המשרד להגנת העורף והמטה לביטחון לאומי שוקלים הטלת מס נוסף על אזרחי ישראל, כדי לממן את הצטיידות כל האזרחים בערכות-מגן. כך התגלה היום (שלישי) בדיון בוועדה לביקורת המדינה. המימון אמור להגיע מהגדלת הגבייה בביטוח הלאומי, והוא צריך לכסות את עלות רכישת הערכות בסך מיליארד ו-300 מיליון שקל, ועוד 300 מיליון שקלים נוספים מדי שנה לרענון הערכות.

כארבעים אחוז מאזרחי ישראל אינם מצוידים כיום בערכות מגן. יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) התרעם על כך ואמר: "מדובר בשיגעון. הטילו די והותר גזירות וקיצוצים על הציבור בתקציב האחרון. על המדינה לשאת בעלות התקציבית של ערכות המגן".

הדיון בוועדה עסק גם בדו"ח מבקר המדינה על מוכנות העורף לשעת חירום, וח"כ כהן הוסיף כי הוא מודאג מאוד שביטחון האזרחים מוטל בספק. "אין נטילת אחריות", אמר. "אין מיגון למתקנים אסטרטגים ואין תיאום בין רשויות החירום. אני מתפלל לקב"ה שלא יביא עלינו התקפות שיחשפו את המחדל". כהן אף קרא לראש הממשלה להכריע במהירות על חלוקת הסמכויות בין משרדי הביטחון והגנת העורף.

 סגן ראש המטה לביטחון לאומי, זאב צוק רם, ציין כי ביום חמישי הקרוב יתקיים דיון אצל ראש הממשלה נתניהו, שם יחולקו הסמכויות בין משרדי הביטחון והגנת העורף. לדבריו, מיגון כל המתקנים האסטרטגיים יימשך לפחות עשר שנים, אך בעשרת החשובים בהם החל כבר תהליך המיגון בעלות 20 מיליון שקל. הוא הוסיף כי יש לשקול מימון ערכות-המגן ע"י האזרחים עצמם, כיון שהערכות משמשות אותם לשימושים אזרחיים, והביא כדוגמה את צבעי-הרכב במוסכים.

השר להגנת העורף גלעד ארדן אמר בדיון, כי ממצאי דו"ח המבקר משמשים לו כמפת דרכים למשימות המשרד מיום כניסתו לתפקיד. ארדן ציין כי בכל עימות עתידי ינחתו מאות או אלפי טילים מדויקים על העורף הישראלי, ביניהם מרכזי אוכלוסייה ומתקנים חיוניים. "שבע שנים אחרי מלחמת לבנון השנייה עדיין אין חוק שמסדיר את פעילות העורף", אמר. "אני בטוח שרה"מ יקבל החלטה משמעותית בימים הקרובים בעניין הסמכויות, כאשר לקחי מלחמת לבנון השנייה הופנמו. לצערי, מספר האזרחים שאינם ממוגנים היום זהה למספרם ב-2006, וחלוקת סמכויות נכונה תציל חיי אדם".

בעניין מסכות המגן אמר ארדן שכיום הטיפול והסמכות בנושא זה נמצאת אצל משרד הביטחון וכי נושא התקפות בלתי קונבנציונאליות הוא בסמכות שר הביטחון.

 ראש מטה פיקוד העורף, תא"ל צביקה טסלר, ציין כי רק 30 אחוז מהמכשירים הסלולארים יכולים לקבל התרעה. טסלר ציין כי רק 60 אחוז מהאוכלוסייה יהיה מצויד בערכות מגן עד לסוף שנת 2013, וטרם נקבע תקציב לנושא לשנת 2014.

 דן רונן, מנכ"ל המשרד להגנת העורף הוסיף כי הכוחות המבצעיים כמד"א, המשטרה ומכבי-האש פעלו היטב במלחמת לבנון השנייה ויפעלו היטב גם היום. "אנחנו כיום הכתובת בדאגה לנזקקים כחלוקת מזון בשעת חירום". אבי דוד, ראש אגף ההיערכות לחירום במשרד, סיפר כי נקבעה רשימת המתקנים האסטרטגיים במדינה, כמו חשמל , נפט, דלק ומים, הזקוקים למיגון מפני טרור, מתקפת-סייבר, טילים ורעידת אדמה. המשטרה אחראית להגדרת המיגון מפני טרור, פיקוד העורף מפני טילים וכד'. המיגון לדבריו, יתבצע בפועל ע"י המפעלים עצמם ובפיקוח משרדי הממשלה האחראים לכל מפעל.

מדוברות האוצר נמסר: משרד האוצר מתנגד להטלת מס ייעודי למימון רכישת ערכות מגן. גם במשרד להגנת העורף הכחישו כוונה להטיל מס. "בניגוד למה שנכתב בהודעת הוועדה לביקורת המדינה, המשרד להגנת העורף אינו שוקל להטיל שום מס, ונושא מסכות המגן אינו כלל בסמכותו אלא בסמכות ואחריות משרד הביטחון", נאמר בהודעה שפורסמה ע"י השר גלעד ארדן. "לא סביר לממן מסכות מכספי האזרחים לפני שפתרנו את בעיית המיגון מטילים רגילים".