך כל התלונות בהן טיפל הנציב. אזרחים מותשים, מתוסכלים ומרוטי עצבים פנו למשרד נציב הקבילות, בעיקר מחוסר אונים. ימים ולעתים אף שבועות ארוכים אין קול ואין עונה במוקדי הגבייה. אזרחים מוצאים עצמם בסיפור קפקאי, מנסים להסדיר חוב או סטטוס, וכשזה נבצר מהם בשל חוסר מענה, מופעלים עליהם לחצי קבלני הגבייה הפרטיים (משרדי עורכי דין) שמאיימים בצווי עיקול, בקנסות ובתשלומי שכר טרחה הנתפסים כמופקעים. במקרים רבים “הרדיפה“ הזו בלתי מוצדקת. 1,761 קבילות כאלה הגיעו לשולחנו של הנציב ועוד מאות פניות טלפוניות.

לצורך השוואה, בשנת 2007 רק 25 אחוזים מכלל הקבילות בהן עסק הנציב היו בנושא האגרה, בשנת 2012 טיפס הנתון לכ־ 60 אחוזים". ועוד: רבים התלוננו גם על משרדי עורכי הדין העובדים כקבלני גבייה ואיתור חייבים מטעם רשות השידור. התלונות נסבו סביב השירות, היחס לחייבים, גביית שכר טרחה מוגזם, ביקורי הבית המאיימים והעובדה שאינם פועלים על פי אמות המידה שעליהן התחייבו כשזכו במכרז. יצוין כי בשנת 2012 עבדו עם רשות השידור 14 משרדי עורכי דין, כשבשנת 2013 צומצם מספרם לחמישה בלבד – בעקבות התלונות המרובות ובהתאם לדרישת המוסדות.

אבי נמני: ניגודי אינטרסים (צילום: ויקימדיה)

תכני שידור

 עניין תקשורתי רב נסב השנה סביב נושאי “חוסר איזון“ ו“הבעת דעה אישית“ של מגישים

וכתבים. למשל, הניסיון של הנהלת הרשות לשנות את אופי תכניתה היומית של קרן נויבך

ברשת ב‘, “סדר יום“, ולהוסיף לצדה מנחה אורח. ההחלטה, שבוצעה בן־לילה, עוררה דיון

ציבורי וגררה ביקורת נוקבת על התנהלות ההנהלה ועל דרך קבלת ההחלטה. התוכנית “סדר

יום“ חזרה למתכונתה הנוכחית בלחץ ועדת התוכן והמליאה.

* בדצמבר 2012 פורסם סקר בחירות ב"יומן" של הערוץ הראשון. בתוצאות הסקר הופיעו שם המפלגות ומספר המנדטים של כל אחת ואחת מהן, מלבד המפלגות הערביות. שלוש הרשימות הערביות כונסו לגוש אחד, בזמן שמפלגות אחרות, שעל פי הסקר לא עברו את אחוז החסימה, זכו לעמודה עצמאית על המסך. 'יש כאן משום אפליה', נכתב בתלונה שהגיעה לפתחו של הנציב, "המהווה פגיעה בעיקרון השוויון של הציבור הערבי כולו. הפרסום אף פוגע בניסיונה של מפלגת חד"ש למשל להגיע גם לציבור מצביעים יהודי. זהו חשש כבד להטיה פוליטית בפרסום המוצג כחדשותי. התלונה נמצאה מוצדקת.

תובנה חשובה על יפהפיות בלשכת רה"מ: אילה חסון (צילום: ויקיפדיה)

* במהלך חודש יוני, באחד מיומני הלילה, דיווח הכתב לענייני משטרה על הפגנה של אלפי חרדים בירושלים נגד "גזרת הגיוס" שמאיימת עליהם. במסגרת הכתבה סופר כי "הועמדו בחזית ילדים קטנים, כשכמה מהם אזוקים בידיהם". אחד הילדים דיבר למיקרופון ושגה בשפה העברית. מגיש התוכנית העיר בשידור, ש"אם הילד וחבריו היו לומדים שיעורי עברית במסגרת לימודי הליבה, אפשר ששיבוש הלשון הזה לא היה נאמר". הקבילה נמצאה מוצדקת. אין זה מתפקידו של עיתונאי במשדר חדשותי להטיף מוסר לאדם או לציבור כלשהו.

* תלונות הגיעו בחודש ינואר אודות הדברים שאמרה אילה חסון בתוכניתה "הכול דיבורים" בדיון על אירוע ההטרדה המינית בלשכת ראש הממשלה. מהשידור השתמע למאזינים כי חסון והפרשן הפוליטי, חנן קריסטל, מצדדים בסילוק נשים "יפהפיות" ממשרות בלשכות של נבחרי הציבור. נציב הקבילות קבע כי חסון ועמיתה קריסטל לא הצדיקו את העובדות, אלא ציינו שכך הייתה ההתנהלות באותה לשכה. אילה חסון עצמה התנצלה בשידור בפני כל מי שראה עצמו כנפגע מהדברים שנאמרו.

אתיקה ומדיניות שידור

* בחודש מרס הצביע צופה על הבעייתיות לכאורה שבהצבת אבי נמני, כדורגלן העבר והסמל של מכבי תל אביב, בעמדת הפרשן במשחק המרכזי בליגת העל. נמני, טען המתלונן, הוא סוכן שחקנים. ככזה, הוא מעורב בעסקים בליגת העל ולכן לא יכול להיות פרשן אובייקטיבי. יותר מכך, הוא יכול במקרים קיצוניים אף להרוויח לכאורה מהמעמד שניתן לו בשידור הציבורי. התלונה נבדקה מול מנהל הטלוויזיה ומול מנהל מחלקת הספורט, ונמצאה מוצדקת.

* בחודש נובמבר התלונן מאזין של רשת ג' כי שדר מחליף בתוכנית "עוד להיט" פלט הערה שנתפסה כפוגעת בקהילה ההומו־לסבית לאחר ביצוע שיר של הזמרת דנה אינטרנשיונל. התלונה נמצאה מוצדקת, והשדרן התנצל בפני מנהל רשת ג' על האמירה. הוא טען שאמר אותה בתום לב ובלי כוונה לפגוע באיש. הוא גם התנצל על כך בשידור.

* בעקבות אחד המשטים לעזה התלונן צופה כי כתב הערוץ הראשון הגדיר את המשתתפים במשט "פעילי שלום". זהו מינוח מוטה פוליטית, טען הקובל. התלונה נמצאה מוצדקת.

* לנגן ואגנר: בחודש דצמבר התלוננה מאזינה של "קול המוסיקה" כי בתוכנית "הקונצרט שלי" הושמעה יצירה של המלחין האנטישמי ריכרד ואגנר. לטענת המאזינה, זו הפעם השנייה שהיא שומעת יצירה של ואגנר בתחנה. התלונה נמצאה מוצדקת.

חוסר איזון מגדרי

* אפליה מגדרית: שתי תלונות התקבלו על חוסר איזון מגדרי בעת השידורים – כלומר, יותר מדי גברים וגנרלים ופחות נשים, בעיקר בפאנלים של הטלוויזיה.

"אנו עדים לנוכחות כמעט בלעדית של גברים בפאנלים ובמשדרים השונים", לשון אחת התלונות, "ההנחה המובלעת היא שלאותם גברים, בגלל היותם גברים, יש עליונות של מומחיות בתחומי ביטחון. זוהי הנחה שגויה שלא ראוי שיהיה לה מקום במדינה דמוקרטית…רבים מהנוכחים הם גם פוליטיקאים המתמודדים בימים אלו בבחירות המקדימות במפלגות, בעוד שנשים פוליטיקאיות מודרות לחלוטין מהשיח הציבורי, המתמודדים הגברים זוכים לבמה שערכה לא יסולא בפז… כל זאת כשלמרביתם אין יותר או פחות ניסיון בנושאים המדוברים מלנשים המתמודדות… למבצע 'עמוד ענן' השלכות הרות גורל לגבי נשים רבות, בעיקר עבור אמהות… אני דורשת מכם תמהיל מגדרי מגוון יותר ומאוזן יותר בעת המשדרים הפרוסים לאורך כל היום". התלונה נמצאה מוצדקת.

סיפור קפקאי

הטרדה מתמשכת

יותר מעשר שנים בוחרת רשות השידור, שנה אחר שנה, לבדוק את הסטטוס של זוג המתגורר ביישוב רק מכיוון שאינם נשואים. לא עזרו המכתבים והעדכונים מצד בני הזוג, שהחלו לקבל התראות גם מעורך דין. להלן המכתב בקיצורים הנדרשים:

"שלום רב, אנחנו זוג החיים באושר בכפר יהושע, יישוב נידח בעמק יזרעאל, כתריסר שנים ומעלה. בצל קורתנו מסתופפים גם ילדינו המשותפים ביולוגית… העננים היחידים בשמי האידיליה הכפרית המתוארת הם מכתבים מרשות השידור הדורשים מאיתנו אגרה כפולה. לפני עשור קיבלנו מכתב דומה ונאלצנו להחתים את מזכיר היישוב )?( כעד לחיינו המשותפים… לפני שנתיים קיבלנו מכתב דומה. עכשיו הסתפקתם בשיחת טלפון בה הוסבר לנו שאנחנו צודקים ומאושרים יחדיו, אך אתם מוצאים לנכון לבדוק מדי פעם למקרה שהחלטנו להיפרד )???!!!(…"באמשים טרופים אלה – שלהי הקיץ המעיק ועם פתיחת שנת הלימודים ספגנו מכתב נוסף בה נדרשת בת הזוג לשלם כפל אגרה )ע"ח 2008 ???(. אנו אומנם לא נשואים כחוק, אולי פרט זניח זה מוציאכם משלוותכם החסודה, אך עומדים על זכותנו ההיסטורית בארץ אבותינו לחיות על פי דרכנו… אנחנו מבקשים, אולי אפילו דורשים: נא לא להטריד, העמק רוגע, אין להפריע את מנוחתו".

התלונה נשלחה לאגף הגבייה ונמצאה מוצדקת. בתשובת האגף המתנצלת נמסר לבני הזוג שהנתונים עודכנו וכי הדרישה לאגרה בוטלה.

.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן