התקשורת טוענת שזה בא לנו כהפתעה. מחדל, לחלוטין מחדל של התעשייה. איך לא ידענו? איך לא צפינו? מחדל ששני בחשיבותו רק למחדל מלחמת יום כיפור. במיוחד של הפפרצים וכתבי הרכילות צמאי הדם. מצד שני, יש לי חברים בפייסבוק שטוענים שכבר ידעו וראו את יודה מתחיל עם בלונדינית. אולי כמה לימיו עם מפוארת אחרת, יעל בר זוהר. או שמא אפרת בוימולד.

התקשורת באבל. הזוג המלכותי הראשון שלנו, יודה ונינט, כבר לא. ואנא באים אזובי הקיר. אם הם כבר לא, מי כן? מדינת הריאליטי בורחת מהמציאות המורכבת של כלכלה רעועה וחינוך קלוקל אל מחוזות הפנטזיה.

ובפנטזיה כמו בפנטזיה, הדבר החשוב ביותר הוא אהבה. האהבה מנצחת. אנחנו מביטים באוהבים ונמסים. כאלה היו יודה ונינט: מייצגי האהבה הלאומיים. התקשורת טיפחה בשקדנות את הרומן שלהם, את הקריירות שלהם, כל אחד בנפרד ושניהם יחד. מופת ומודל למדינה שלמה. יפים, מצליחים, והכי הכי רומנטיים. הבטנו בעיניים כלות על הצעת הנישואין במקום הכי בעולם, איטליה. ציפינו לטקס הנישואין שיהיה הכי מפואר בעולם, אהבנו אותם כפי שאנחנו אוהבים את האח הגדול ואת המרוץ למיליון. אולי אפילו יותר, כי כוכבי התוכניות הללו באים לעונה אחת, ויודה ונינט איתנו כבר שמונה שנים תמימות. גם את נטישת בני זוגם הקודמים, לאחר רומן שניהלו בראשיתו מאחורי גבם של הללו, סלחנו להם. כי הם כל כך יפים ומצליחים. ואהבתם היא הגדולה והמושלמת והכי שווה.

גיא פינס בהלם. כולם ממחזרים ביחד את המכתב הקצרצר המשותף, שאומר כי נפרדים באהבה גדולה, ומסיימים בזה שהם מבקשים שמירה על פרטיותם. באמת? אחרי שפרטתם את הכל לפרוטות בפנינו, אתם רוצים עכשיו פרטיות? אין סיכוי. כולם חייבים לדבר על זה, כמה שיותר, לבחון ולבדוק. גיא פינס מביא פרק אחר פרק אחר פרק של סיפור נינט ויודה. מעין אלה הם חייך, או גרוע יותר, "אחרי מות" (האהבה), ופתאום צץ לו מאי שם ראיון שטרם פורסם, אבל כבר ניתן לראות ממנו עד כמה נינט עצובה כבר הרבה זמן, ולא יודעת היכן תתארח בחגים, כמובן, כיוון שהיא כבר יודעת שהיא והוא כבר לא יהיו שם, ביחד. איך יתאחה ליבה? יותר חשוב, איך יתאחה ליבנו?

אז מה נותר לנו? התשובה ברורה. אנחנו צריכים מלך ומלכה חדשים, ומהר. כי איך יתאחה לבבנו ששברו המלכה והמלך היוצאים, בלי זוג ייצוגי שנוכל לאהוב אותו ולקנא בו על יופיו, כשרונו והצלחתו?