בימים אלה מלאו שלוש שנים לפעילותה של חברת הטיולים "Abraham tours ", המתמחה ופונה אך ורק לתייר העצמאי – אותו תייר הבוחר לטייל בארץ לא דרך סוכן או בטיול מאורגן. אלה תיירים המעדיפים להכיר את האתרים השונים בדרכם ועל פי תחומי העניין שלהם, להתחכך באוכלוסיה המקומית, לקנות ממנה ולא מחנויות מלון.

מבחינה עסקית, מדובר במתן מענה לביקוש שקיים בקרב התיירים המתארחים ב"אכסניית אברהם ירושלים", שהיא חלק משורת יזמויות הפונות לקהל התיירות העצמאית.

בחברה מוצע מבחר של סיור, כאשר רובם נעשים למצדה ולים המלח, לירושלים וצפונה עד נצרת ורמת הגולן.

בימים פחות סוערים פוליטית הוצעו גם טיולים למצרים ולירדן, ועדיין מתקיימים טיולים יומייים לגדה המערבית, כאשר כ-20% מכלל 18.000 המטיילים של ההוסטל עד כה, בחרו באפשרות זו.

גל מור, מנכ"ל החברה ואחד מחמשת היזמים אשר הקימו אותה, אומר שאפשר לייחס חלק מביקורי התרמילאים בתקופה האחרונה לטיסות הלואו קוסט ולמדיניות "השמיים הפתוחים", שמאפשרת ליותר אנשים להגיע לאזורנו במחיר סביר.

מור: "זה החזון שלנו, תיירות אזורית, כפי שהיא מתקיימת בכל האזורים בעולם. למשל, לפני המהפכה, היתה תנועה יפה יחסית של מטיילים עצמאיים מכיוון מצרים לישראל, שמאז ירדה, אך קצת מתאוששת. מטיילים היו מגיעים גם מסוריה, דרך ירדן, לישראל. כיום בגלל מלחמת האזרחים בסוריה, זה כמובן אינו אפשרי".

בלובי של "אברהם הוסטל" בככר הדווידקה בירושלים, מופעלת לשכת מידע, לצד הפעלת הסיורים והשכרת אופניים. המידע המפורט ניתן גם למי שלא לן בהוסטל – ויש תרמילאים רבים שמוצאים מקומות לינה באמצעות אתר השכרת דירות כמו Airbnb, בלינה בדירות כדייר משנה (קאוץ' סרפינג) או לינה אצל המשפחה.

לדברי מור, החזון שלהם הוא להעצים את המטיילים העצמאיים שמגיעים לארץ ולאזור. "בעמדת המידע הם יכולים לשאול איך להגיע ליד ושם, אך גם איך לתכנן את השבוע או מה המקומות המעניינים לחובב ארכיאולוגיה, לסייע עם התחבורה הציבורית ובכלל – לתת כלים מעשיים עם מידע שלרוב לא כל כך זמין ולא מפורט".

בהוסטל מתקיימות גם הרצאות על טרקים בישראל, על אמצעי תחבורה אזוריים, מאכלים מקומיים ואיך מגיעים לגדה המערבית. כמו כן יש הקניית עברית וערבית בסיסיים למטיילים.

עם זאת, המטיילים התרמילאים אינם מגיעים לכאן חפים ממידע: למרות, ואולי בגלל, שהם מטיילים לבדם, לא בקבוצה ולא באמצעות סוכן, אלא רכשו באופן עצמאי טיסה ולינה והם אלה שמגבשים את לוחות הזמנים שלהם – הם גם מגיעים עם ידע. חלקם הגדול מצויד בספרים רלוונטיים, שהפופולארי שבהם הוא בהוצאת לונלי פלאנט "Israel & the Palestinian Territories", אך כמובן גם עם הרבה תכנים מהאינטרנט.

מעוז ינון, שותפו של גל מור וזוכה פרס התיירות האחראית לשנת 2011, מוסיף שהתיירות התרמילאית היא הדלק שמזין יעדי תיירות ברי קיימא בעלי אסטרטגיה לטווח ארוך, "מכיון שהתרמילאים מחוברים ומקושרים לכל המדיות החבריות. בעקבותיהם באים חבריהם, בני משפחה ואף הם עצמם חוזרים פעמים רבות לאותו היעד".

לדבריו, בעוד התרמילאים הם המאמצים הראשונים (First adopter) ומטיילים בתקציב נמוך, הוריהם, שיבואו בעקבות המלצתם, כבר יוציאו יותר כסף על לינה, מסעדות ואטרקציות תיירותיות. ינון: "בעוד ההשקעה הכספית הדרושה להבאת תרמילאי היא נמוכה יחסית, התפוקה שלו ליעד תיירות רבה ביותר, בהתחשב בכך שההמלצות ימשכו תיירים רבים נוספים".

בעקבות כך, יותר ויתר מדינות וערים מרכזיות שמות להן למטרה לפתח את תדמיתן כיעד תרמילאי. ינון מאזכר את הדוגמה של מדריד, אשר לפני מספר שבועות יצאה בקמפיין "מדריד בירת התרמילאים", בו היא מעודדת בתמריצים כלכליים משמעותיים יזמי הוסטלים ונותני שירותים לתרמילאים, להשקיע בעיר.

לשמוע את שני הצדדים

בהוסטל מציעים במסגרת הסיורים לגדה המערבית ביקורים בחברון, ברמאללה, בסבסטיה, בכפר טייבה, במחנה הפליטים בלאטה ועוד. מדובר במספר של מטיילים שנרשמים ומקובצים לקבוצה שבה בין 10 ל-20 איש ומתארגנת אד הוק.

גל אומר שמדובר במטיילים שמחפשים להעמיק בקונפליקט הישראלי-פלסטיני או בתרבות המקומית והאזורית "והם טיפה יותר אמיצים מבחינה זו, אם כי, בניגוד לישראלים ולפלסטינים, הם נהנים מחופש תנועה, אינם מחוייבים באישורים וגם לא באבטחה, שכן מדובר בתיירים. באופן עקרוני מי שמגיע לטייל בארץ, התגבר על המכשול של נסיעה למקום שמסוכן בטחונית ועל הבעייתיות של דאגת המקורבים לו".

בנימה אישית אוכל לאשר, שבסיור עיתונאים לגן הלאומי שומרון (סבסטיה), שהשתתפתי בו, היינו מלווים בחיילים חמושים לאורך כל הביקור, ואילו אוטובוס של תיירים הסתובב ללא ליווי, התיירים התקבלו במאור פנים במסעדה ובחנות המזכרות באתר, בעוד אוטובוס של ישראלים נרגם יום לאחר מכן באבנים.

לצורך הסיור בחברון, למשל, יצרו היזמים קשר עם מדריכים פלסטינים ויהודים מקומיים. מור: "הסיור בחברון הוא עם נרטיב כפול – יהודי ופלסטיני – שמשקף גם את האידאולוגיה שלנו כארגון, שאין לנו אג'נדה פוליטית. אנחנו רוצים שמטיילים עצמאיים יחוו חוייה ייחודית ובמובן הפוליטי ייחשפו למורכבות הרבה של הסכסוך".

מור מספר שרוב המטיילים העצמאיםי מגיעים לאזורנו עם עמדה פוליטית מגובשת. "המטרה שלנו היא לחשוף אותם לעובדה שלא הכל שחור לבן, שיש רבדים רבים לסכסוך, בלי לכוון לתפיסה פרו ישראלית או פרו פלסטינית".

מור ושותפיו סבורים שאחת הדרכים הנכונות ביותר לתת פרספקטיבה אובייקטיבית בידי המבקרים, היא להפגיש אותם עם הקהילות המקומיות כמו המתנחלים בחברון, "לשבת ולשמוע את הנרטיב שלהם, את זווית הראיה שלהם ולנהל שיחה פתוחה וביקורתית אתם על המצב. ואחר כך לעבור לצד הפלסטיני להפגש עם משפחות פלסטיניות, בלי שלנו יש איזו אמירה לכאן או לכאן. אנחנו מעודדים אותם לשאול שאלות ולגבש את דעתם. אם הבינו שהסוגיה מורכבת – השגנו את מטרתנו כארגון".

(הכתבה פורסמה באתר www.monitour.co.il)