אחרי שיפוץ שארך כשנה, בהשקעה של יותר מעשרה מיליון שקל, נפתח מחדש המוזיאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן באשדוד.

הפלשתים, עם ממוצא אגאי, היגרו לאשדוד דרך הים על נשותיהם וטפם לפני כשלושת אלפים שנה והיא היתה אחת מחמש הערים הראשיות ברצועת החוף הדרומי, בהן התיישבו. התיישבותם של הפלשתים לוותה בהרס חלקי בערים הכנעניות, אך גם בבניית מבנים חדשים במסורת אגאית.

על חמש הערים הראשיות: אשדוד, עזה, גת, אשקלון ועקרון, משלו סרנים שהיו מאוגדים בברית צבאית ואזרחית ובחסותם שגשגו ערי השדה. למרות השתלטותם של הפלשתים על הערים הכנעניות, נותרו בהן תושביהן המקוריים שהתערו בפולשים והשפיעו על תרבותם.

תערוכת הקבע, אותה עיצבה קבוצת "הטחנה לעיצוב" ואצרה דלית ליטני, עוסקת בתרבות הפלשתית בא"י, שהיתה תרבות אקלקטית (שליקטה גם אלמנטים מתרבויות אחרות) מראשיתה בתחילת המאה ה-12 לפנה"ס ועד אחריתה במאה ה-7 לפנה"ס, אז החריבו הבבלים את ערי הפלשתים.

מהגרים כאנשים

הקונספט של התערוכה הוא הצגת הקהילה הפלשתית המהגרת והתמודדותה עם הסביבה תוך הארת צדדיה האנושיים. את דיוקניהם של הפלשתים אפשר לראות בצלמיות שמוצגות בתערוכה.

התפיסה העיצובית של התערוכה היא שילוב בין הארכיאולוגיה לעכשוויות. לפיכך הפריטים הארכיאולוגיים מוצגים, בין השאר, בוויטרינות שניצבות על במות עשויות שיש קוריאן לבן, שמדמות איים צפים ויחד עם זאת מזכירות בצורתן שברי חרס.

את התצוגה מלווים קטעים ספרותיים רלבנטיים וכן קומיקס על חייה של "משפחת פלשת", עליה נמנים הורים, ילדים וכלב.

בנוסף לתצוגה הארכיאולוגית המרשימה, כוללת התערוכה אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, בהם עמדות מידע ממוחשבות ו"שולחן חכם" אינטראקטיבי וחווייתי. על המבקר להרכיב בשיטת פאזל – כהשאלה לכך שארכיאולוגיה היא פאזל של תרבות – ובמגע יד, אלמנטים מתצוגת הקבע שמלווים בבועיות מידע.

בניגוד לסיפור המקראי על דוד וגולית ועל שמשון הגיבור, מציגה התערוכה תמונת עולם אובייקטיבית על אודות הפלשתים. בתערוכה מוצגים 160 ממצאים ארכיאולוגיים אורגינליים, בהם ממצאים נדירים כמו מזבח בעל שתי קרניים, שמדמות קרני שור, ונמצא בגת.

באמצעות הממצאים – בהם כלי בישול, אח, כלי מזיגה ושתייה וכלי הגשת אוכל – מוצגים חיי הבית. משקולת ברונזה בדמות חזיר, מעידה על הרגלי התזונה של הפלשתים שצרכו, בנוסף לבשר חזיר, גם בשר בקר וכלבים.

על הכלכלה והמסחר מעידים בצעי (חתיכות שנבצעו) כסף שנמצאו בצד מטמון תכשיטים בעקרון. ממצא זה מסביר את מקור הביטוי "בצע כסף". השימוש בבצעי כסף כמטבע, הוא תוצאה ישירה של אימוץ שיטת התשלום שהיתה נהוגה באימפריה האשורית והתפתחות הסחר עם פיניקיה.

ארבע בליטות – שתיים מכל צד – באמבט אבן, מרמזות שייתכן כי במקורו שימש האמבט כארון קבורה. מאחר שהאמבט נמצא שקוע בתוך מתקן מטויח באזור התעשייה באשקלון, יש הסוברים שהוא שימש בתהליך יצור היין. אחרים חושבים כי לאור מציאתן של כ-150 משקולות נול בסביבתו של האמבט, הוא שימש להשריית צמר לצורך ריכוך.

הציורים על כלי החרס הפלשתיים וצורתם משקפים את קורותיהם ואת מוצאם האגאי עם ההשפעות שהיו עליהם מקפריסין, אנטוליה, מצרים וא"י.

המבקר כשמשון הגיבור

הממצאים הארכיאולוגיים גם שופכים אור על הפולחן והדת הפלשתית שהיתה רב גונית ומורכבת וניתן והבחין בה גם בשילוב של אלמנטים שמקורם מחוץ לכנען. גם המקדשים הפלשתיים משלבים אלמנטים ארכיטקטוניים זרים ומקומיים. במקדשים שנחשפו נמצאת עדות לכך שבחלק מהמקדשים היו שני עמודים בטבורו של החדר המרכזי. זאת, כמו העמודים במקדש המקראי אותם הפיל שמשון על יושבי המקדש.

בתערוכה מוצגים שני בסיסי עמודים שנמצאו בתל צפית ומשולבים במיצג אור-קולי חווייתי, שקשור להפלת המקדש. המבקר עומד במקום המסומן על הרצפה ו"דוחף" באופן וירטואלי, כשידיו פרושות לצדדים, את העמודים במקדש כפי שמתואר במקרא. המקדש נחרב ברעש מחריש אוזניים.

נושא מרתק נוסף בו עוסקת תערוכת הקבע הוא הקבורה הפלשתית. למרות שבנושא זה רב הנסתר על הנגלה, ישנן עדויות מהציורים על הכלים שמתארים את השכבת הגופה וכן צלמיות של נשים מקוננות שנמצאו בקברים שנחשפו.

בתל אשקלון התגלו קבורות של אחד עשר תינוקות בקנקנים ובבורות. הם נמצאו תחת רצפות, בפינות חדרים, לאורך קירות ופתחים. עד כה טרם הצליח המחקר הארכיאולוגי לזהות בתי קברות פלשתיים. משערים שייתכן והסיבה לכך היא שהפלשתים קברו את מתיהם מחוץ לעריהם קרוב לפני השטח, באזורים שחשופים יותר לבליה טבעית וסובלים מפיתוח מודרני.

את המבנה למוזיאון תכנן המשרד "גיל מינסטר אדריכלים", וכחוויה נלווית לביקור בתערוכה מציע המוזיאון ארוחה פלשתית, שכוללת מנות שמתבססות על מחקרים, ומוגשת באולם שעוצב במיוחד לשם כך.

המוזיאון נמצא בקשר שוטף עם חוגי הארכיאולוגיה באוניברסיטאות בר אילן ות"א, האחראיות על החפירות באשדוד ותל צפית. בהמשך מתוכננת הקמת מרכז מידע ומחקר אקדמי לתרבות הפלשתים, שיכלול ספרייה ומעבדה וכן מתוכננים פרוייקטים חינוכיים שישלבו פעילות במוזיאון ובאתר החפירות באשדוד.

בלי עין הרע ובמזל טוב

באולם התערוכות המתחלפות במוזיאון מוצגת התערוכה "בלי עין הרע ובמזל טוב". זוהי התערוכה הראשונה בסדרה של תערוכות בעלות זיקה לתערוכת הקבע ועוסקות במהגרים היהודים שעלו לישראל במהלך השנים.

התערוכות הללו יאפשרו הצצה למסורת ולמנהגים היהודיים של בני העדות השונות בארץ. את התערוכה שעוסקת בהתחלות חדשות במעגל החיים היהודי, אצרו יעל ויזל ושרה שחק. בתערוכה מוצגים באמצעות פריטי יודאיקה וקמיעות, ברובם מאוספו של אספן היודאיקה ביל גרוס, בין השאר חתונה, לידה, ברית מילה, הגנת הבית ובר מצווה.

הפרק שחותם את התערוכה הוא "סיפורי אשדוד" וכולל פרטי יודאיקה וקמיעות שנאספו מתושבי אשדוד, תוך היחשפות לסיפורים המרתקים שמאחורי הפריטים. שלושה מהסיפורים הללו משודרים ברצף על מסך טלוויזיה.

כתובת המוזיאון: רח' השייטים 16 (מאחורי קופ"ח מכב"י) טל' 08-6224799.
השביל המוליך למוזיאון נגיש לנכים ובמוזיאון עצמו יש מעלית.

רבקה יניב היא כלת פרס זיו לעיתונות ובעבר עיתונאית ב"מעריב" ובקבוצת "הארץ"