הוועדה המיוחדת לשוויון בנטל בראשות ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) סערה היום במהלך הדיון שניהלה על פרטי הצעת החוק לשוויון בנטל. למרות שדיוני הוועדה התנהלו ללא נוכחות התקשורת, בניסיון להרגיע את הרוחות – העימותים בין כלל החברי הכנסת, מכל קצוות הקשת הפוליטית געשו.

"אנחנו לא חותמת גומי של הממשלה", תקף ח"כ משה גפני (יהדות התורה). "הצעת החוק שהגיעה לוועדה היא רק חומר גלם. החוק שנכנס בסופו של תהליך ייראה אחרת. אין אפשרות לגזור על הציבור גזרה שהוא לא יכול לעמוד בה. אנחנו מגיעים לדיונים מתוך כוונה לשנות ולהשפיע. נוסח החוק איננו גזרת גורל".

עוד הוסיף ח"כ גפני: "בדיוק כמו שתשעה מתוך עשרה חיילים בצה"ל איננו קרבי ובכל זאת הם מגינים על מדינת ישראל, כך גם מי שלומד תורה מגן על עם ישראל. מבחינתי כל מי שאיננו לומד תורה יומם ולילה, נכון שיתגייס".

ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה): "אף אחד מחברי הכנסת החרדים איננו מגן על מי שמקבל את הדיחוי להתגייס ובכל זאת איננו לומד תורה. הבעיה היא מה נעשה אם נגייס את כל מי שאינו לומד ובכל זאת לא נעמוד במכסות שהחוק דורש מאתנו".

ח"כ אריאל אטיאס (ש"ס) טען: "יש קונצנזוס בין כל חברי הכנסת החרדים שיושבים כאן בחדר שלא להגן על מי שאינו לומד. מי שאינו לומד, שיתגייס. חרדי ממוצע מעריך מאוד את המשרתים בצה"ל. הבעיה מתחילה כאשר דורשים מאתנו לשנות את אורח חיינו. לפני שהוגשה הצעת החוק הזו, הקמפיין נגד החרדקים לא היה קיים וגם לא הייתה בעיה לחייל חרדי להסתובב בשכונה שלו. צריך לומר את האמת, חרדי שיתגייס לפני גיל 21 תהיה לו בעיה למצוא שידוך".

את צה"ל בדיון ייצג תא"ל גדי אגמון שאמר כי "יש אלפים שלא לומדים בישיבות אבל אין ברשותנו מנגנון שיאפשר לזהות אותם כדי לכפות את גיוסם. אני רוצה לדעת איך יכול להיות שראש ישיבה שהוא מנהיג רוחני ודתי חותם על הצהרות שקר".

מול חברי הכנסת החרדיים התייצבו תומכי גיוס החרדים לצה"ל. ח"כ עפר שלח (יש עתיד): "לו החרדים היו מעבירים לרשויות את כל מי שאינו לומד, בג"ץ לא היה מבטל את חוק טל. כולם צריכים להבין שאם לא נגיע כאן להסכמה, האלטרנטיבה תהיה שיהיה גיוס לכולם בגיל 18".

ח"כ צחי הנגבי (הליכוד ביתנו): "החוק הזה לא נותן מענה לשאלה למה בכל יום ראשון בבוקר אני שולח את התאומים שלי לשבוע וחצי לצבא בעוד שישנם אחרים שהם בני 18 והם לא נדרשים לכך. עכשיו הגיע השעה של המנהיגות החרדית לקבל הכרעה ולהבין שלא ניתן להמשיך עוד במצב הקיים".

עוד קודם לדיון על הצעת החוק עצמה, התקיים דיון נוסף של הוועדה עם שר הכלכלה, ח"כ נפתלי בנט (הבית היהודי), שהציג את העקרונות המרכזיים בחוק בתחום שילוב האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה. בנט הדגיש: "שילוב חרדים במעגל העבודה, זו מטרת העל והיא חשובה אפילו יותר משילובם של החרדים בצה"ל. כניסה לשוק העבודה תאפשר לחרדים לצאת ממעגל העוני, ותעזור כלכלית למשק כולו כמו גם לחרדים בהשתלבות בחברה הישראלית".

עוד הוסיף השר בנט כי כדי להבטיח את קליטתם של החרדים בשוק העבודה, משרד הכלכלה מפתח כלים שיקלו על תהליך ההשתלבות: מרכזי הכוונה לחרדים שיהיו פרוסים ברחבי הארץ, מתן תמריצים כלכליים להגברת הביקוש בקרב המעסיקים, לאוכלוסייה החרדית וטיפול בפרט, תוך מתן הכשרה מקצועית וסדנאות.

"להבנתי", הוסיף השר בנט "לא נכון לדחות את גיל מתן הפטור מעבר למה שהוגדר בתקופת הביניים מאחר שאז רוב החרדים כבר יהיו נשואים ובעלי ילדים ועל כן הנטל הכלכלי עליהם יהיה גדול הרבה יותר. זה גם הסיבה שאני שואף לכך שגיל היציאה למקומות העבודה יהיה מוקדם ככול שהדבר ניתן. זה מוריד חסמים חברתיים, ומאפשר קבלת הכשרה מקצועית מוקדמת יותר. השר בנט סיכם את דבריו כי "הצעת החוק היא אירוע היסטורי שממשלות בעבר פחדו להיכנס אליו ".

לאחר הדיון פרסם השר בנט, בעמוד הפייסבוק שלו, את עיקרי תכניתו וכתב: "אני רואה בכך הזדמנות היסטורית למדינת ישראל. 30% מתלמידי כיתה א' הם חרדים, וללא המהלך הדרמטי הזה, כלכלת ישראל תקרוס".

יו"ר הוועדה, ח"כ איילת שקד, אמרה כי האתגר הגדול של משרד הכלכלה והמשק הישראלי הוא בקליטתם של 28,000 בוגרי ישיבות שקיבלו פטור לשוק העבודה כולל גם דרך עבודות יזומות. החרדים של היום, זו העלייה הרוסית של שנות ה-90 למשק הישראלי ולשוק ההיטק.