עם פרוס השנה החדשה חגיגיות ושמחה לצד סליחות וכפרה שורות על הארץ, ובמקום לנצל את הרגע לאחדות לאומית וקירוב לבבות, בכירי הממסד הדתי בוחרים שוב להחליש את הקשר הרופף ממילא בין היהדות לציבור החילוני.

השבוע שוב עלתה לכותרות ההנחיה הישנה מבית מדרשו של הרב שמואל רבינוביץ, רב הכותל והמקומות הקדושים. הרב החליט כי תימנע כניסה של עיוורים עם כלבי נחייה לרחבת הכותל. קשה להם? שמישהו יעזור להם. יותר חשוב לא להפריע למתפללים שמפחדים מכלבים.

ההחלטה של הרב רבינוביץ היא עוד נדבך בחומת האטימות שצומחת לה בין העם לבין הדת שפעם היתה שלו. נראה שבכירי הדת אינם רוצים נשים, אינם רוצים נכים בדת שלהם; נדמה שהם החליטו שהדת היא רק למי שנראה כמותם. הרב בני לאו עוד ניסה לפשר ולהציע נתיבים ברחבה כדי שגם העיוורים וכלבי הנחייה שלהם יוכלו להגיע להתפלל, אבל רב הכותל פסק שגם ככה יש יותר מדי אנשים ברחבה ולכן הדבר לא אפשרי. יש להם מספיק אנשים "כמותם", למה להתאמץ בשביל כמה עיוורים. ועוד לא דיברנו על נשים.

אותו סיפור חוזר על עצמו פעם אחר פעם, בכל פעם בפסיקות והחלטות קטנות. לפני קצת יותר משנה הגישו חברי הכנסת משה גפני (יהדות התורה) ויצחק ועקנין (ש"ס) בקשה לתיקון חוק זכויות לאנשים עם מוגבלויות, כך שיוכלו לוותר לישיבות על החובה להנגיש את מוסדותיהן לציבור הנכים. הם טענו שזה יקר מדי, וששר החינוך יחליט את מי אפשר לפטור מהעול הזה.

ללמוד תורה זו חובה קדושה, אבל הכסף מבחינתם הוא סיבה טובה דיה כדי למנוע זאת מנכים. זאת בזמן שמיליוני שקלים מושקעים בהטמעת היהדות בבתי ספר חילוניים, כולל פיילוט של שילוב רבנים בבתי ספר חילוניים בקריית חיים ובקריית ביאליק, שילמדו היסטוריה יהודית ומורשת. אם אתה דתי ונכה אין לנו כסף לאפשר לך את פולחן הדת שבחרת בו, אבל כסף ללמד ילדים חילוניים שהוריהם בחרו לחנך אותם במסגרת חילונית – יש.

הדת היהודית בבסיסה ניחנה בהרבה עקרונות הומניסטיים, אך את רובם שכחו בכירי הדת. חסד וגמילות חסדים זה נחמד מבחינתם, ולעזור לזולת זה חשוב, גם לבעלי מוגבלות, אבל בלי כלבים בבקשה, ואם אפשר שזה לא יעלה יותר מדי כסף.

מבין שלושת הדברים שעליהם העולם עומד בפרקי אבות – התורה, העבודה וגמילות החסדים – השמטתם את גמילות החסדים, או לפחות התאמתם אותה למה שנוח לכם, שלא לדבר על העבודה שגם עליה יש ויכוח בחלק מהזרמים. עם זה טרחתם לערבב פוליטיקה וכוח בכל פן של מה שאמור היה להיות אמונה – מבחירות הרבנים הראשיים והמקומיים דרך מאבקי כוחות בין זרמים, עד איומים על נשים וכפייה על חילוניים – אז באיזו דת בדיוק אתם חיים? מה הקשר ביניכם לבין יהדות? אין שום דבר ועניין בין הדת שהחלטתם לקדש לבין הדת שהיתה פעם של כולם ברמה זו או אחרת. במקום לחשוף את פניה היפים של היהדות אתם מרחיקים ממנה כל מי שלא מתאים לכם.

יום כיפורים לפנינו, יום של סליחות ומחילה. הרב רבינוביץ – עכשיו תורך. דווקא אתה, שלוקח חלק פעיל בעמותה שמשמשת בית לאנשים בעלי מוגבלויות פיזיות קשות, פתאום הפכת עורך ונהיית עיוור לעיוורים? השר פירון – עניי עירך קודמים, לא? תדאג קודם שלמי שרוצה להתפלל וללמוד תורה יהיה נוח, תעזוב את השאר בשקט. את הערכים היפים שבין אדם לחברו ואת המקורות שלנו לא חייבים ללמד רבנים, ובטח לא במצבה הנוכחי של המערכת הדתית.