Skip to content

היענות גבוהה למבצע החיסונים הארצי נגד פוליו

אתמול כבר התחסנו כ-30,000 ילדים בכל רחבי הארץ בחיסון חי מוחלש נגד נגיף הפוליו. מדובר בהתחלה מבטיחה שעולה על ציפיות המערכת, ובמשרד הבריאות מקווים שהמגמה תימשך. עד כה, בדגימות הצואה שנבדקו, זוהו כ-42 נשאי נגיף הפוליו הפראי. מספר זה מבטא כ-4.4% מכלל הדגימות שנלקחו ומצביע על מספר נשאים לא מבוטל
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

אתמול החל המבצע הארצי לחיסון ילדים בכל הארץ וההיענות לפי משרד הבריאות הייתה גבוהה. אתמול כבר התחסנו כ-30,000 ילדים בכל רחבי הארץ בחיסון חי מוחלש נגד נגיף הפוליו. מדובר בהתחלה מבטיחה שעולה על ציפיות המערכת, ובמשרד הבריאות מקווים שהמגמה תימשך. בחלק מטיפות החלב הפזורות ברחבי הארץ נרשמו עומסים. אמורים להתחסן ילדים ילדים שנולדו לאחר 1.1.2004 בכל הארץ.

עד כה, בדגימות הצואה שנבדקו, זוהו כ-42 נשאי נגיף הפוליו הפראי. מספר זה מבטא כ-4.4% מכלל הדגימות שנלקחו, ועל כן מצביע על מספר נשאים לא מבוטל. מתחילת המבצע בדרום חוסנו כ-60,000 ילדים המהווים כ-60 אחוז מאוכלוסיית היעד שהוגדרה בדרום.

ההחלטה לחסן בכל הארץ נבעה מהמצאות מתמשכת של נגיף הפוליו במערכות הביוב בישראל, והגעתו לילדים. לפי משרד הבריאות החלטה זו מגובה על ידי בכירי  הקהילה הרפואית  בישראל ולאחר התייעצויות עם מומחים בארץ ובעולם. עד כה הוזמנו כמיליון חיסונים שחולקו בכל טיפות החלב בישראל (סה"כ כ-1,000 טיפות החלב של משרד הבריאות, קופות החולים ועיריות). לצורך קבלת החיסון יש להצטייד בפנקס החיסונים של הילדים ולפנות לטיפת החלב הקבועה אליה משתייכים.    

במשרד הבריאות עונים על שאלות נפוצות ומנסים להרגיע את החששות מפני החיסון:

1. האם לחסן את הילדים?

בהחלט לחסן את הילדים. בישראל הופיע נגיף פוליו פראי, אשר עלול לגרום לשיתוק ואף למוות. הסיכון מהמחלה הוא אמיתי ומוחשי ולא צפוי להיעלם אם הילדים לא יחוסנו. מטרת החיסון למנוע נשאות ותחלואה בפוליו.

2.  מדוע צריכים להתחסן ילדים שכבר חוסנו?

הילדים מחוסנים בחיסון מומת שמגן עליהם מתחלואה, אך לא מגן מפני נשאות והדבקה. מהבדיקות שביצענו עלה כי רוב הנשאים הם ילדים עד גיל 10. ילדים אלה חוסנו בחיסון המומת אך לא חוסנו בחיסון החי-מוחלש. לכן צריך להשלים לילדים חיסון חי-מוחלש כדי למנוע נשאות, הדבקה והתפשטות הפוליו.

3. האם החיסון בטוח?

בנסיבות שבהן ניתן החיסון בצורה משולבת הוא בטוח לחלוטין. צורה משולבת, כלומר, החיסון החי-מוחלש ניתן רק למי שקיבל קודם את החיסון המומת ורק אם אין לו מגע עם מדוכא חיסון. בשנת 1990 החלו לתת את החיסון בצורה משולבת ומאז לא היה אף מקרה תחלואה בארץ מהחיסון, לא בקרב מחוסנים ולא בקרב סביבתם. קיים ניסיון רב של מתן החיסון בלמעלה מ-2.5 מיליארד איש, החיסון רשום במדינת הייצור (בלגיה) ומאושר לשימוש בכל מדינות העולם על-ידי ארגון הבריאות העולמי.

4. מדוע הוחלט להרחיב את החיסון לכל הארץ?

ברגע שהופיע הפוליו גם בלוד, ברמלה ובשרון, הממצא העיד על תהליך עקבי של הדבקה והתפשטות. תוצאות הבדיקות ברורות וחדות, בישראל קיים נגיף פוליו פראי שעובר מאדם לאדם, מעיר לעיר.  זה עניין של זמן עד שיגיע לכל הארץ. 

5. מה משך המבצע?

המבצע הוגדר בשלב זה לשלושה חודשים. עם זאת, מומלץ להתחסן לפני החזרה למסגרות הלימוד, כדי לצמצם ככל האפשר את תהליכי ההדבקה בקרב הילדים, בגנים ובבתי הספר.

בנוסף, משרד הבריאות מקיים כנסים לרופאים ולאחיות, לראשי השלטון המקומי, למנהיגים מקומיים, אנשי דת ובכירים לצורך הסברה והרגעת החששות. ההסבר להורים ימשיך להינתן דרך אמצעי התקשורת, מוקד המידע 5400* ורשת האינטרנט.

בינתיים הוגשה עתירה לבג"ץ נגד מבצע החיסונים. עו"ד דן אשכנזי, בשם עמותת איזון חוזר, דרש להוציא צו מניעה למבצע החיסונים וטען שמשרד הבריאות לא מפרסם את כל המידע על החיסונים ולכן לא נותן להורים תמונה מלאה בבואם להחליט אם לחסן את ילדם. השופטת דפנה ברק-ארז הורתה למדינה להגיב לבקשה עד יום חמישי השבוע, ולהשיב על הטענות בעתירה עד 11 בספטמבר.

[related-posts]

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן