משרד הבריאות קרא היום (ראשון) להורים בבאר שבע ובקרית גת להקדים ולחסן את ילדיהם נגד נגיף הפוליו. בבדיקות שנערכו השבוע במתקני הטיפול בשפכים באזור הדרום נמצא כי נגיף הפוליו הפראי עדיין קיים בשפכים של באר שבע וקרית גת. שיעור ההתחסנות בבאר שבע הוא 56 אחוז בלבד (כ-12,000 ילדים טרם התחסנו), ובקרית גת 62 אחוז בלבד (כ-3,000 ילדים טרם התחסנו). משרד הבריאות קרא להורים להגביר את קצב ההתחסנות, במיוחד ביישובים אלו. מאז תחילת המבצע הארצי התחסנו כ-625,000 ילדים.

עמותת איזון חוזר להפצת ההשכלה הבריאותית בישראל עתרה נגד מדינת ישראל ומשרד הבריאות למתן צו על תנאי לעצירת מבצע החיסונים נגד נגיף הפוליו "שתי טיפות". בשם העותרת טענו עו"ד דן אשכנזי ועו"ד דיקלה ברנס  ובשם משרד הבריאות עו"ד אורי קידר. הדיון התקיים בסוף השבוע שעבר בפני השופטים נועם סולברג, יורם דנציגר וסלים ג'ובראן. העותרים טענו כי המשרד מסתיר מהציבור נתונים בעייתיים על החיסון וכי משתמשים בילדים בריאים כדי לחסן את האוכלוסייה. 

השופט דנציגר שאל בראשית הדיון "מה המשמעות של העתירה כאשר מבצע החיסון נמצא בעיצומו והאם לעתירה יש בסיס להישמע". עו"ד ברנס השיבה לו: "לטעמנו כן היות שהורים רבים ממתינים להכרעת כבודכם. גם הנימוקים המבססים את העתירה שלנו רלוונטיים למרות שקראנו את תשובת העתירות… וצוין כי המשיבות מכירות בכך שהחיסונים יהיו לטובת הילדים המקבלים אותם ובסעיף 145 הם טוענים שהחיסונים מחנכים את הילדים. משרד הבריאות לא ממונה על חינוך הילדים".

עוד טענה עורכת הדין כי המבצע הנוכחי לא משרת את טובת הילדים אלא נועד למנוע הדבקת אחרים. "אנו פרטנו בעתירה שלא נמסרים להורים כל הסיכונים הכרוכים בכך, ההסברים ניתנים בשיטת השלבים, לאחר מכן מחולקים עלונים ולאחר שמגיעים לטיפות החלב הם חוזרים בהם לעיתים ולכן אנו סבורים שהעתירה עדיין רלוונטית".

השופט סלים ג'ובראן השיב: "משרד הבריאות עשה עבודה יסודית, הקים צוותים וערך קונסוליום עם מיטב הרופאים מכל הקשת". לעניין טענת העותרים שמדובר כאן בניסוי אמר: "אתם מסתמכים על ניסוי בהודו שכתוצאה ממנו 19 ילדים שחוסנו היתה להם השפעת לוואי אבל מעיון במגזין נאמר שהתופעות לא נגרמו כתוצאה מהחיסונים, אז יש פה קצת בעיה בנושא… כמעט אין תרופה בעולם שאין לה תופעות לוואי. זה מובן לאנשים שגם אין להם זיקה למקצוע הרפואה".

עו"ד ברנס טענה עוד כי קיים בלבול רב בקרב הציבור וההסברים הניתנים לא מספקים. "צריך לתת אותם בשלב מאוד מוקדם ולא אחרי שהגיעו לטיפות החלב. מתשובת המשיבות שמקבלים אלפי פניות מדי יום של הורים זה מעיד על דיס-אינפורמציה של הציבור. הציבור רוצה מידע ומשרד הבריאות לא מספק לו אותו". השופט נועם סולברג שאל בתגובה מה עורכת הדין סבורה שצריך להבהיר ולא הובהר? ועו"ד ברנס טענה שהחיסון לא נועד לטובת הילדים ולכן העותרים עומדים על כך "שיש להפסיק אותו כי הוא לא משרת את טובת הילדים שמקבלים אותו".  

עו"ד קידר שמייצג את משרד הבריאות טען: "בחודש מאי 2013 התברר למדינה שיש נגיפי פוליו בביוב. המדינה לא רצה וחיסנה את כל הילדים אלא היה תהליך עם שלושה שלבים עיקריים, בתחילה התחילו לחפש נתונים וללמוד ובוצע מהלך חיסון ברהט אחרי שהתברר שמדובר בנגיף פראי שלא נעצר הורחב המבצע לדרום ואח"כ לכל הארץ. השאלה מה האלטרנטיבה של העותרת? שמשרד הבריאות לא יעשה כלום ונמתין עד שהנגיף ידביק אדם שלא מחוסן שלא באשמתו? כמו אנשים בעלי דיכוי חיסוני, האפשרות השניה היא ללכת לפקודת העם משנת 1940 ולהפעיל סמכויות דרקוניות קשות וישר ילכו עם פטיש 5 ק"ג ויכריחו אנשים לעשות חיסונים. קשה לקבל את טיעוני העותרת והתחושה היא שהעתירה הזו באה להתריס ולהגיד שזה לא בסדר, אבל צריך לבוא עם מידע בסיסי ולשיטתנו אין את זה כאן".

לעניין יידוע ההורים אומר קידר: "הפננו לדוגמאות באתר האינטרנט. כל העלונים מחולקים לציבור ויש אינטרס לדרבן את האנשים לבוא וזה מה שנעשה. אם נשווה את כמות המידע פה למידעים אחרים – כמות המידע פה היא עצומה. יש את מוקד קול הבריאות, יש פרסומות, הכל נעשה ולכן המידע נמסר. בסוף כדי לקבל את החיסון אתה מקבל עלון ועובר את התחנה וצריך למלא טופס…  הכל נעשה בצורה ראויה, המבצע חשוב בצורה משמעותית ויש אינטרס למדינה לבער את נגיף הפוליו כדי שאנשים לא יחלו, מעבר לעניין הבריאותי המשמעות של הנגיף לא טובה לכלכלה, לתיירות, זה משתייך למדינות שאנו לא מעוניים להשתייך אליהם ולכן אנו מעוניינים שהנגיף יחוסל. אין מה לחסן את המבוגרים כי ממילא הם מחוסנים לכן קבוצת היעד הם ילידי שנת 2004 ואילך והסיכון שואף לאפס ומתוך מיליארדים שחוסנו עד היום יש אולי מקרה אחד וזה סיכון אפסי".

לעניין המידע שנמסר לציבור משיב השופט סולברג: "בתחילה ההסבר רחב עד שהוא מצטמצם כשמגיעים לטיפת חלב, מה פסול בכך? מדוע הגברת (עו"ד ברנס) חושבת שיש פסול במצב של סכנה כל כך רחוקה לילדים המתחסנים כשיש תרומה הכרחית בכך לכלל האוכלוסיה?"

 ושופט ג'ובראן שאל: "האם צריך לשלוח אחות לכל בית ולשאול מה קורה?"

 עו"ד ברנס השיבה: "אנו נסתפק בכך שיובהר שהחיסון לא נועד לטובת אותם ילדים שהם כבר מחוסנים".

השופט ג'ובראן: "זו דרישה לא מקובלת, הרי בסוף זה לטובת הילדים עצמם. המטרה של משרד הבריאות לפתור את הנושא הזה אחת ולתמיד כדי לפתור את הבעיה ושכולנו נחיה בבריאות טובה".

עו"ד ברנס טענה שוב כי החיסון לא משרת את טובת הילדים שמקבלים אותו, אך כאשר נשאלה אם יש חוות דעת התומכת בדבריה, השיבה שלא. 

בשלב זה הציע השופט ג'ובראן לעותרים לשקול מחדש את עמדתם בעתירה. "אולי העתירה הביאה לידיעת הציבור את הנושא עצמו, אך למרות זאת אין מקום שביהמ"ש יתערב ואנו מציעים למשוך את העתירה".  ואכן, העותרים משכו את העתירה.

[related-posts]