נפתלי בנט מתהלך בזהירות קואליציונית בין נבכי שיחות השלום מצד אחד והבחירות לרבנים הראשיים, תוקפם של מכרזי הבנייה והמחלוקות המתמשכות עם חלקים רחבים בקואליציה, מצד אחר.

עם זאת, הרטוריקה שלו מוקפדת ובטוחה בעצמה. בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס יו"ר הבית היהודי ושר הכלכלה, לשורת סוגיות על סדר יומה של הממשלה ועל סדר יומה של מפלגתו. בראש ובראשונה התייחס לעימות שהתגלע בינו לבין שרים מסוימים, כהגדרתו, בישיבת הממשלה סביב הכוונה להכליל מספר ישובים ביו"ש באזור עדיפות לאומית.

בנט מסרב לאשר שהעימות היה ממוקד – בינו לבין שרי התנועה ציפי לבני ועמיר פרץ, שכן לדבריו הוא אינו מפרסם נתונים על המתרחש בישיבת הממשלה, אך ברור שהוא ואנשי מפלגתו אינם רואים עין בעין עם לבני ואנשיה את סוגיית ההתיישבות.

שר הכלכלה מספר כי הדיון נסב סביב הכללתם במפת העדיפות הלאומית של הישובים אשכולות, נגוהות, גבע בנימין, נופים, רחלים, אלון מורה, סנסנא וברוכין. השרים המתנגדים שאלו מדוע להכליל אותם ובנט הבהיר שמדובר ביישובים בסיכון מוגבר ומשום כך הם נכללים בקריטריונים המאפשרים את הכללתם בהגדרת העדיפות. לדבריו, המתנגדים העלו חשש שמא העדפה שכזו תוביל לכך שאזרחים נוספים יגיעו למקומות אלה ובתגובה השיב בנט, כי "טוב שהחלוצים ומקימי חניתה לא חשבו כך, כי גם חניתה הייתה מקום מסוכן".

השר בנט מסכם את הדיון בהכרזה חיובית על מגמותיה של הממשלה: "אנחנו ממשיכים לחזק וליישב את יהודה ושומרן מבלי להיבהל מהעליות והמורדות".

עימות זה העביר את השיחה עם בנט לסוגיית המו"מ המדיני המנוהל בידי השרה לבני. בנט מצדו ממהר להתנגד להגדרה לפיה "לבני מנהלת את המו"מ המדיני על אפך ועל חמתך". לדבריו מדובר בהגדרה לא מדויקת שכן לבני נמצאת במו"מ מתוקף החלטת ממשלה ומתוקף החלטת הקבינט. "אין לה סמכות לעשות דבר מעבר לכך. ראש הממשלה והקבינט מעודכנים באופן תדיר. אנחנו עוקבים בשבע עיניים".

מו"מ עם הערבים לפי בנט 

על עצם קיומו של המו"מ המדיני מזכיר בנט כי כבר בעבר אמר שאין לו התנגדות לקיומו של מו"מ מדיני, אם כי הוא "לא רואה היתכנות לאיזה הסכם שלום שכרוך במסירת יהודה ושומרון, אבל צריך להיות זהירים ואשרי הדואג והבודק תמיד. האם אני רגוע? לא, אבל האם אנחנו בקטסטרופה? גם לא".

בנט מדגיש, שאם המו"מ היה נתון בידיו היה יושב עם הערבים ובודק כיצד ניתן לפעול במשותף לשיפור איכות חייהם כמו גם את איכות חייהם של היהודים, פתיחת מקומות עבודה לשתי האוכלוסיות ואפיקים נוספים לרווחת המתגוררים באזור. על רמת העדכון אומר בנט כי "אני מעודכן דרך ראש הממשלה בצורה די הדוקה. האם יכולות להיות הפתעות? כן, ולכן צריכים להיות זהירים. הדבר הכי קל זה לצאת מהממשלה על דברים חמורים כמו שחרור הרוצחים. לא חשבתי שנכון לנהוג כך כי אנחנו עושים כל הזמן דברים נפלאים. ממשיכים ליישב את הארץ, מורידים שכר לימוד בציונות הדתית, מחזקים את התודעה היהודית מדינת ישראל, המשרד שלי מחזק את התעסוקה בפריפריה, בונים את הארץ במשרד של אורי אריאל. באיזון אנחנו עושים הרבה הרבה יותר טוב, אבל השאלה הזו היא שאלה שאנחנו שואלים את עצמנו כל הזמן".

על משאל העם 

לדברים אלה מוסיף בנט ומציין כהישג משמעותי את יוזמתם של חברי הכנסת סטרוק שקד ולוין לחייב משאל עם על כל הסדר שיכלול ויתור מדיני כזה או אחר. בנט עצמו מודע לכך שתוצאת המשאל תהיה תלויה לא מעט בנוסח השאלה, בקמפיין התקשורתי שילווה אותה ובהפחדות שיצוצו ולפיהן – אם לא יאושר ההסכם הדבר יביא לקטסטרופה ביטחונית. עם זאת הוא קובע, כי נכון לומר לעצמנו שאנחנו נכונים לעבור מבית לבית וממשפחה למשפחה כדי לשכנע בצדקת דרכנו ולא לסמוך על קומבינות פוליטיות בנוסח המיצובישי או הטויוטה הזכורות מהעבר. "אם העם יודע לבחור צריך לסמוך על העם. בכל מקרה זה עדיף מכל מיני קוניונקטורות פוליטיות סטייל אוסלו".

בהמשך הדברים נשאל השר בנט "איך אתה ישן בלילה" עם האחריות המיניסטריאלית הכרוכה בהחלטת הממשלה בה הוא חבר לשחרר את המחבלים כמחווה מדינית, שאלה העולה מתוקף תפקידו כשר בממשלה על אף התנגדותו האישית למהלך. "זה דבר איום ונורא. אם בעבר ממשלת ישראל שיחררה מחבל אחד על חייל אחד, אחר כך מאה מחבלים תמורת חייל אחד, אחר כך מאה מחבלים תמורת חייל מת ועכשיו מאה מחבלים תמורת כלום. זה פשוט איום ונורא. ביטאנו את העמדה הזו בצורה הכי חזקה ורועשת שניתן היה והצטרפו אלינו שרים בליכוד. לצערי זה עבר. האחריות עלי מתוקף היותי חבר ממשלה".

באשר למה שאפשר עוד לעשות כדי למנוע את המהלך, אולי בוועדת השרים לענייני השחרור, אומר השר בנט כי הוא אינו רואה שבכוחה של הוועדה לפעול באופן משמעותי אלא אך ורק לבצע שינויים בסדר השחרור של כל אחד מהמחבלים בשלב כזה או אחר של המהלך הכולל. "האקט הנורא של ההחלטה כבר נעשה".

בנייה תמורת שחרור רוצחים? 

בדבריו דוחה בנט מכל וכל את הדיווחים על הסכם בינו לבין ראש הממשלה לפיו תאושר בנייתן של אלף יחידות דיור תמורת שחרור מאה וארבעה המחבלים. לדבריו, לשמועות על עסקה שכזו "אין שחר". בנט מחדד את הדברים וקובע כי הבנייה תימשך וכבר בימים הקרובים יצאו מכרזים בהיקפים מכובדים במקומות בהם הייתה הקפאה ועצירת בנייה כדוגמת ירושלים. זאת במקביל להמשך הבנייה הכפרית ביהודה ושומרון. לדבריו המשך הבנייה והנפקת המכרזים לבנייה ממשלתית תהיה מבחנו של נתניהו באשר לרצינות כוונותיו לגבי ההתיישבות וירושלים.

בהקשר זה של הבנייה מקפיד בנט לומר שאינו מציב קווים אדומים ולפי שעה אינו אומר במפורש מה יקרה אם יתברר שהמכרזים אינם יוצאים לאור, אך עם זאת הוא אומר כי "הדברים ברורים לראש הממשלה. לא נהיה שותפים בממשלה שמקפיאה את הארץ שלנו".

בהמשך הדברים מתייחס בנט גם להכרזתו של שר האוצר, יאיר לפיד, על דחיית בקשת הבית היהודי שלא לפגוע בתקציבי הישיבות ומתוך כך – לחששם של ראשי הישיבות מהרס וחורבן שיבוא על עולם הישיבות כולו. בנט מספר כי ישב לדיון עם ראשי הישיבות והתברר ש"לא כצעקתה". אמנם תהיה ירידה קטנה ומאוד מדורגת בתקציב הישיבות, אך לא מעבר לכך: "זה לא מתקרב למה שחשבו". לטעמו, העובדה שהירידה לא תהיה משמעותית נובעת מכוחה ועוצמתה של המפלגה בממשלה. "אם לא היינו בממשלה זה היה הרבה יותר חמור. זה לא דומה בכלל למספרים המקוריים שפורסמו".

שוויון בנטל – מתווה מאוזן

בנט קובע כי הדברים נכונים גם לגבי השוויון בנטל. שם דובר בתחילה על גיוס מיידי של כל בן ובת 18 ללא פטור כלשהו, ואילו כעת מדובר על ארבע שנות פטור ועל גיל 20 שעד אליו יכול בחור ישיבה להחליט אם הוא רוצה להתגייס או להישאר וללמוד, ולאחר מכן 1,800 מתמידים שיישארו בעולם הישיבות. "המתווה היום הוא מאוד מאוזן ומאוד נורמלי וטוב לכולם, למרות הרעש העודף שמפלגות מסוימות יוצרות".

באשר לשותפות עם יאיר לפיד ותחושת העליהום בציבור החרדי התייחס בנט לדברים שאמר במפגש עם צעירים חרדים ובו רמז על מחשבה נוספת וחוזרת סביב השותפות הפוליטית שדרכה הוקמה הממשלה. לדבריו, "הממשלה חייבת לאמץ רטוריקה והתנהלות הרבה יותר חיובית. הולכים על מהלך חיובי ולא שלילי, ויצירת אווירה מלחמתית בין הציבור החילוני לחרדי זה אנטיתזה לכל מה שאני מאמין בו. אני מאמין שהציונות הדתית היא גשר ואם נעשו טעויות אנחנו צריכים לתקן את הטעויות. מתוקף תפקידי אני אחראי לתעסוקת החרדים ואני מדבר איתם. אנחנו צריכים להתחיל לעבוד. לפעמים הפוליטיקאים החרדים עושים יותר רעש ממה שראוי, אבל האמת הרבה יותר רגועה".

כישלון בבחירות לרבנות הראשית

סוגיה נוספת אליה התייחס בנט היא סוגיית הכישלון בבחירות לרבנות הראשית. לדבריו, הלקח המרכזי מהסוגיה כולה הוא הצורך והחובה לעבוד מתוך אחדות. לדבריו, "גם אם יש מחלוקות בתוך המפלגה, יש למצוא מנגנון לקבלת החלטות ולאחר קבלת ההחלטות הללו יש לעמוד מאחוריהן". דבריו אלה של בנט נשמעים כביקורת מרומזת לעברו של השר אורי אריאל, שקידם את מועמדותו של הרב יעקב שפירא בניגוד להחלטת המפלגה לתמוך ברב סתיו. בנט מצדו מזכיר כי אריאל התנצל על המהלך לאחר שהבין את טעותו. "אני מאוד מכבד את הכנות והפתיחות שלו. יש לנו סיעה מדהימה ומאוחדת. אנחנו חייבים לשמר את זה בכל מחיר. לא סוד שהלידה של השותפות בין הבית היהודי לאיחוד הלאומי לא הייתה קלה, ואני חושב שזה אחד ההישגים הגדולים ואני מתכוון להילחם בכל כוחי כדי לשמר את האחדות". 

לסיום נשאל בנט אם אין גם לו את התחושה שליוותה גם את קמפיין הבחירות שלו ולפיה חסר לו הניסיון הפוליטי. בנט לא מתכחש לעובדה ואומר: "איזו שאלה. כל יום אני לומד דברים. אין לי מונופול על החכמה. מאוד חשוב לי להקשיב וללמוד. אני מקיף את עצמי באנשים מנוסים, והאם אני עושה טעויות? אני עוד אעשה הרבה טעויות. כשאתה פועל, אתה עושה".