כל אדם שמבקש להוציא רישיון לנשק יחויב לעבור בדיקה פסיכולוגית, ובמקרים חמורים אף בדיקה פסיכיאטרית. כך אמר הבוקר השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', בדיון שערכה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות ח"כ מירי רגב.

השר גילה כי כיום קיימים יותר מ-290 אלף כלי נשק בידי הציבור הפרטי ובידי ארגונים שונים. לדבריו, משנת 2011, צומצמו 4,800 רישיונות נשק, 2,200 נשקים מבתי עסק, ו-1,600 נשקים פרטיים שהוחזרו למשטרה כחלק מקמפיין להחזרת נשק ללא פתיחת תיק פלילי. עוד אמר השר: "ההנחיה הגורפת שלי היא שהחל מתאריך 27 באוגוסט, לא תותר הוצאת כלי נשק מבתי עסק, למעט באישור ועדת חריגים".

לדברי השר אהרונוביץ', כחלק מן הרפורמה, תהיה חובה על כל אדם, שמבקש להוציא רישיון לנשק, לעבור בדיקה פסיכולוגית בנוסף לבדיקה הרגילה של רופא המשפחה. במידה שלא יעבור את הבדיקה הפסיכולוגית יצטרך להיבדק על ידי פסיכיאטר. בנוסף, אדם שהחזיק בנשק מתוקף מגוריו בשטחי יהודה ושומרון, או באזור המאושר לכך, לא יקבל אישור אוטומטי כאשר ישנה את מקום מגוריו. על פי חלק נוסף של הרפורמה, אדם שלא יחדש את רישיון הנשק שלו, יהיה לאחר שישה חודשים במעמד של "דרוש חקירה", והמשטרה תוכל לפתוח נגדו בהליכים פליליים.

לגבי מערך האבטחה במוסדות החינוך, אמר השר כי המשרד לביטחון פנים נמצא במגעים עם משרד החינוך, אך הוא אינו צופה כי עד פתיחת שנת הלימודים תחול במוסדות האלה רפורמה. לדבריו, המגעים החלו בשלב מאוחר יחסית ולכן יעוכבו. יחד עם זאת, הם פועלים בשיתוף פעולה והוא אופטימי.

יו"ר הוועדה, ח"כ מירי רגב, בירכה על הרפורמה, אך ביקשה לברר מה יקרה לעסק, שכתוצאה מן הרפורמה ישקיע כספים בפתרונות להפקדת הנשק במקום העבודה, אך לאחר מספר חודשים, בעקבות הערכה ביטחונית מחודשת של המשטרה, אותו מוסד כבר לא יידרש להעסיק מאבטחים חמושים והשקעתו הכספית תהיה לחינם. יושבת הראש ביקשה לדעת האם לא ניתן לבצע ראשית בחינה של מערך האבטחה במוסדות, ורק לאחר מכן להחיל עליהם את הרפורמה.

לשאלתה השיב ניצב אהרון אקסול, ראש אג"מ במשטרה, שאמר כי ההיערכות של המשטרה מתבצעות כל העת, בהתאם לאיומים הביטחוניים. לדבריו, הוא אינו רואה שינוי בחודשים הקרובים בתפיסת האבטחה של מוסדות החינוך, בתי המלון ורשתות המזון. עוד הוסיף, כי במקרה שבו מוסד מבקש אישור להחזקת מאבטחים חמושים, למרות שהמשטרה אינה סבורה שיש צורך בכך,  המוסד יוכל לפנות לוועדת חריגים.

שי אברהמי, קצין ביטחון ראשי ברשת המזון "קואופ", הביע חשש כי הפקדת הנשק במקום העסק תהפוך את סניף הרשת ליעד מבוקש לפריצות. בתגובה לדבריו, השיבה לו יו"ר הועדה כי כשם ששומרים על הכסף שנצבר בקופה, כך ניתן לשמור גם על כלי הנשק, וכי קיימים היום אמצעי מיגון טובים.

גלית לובצקי, עו"ד מארגון "אקדח על שולחן המטבח", הפועל לצמצום מספר המאבטחים שנושאים את כלי הנשק לביתם, העלתה מספר נקודות שלדבריה חסרות ברפורמה: בעיה תקציבית של מוסדות לדאוג להפקדה מסודרת של הנשק, וחוסר בנתונים של המשטרה על מספר מקרי הירי שהתבצעו מנשק ארגוני או אזרחי.

ח"כ תמר זנדברג, אמרה כי נקודת הפתיחה של הדיון צריכה להיות שחיי אזרח חשובים יותר מן האקדח. לכן, היא המליצה לבחון את פיזור מספר כלי הנשק, הן ברמה הארגונית והן ברמה הפרטית.

ח"כ משה פייגלין הציע לבחון את הסוגיה מזווית אחרת: הטלת אחריות גדולה יותר על האזרח, ופחות אחריות על המדינה. לדבריו, זוהי התפיסה המקובלת בארצות הברית וייתכן שהיא תוביל לתחושת ביטחון גדולה יותר בקרב הציבור.

 יו"ר הוועדה, ח"כ מירי רגב, סיכמה את הדיון ואמרה, כי אינה מטילה ספק בהערכת האיומים הביטחוניים של המשטרה, אך במקביל יש לפעול לצמצום כלי הנשק שנמצאים בקרב אזרחי ישראל. הרפורמה צריכה להתבצע במהירות, והשינוי המהותי שהיא מביאה עמה הוא הפקדת כלי הנשק במקום העבודה החל מה-27 באוגוסט. עוד ביקשה ח"כ רגב מהיועצת המשפטית של הוועדה לבחון האם דרושים הליכי חקיקה על מנת לקדם את הרפורמה. כמו כן, ביקשה להוסיף לרפורמה את עניין הפיקוח והאכיפה. לדבריה, יתקיים דיון נוסף בנושא לאחר החגים, בו יידון מערך האבטחה במוסדות החינוך, ויובאו נתונים של מספר מקרי הירי שבוצעו על ידי נשק ארגוני, ופרטי.