האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים צפויה להימצא במרכז היעד, וריבית בנק ישראל צפויה להיוותר ברמתה הנוכחית. תחזית הצמיחה לשנת 2013 נותרה ללא שינוי, ברמה של 3.8 אחוזי תוצר, כאשר גורמי הצמיחה המרכזיים הם הגידול הצפוי בצריכה הציבורית והחיסכון בהוצאות המשק על חומרי אנרגיה מיובאים בעקבות הפקת הגז המקומי; לעומת זאת, ביצוא, בצריכה הפרטית, ובהשקעות צפויה האטה. התחזית ל- 2014 עודכנה כלפי מטה ל-3.2 אחוזי תוצר, בעיקר בגלל השפעתה המרסנת של התוכנית התקציבית ועדכון התחזית העולמית כלפי מטה. כך מתברר מהתחזית שביצעה חטיבת המחקר בבנק ישראל, בראשות הנגידה בפועל קרנית פלוג.

שוק הדיור

במשך החודשים ינואר-פברואר נמשכה מגמת העלייה במחירי הדירות במקביל להאטה בהתחלות הבנייה ולעלייה במספר העסקאות ובהיקפי המשכנתאות. בחודשים מארס-אפריל נרשמה ירידה קלה במחירי הדירות, אך עדיין מוקדם להעריך אם חלה תפנית בשוק הדיור. לנוכח הגידול המואץ, תוך עלייה בסיכונים, שחל בשנים האחרונות באשראי לדיור, המפקח על הבנקים הורה בפברואר להגדיל את כריות ההון וההפרשות הנדרשות בגין הסיכונים הגלומים בתיק האשראי לדיור.

הפעילות הריאלית המקומית

ברביע הראשון של 2013 התוצר צמח ב-2.9 אחוזים, בדומה לקצב צמיחתו הממוצע ב-2012, וזאת תוך האטה בצמיחת התוצר העסקי לצד התרחבות היצוא והצריכה הפרטית והחרפת הירידה בהשקעות. בשוק העבודה נבלמה הירידה בשיעור האבטלה תוך האטה בהתרחבות התעסוקה וירידה בשכר הריאלי.

שער החליפין

במשך התקופה הנסקרת התחזק השקל בשיעור של כ-5.5% מול שער החליפין האפקטיבי. זאת על רקע המדיניות המוניטארית המרחיבה בעולם ועל רקע התגברות הציפיות לייסוף בעקבות השיפור הצפוי במאזן התשלומים כתוצאה מהפקת הגז המקומי. בעקבות הצעדים שנקט בנק ישראל באמצע מאי, השקל נחלש בשיעור חד תוך תקופה קצרה, אך ביוני הוא שב והתחזק.

המדיניות הפיסקאלית

עד לאישור התוכנית התקציבית בממשלה שררה אי-ודאות לגבי האופן שבו הממשלה החדשה תתמודד עם הצורך להתאים את התקציב למגבלות הגירעון וההוצאה, ועלה חשש שחריגה מהגירעון הממשלתי תפגע באמינות המדיניות. בתחילת מאי אישרה הממשלה את התוכנית התקציבית ל-2013 ול-2014. במידה שהתקציב שיאושר בכנסת ישמור על המצרפים כפי שאושרו בממשלה, הגירעון צפוי להיות 4.65 אחוזי תוצר ב-2013 ו-3 אחוזי תוצר ב-2014.

המדיניות המוניטרית והמקרו-יציבותית

במחצית הראשונה של 2013 הורידה הוועדה המוניטארית את הריבית ב-0.75 נקודת אחוז, עד לרמה של 1.25 אחוז ליולי. לנוכח הייסוף המתמשך בשער השקל, החליטה הוועדה באפריל להתערב בשוק מטבע החוץ, ובאמצע מאי היא החליטה, בנוסף להפחתת הריבית, להפעיל תוכנית לרכישות מטבע חוץ כדי לקזז את ההשפעה של הפקת הגז המקומי על שער החליפין. צעדים אלו נועדו להגביר את יכולתו של המשק להתמודד עם ההשלכות האפשריות של העמקת ההאטה בכלכלה העולמית, וכן למתן את הלחצים לייסוף, הנובעים מהמדיניות המוניטארית המרחיבה בעולם ומהשיפור הצפוי במאזן התשלומים כתוצאה מהפקת הגז המקומי. זאת על רקע המשך ההתמתנות בסביבת האינפלציה והמשך הצמיחה המתונה במשק, ותוך התחשבות בסיכונים הגלומים בעלייה המהירה של מחירי הדירות ובצעדים שנקט המפקח על הבנקים להפחתתם. הריבית לאוגוסט נותרה ללא שינוי ברמה של1.25%.

האינפלציה והציפיות לאינפלציה

מדד המחירים לצרכן עלה בתקופה הנסקרת בכ-1.3% ובניכוי עונתיות הוא עלה בכ-1.1%. האינפלציה בפועל (ב-12 החודשים האחרונים) המשיכה לרדת ובאפריל היא הגיעה אל מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים, אך ביוני היא שבה ועלתה למרכז היעד. תחזיות החזאים והציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים, כפי שהן נמדדות משוק ההון, נעו לאורך כל התקופה מעט מתחת למרכז היעד.

הסביבה העולמית

המצב באירופה הוסיף להיות סיכון מרכזי לצמיחה העולמית, ובחודשים האחרונים התווסף לו הסיכון להעמקת ההאטה במשקים המתעוררים. במהלך התקופה הנסקרת נמשכה ההתכווצות בפעילות באירופה, וההאטה חלחלה אף לגרמניה וצרפת. בארה"ב נמשכה ההתאוששות תוך ירידה בשיעור האבטלה ושיפור בשוק הדיור. במשקים המתעוררים הגדולים נמשכה ההאטה ובחודשים האחרונים התרבו הסימנים להעמקתה.

החרפת האטה בכלכלה העולמית השתקפה בהמשך הקיפאון בסחר העולמי. בתגובה להחמרה במצב הריאלי בעולם המשיכו הבנקים המרכזים המובילים לנקוט מדיניות מוניטארית מרחיבה, וזו התבטאה בהמשך – ואף בהגדלה – של תוכניות ההקלה הכמותית ובהפחתות ריבית. על רקע השיפור בתנאים המקרו-כלכליים בארה"ב, הודיע הפד' ביוני שהוא עתיד לצמצם את ההקלה הכמותית במידה שהשיפור יימשך.

השווקים הפיננסיים

במשך התקופה הנסקרת שערי המניות בבורסה המקומית עלו בכ-2%. התפתחות שערי המניות לא הייתה אחידה במהלך התקופה הנסקרת: הם עלו בחודשים ינואר-מאי ושבו וירדו ביוני על רקע הירידות החדות שנרשמו בשוקי המניות בעולם. התשואות על איגרות החוב הממשלתיות עלו ביוני בעקבות עליית התשואות בעולם, שהתרחשה על רקע הצפי לצמצום ההקלה הכמותית בארה"ב. יתרת האשראי למגזר העסקי נותרה יציבה תוך ירידה בהיקף האשראי הבנקאי וגידול באשראי החוץ-בנקאי. מנגד, יתרת האשראי למשקי הבית עלתה, ועלייה זו התרחשה, רובה ככולה, באשראי לדיור. המרווחים בשוק איגרות החוב הקונצרניות המשיכו לרדת ושיקפו, בין היתר, ירידה בהערכת הסיכון של החברות במשק.