Skip to content

הסניגוריה הציבורית: גידול במספר המעצרים וכרסום בזכויות עצורים

הדו"ח לשנת 2012 שפרסומו הותר היום קובע: משטרת ישראל מותירה אלפי חשודים במעצר שווא למשך לילה שלם (ולעיתים לסוף השבוע), רק כדי להביאם בבוקר בפני שופט ולבקש את שחרורם בערבות או בתנאים אחרים. מפכ"ל המשטרה אמר הבוקר כי זכויות החשוד חשובות, אך זכויות קורבנות העבירה והזכות לביטחון אישי – חשובות לא פחות
פחות מדקה זמן קריאה: דקות

דוח הסניגוריה הציבורית לשנת 2012 הוגש לשרת המשפטים ולוועדת הסניגוריה הציבורית. הדוח סוקר בהרחבה את פעילותה של הסניגוריה הציבורית בשנה החולפת בייצוג עשרות אלפי לקוחותיה ומתאר בהרחבה את פעילותה המוסדית הענפה של הסניגוריה. בדוח שלובים נתונים רבים על שיטות העבודה,  על היקפי הפעילות שלה ועל עלויות הפעילות. בדוח אף מתוארות מגמות והתפתחויות כלליות הנוגעות למשפט הפלילי בכלל, ולחירויות הפרט וזכויות חשודים, נאשמים ואסירים בפרט.

(צילום אילוסטרציה: משטרת ישראל)
(צילום אילוסטרציה: משטרת ישראל)

הדוח חושף את טענותיה של הסניגוריה הציבורית נגד התנהלות מערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט, ובכלל זה  מגמה מטרידה של גידול ניכר במספר המעצרים וכרסום בזכויות לעצורים לפי החוק, בשל לחצים מערכתיים והעומס המוטל על בתי המשפט. מספר המעצרים בישראל לא רק שלא פחת מאז חקיקת חוק המעצרים, אלא הלך וגאה בשנים שחלפו. בעשור האחרון חלה עלייה של 35% במספר המעצרים, ומספר המעצרים בשנת 2012 הוא הגבוה זה עשור. ברוב הגדול של מעצרים ל-24 שעות כלל לא מוגש בסופו של דבר כתב אישום נגד העצור, ותיק החקירה שנפתח בעניינו נסגר.

הדו"ח חושף תופעה קשה ובלתי חוקית של מעצרי שווא רק כדי להביא עצורים לבית המשפט לצורך קביעת ערבויות שהמשטרה עצמה מוסמכת לקבוע. משטרת ישראל מותירה אלפי חשודים במעצר שווא למשך לילה שלם (ולעיתים לסוף השבוע), רק כדי להביאם בבוקר בפני שופט ולבקש את שחרורם בערבות או בתנאים אחרים.

על פי הדו"ח מרבית העצורים בישראל אינם זוכים לממש את זכות ההיוועצות שלהם בסניגור לפני חקירתם במשטרה. למרות פסקי הדין של בית המשפט העליון, ועל אף הוראות החוק והתקנות, לא מקפידה משטרת ישראל לידע את כל העצורים על זכותם להיוועץ בסניגור בכלל, ובסניגור ציבורי בפרט, טרם חקירתם, ולאפשר להם היוועצות כזו. התוצאה היא כי הרוב  המכריע של החשודים המובאים לתחנת המשטרה נחקרים ומוסרים הודעותיהם בלי שקיימו את זכותם להיוועץ בעורך דין.

כמו כן מצביע הדו"ח על מחסור חמור במקומות במעונות הנעולים של חסות לנוער. הסניגוריה הציבורית מתריעה על קיומה של מצוקה קשה של השמה במעונות הנעולים של חסות לנוער. המחסור החמור במקומות לקטינים במעונות מביא לכך שקטינים נשלחו למעצר, על אף שנמצאו מתאימים לטיפול, כי לא נמצא להם מקום פנוי.

לטענת הסנגוריה הציבורית,  שירות בתי הסוהר אינו מקיים את הנוהל באשר ליידוע האסירים על זכותם לבקש סניגור ציבורי לייצגם בוועדת השחרורים. התנהלות הרשויות מסרבלת את הליך השחרור המוקדם ומביאה להיקפי ייצוג נמוכים בוועדת השחרורים, כאשר בחלק מן המחוזות מרבית האסירים אינם מיוצגים כלל. בחלק מהמקרים אסירים מגיעים לדיון בפני ועדת השחרורים באיחור, מעבר לתקופת השליש.

בנוגע לבתי המשפט מצביעים בסנגוריה הציבורית על בעיות מבניות במוסד המשפט החוזר והערמת קשיים על איתור וביטול הרשעות שווא. הצטברות הקשיים המתוארים בדוח מונעת הגשתן של בקשות למשפט חוזר, ולהערכת הסניגוריה מביאה לידי כך שנידונים חפים מפשע מרצים מאסרים ממושכים.

בדוח מושם דגש על החידושים השונים בעבודתה של הסניגוריה הציבורית ועל היעדים שהציבה לעצמה לשנים הבאות, בין היתר: הרחבת שעות הפעילות של מחלקות המעצרים בסניגוריה הציבורית ל-24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע; קיום פרויקט הסברה נרחב בבתי הספר למניעת עבריינות נוער; הרחבת האפשרות לשיקום חולי נפש המאושפזים בכפייה בקהילה; קידום תיקוני חקיקה ומדיניות בנושא אסירים המוחזקים בתנאי הפרדה; הקמת "פרויקט חפות" בניסיון לאתר ולבטל הרשעות שווא; קידום פתרונות מערכתיים ונקודתיים לצפיפות הבלתי נסבלת השוררת בבתי הסוהר, ובפרט יצירת ופיתוח חלופות למעצר ולמאסר; שילובם של אנשי טיפול (עובדות סוציאליות וקרימינולוגיות) במערך הסניגוריה הציבורית.

כן סוקר הדוח בהרחבה את האתגרים הארגוניים העומדים לפתחה של הסניגוריה הציבורית, כגון: שינוי המבנה הארגוני של הסניגוריה הציבורית, פיצול מחוז ת"א-מרכז והקמת מחוז חדש באזור המרכז; הגדלת הצוות המנהלי בסניגוריה הציבורית; יישום התקנות בדבר חובת תשלום של זכאים לייצוג; פיתוח ושדרוג תחום המיחשוב וניהול הידע בסניגוריה ועוד.

הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, אומר כי "בדברים המובאים בדוח מתבטאים הישגיה הרבים של הסניגוריה הציבורית ועבודתה הקשה למתן ייצוג הולם לחשודים נאשמים ואסירים הנזקקים לשירותיה. בפעולתה היומיומית מסייעת הסניגוריה הציבורית למערכת המשפט לעשות צדק והיא מממשת את עקרון השוויון. האמור בדוח מציג את פעילותנו למען חירויות הפרט אל מול כוחה הרב של המדינה לא רק בתיקים ספציפיים אלא גם בהצגת עמדות עקרוניות בדיונים עקרוניים בבתי המשפט, בהליכי חקיקה ובפורומים נוספים. בדוח מוצגת גישה מפוכחת המעדיפה דרכים של שיקום, מניעה וטיפול מוקדם במצוקות אישיות וחברתיות, כדרכים ראויות ויעילות יותר לצמצום הפשיעה, על פני גישה פופוליסטית המעדיפה שימוש נרחב בכלים פוגעניים כמו מעצרים נרחבים ועונשי מאסר ממושכים, שיעילותם מוטלת בספק".

2012 היתה השנה הקשה ביותר לעבריינים. דנינו (צילום: חטיבת דובר המשטרה)
2012 היתה השנה הקשה ביותר לעבריינים. דנינו (צילום: חטיבת דובר המשטרה)

מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו התייחס היום בטקס חילופי מפקדי להב, שהתקיים הבוקר, לדוח הסנגוריה הציבורית  ואמר: "אני רואה בדו"ח, חיזוק נוסף ליעדי תכנית המפנה בכל הנוגע להגברת ההרתעה והגדלת סיכוי העבריין להיתפס. הדו"ח מאשר את הקביעה שלנו ששנת 2012 היתה השנה הקשה ביותר לעבריינים. אכן זכויות החשוד חשובות. זכויות קורבנות העבירה וזכויות האזרח לביטחון אישי חשובות לא פחות. העלייה הניכרת במעצרי האיכות עד תום ההליכים לצד הירידה בנפחי הפשיעה מעידה על אכיפה נחושה ואפקטיבית של משטרת ישראל, אשר ממוקדת בעבירות המשפיעות על איכות החיים ועל הביטחון האישי של אזרחי ישראל ויש לנו כוונה להמשיך בכך".

דובר המשטרה מסר כי "לעניין שחרור בערובה כספית על ידי קצין משטרה – מאז חידוש הליך השחרור בסמכות קצין משטרה, מבוצעים הליכי הטמעה, פיקוח ובקרה בנושא וכן נלמדים לקחים מהחלטות שיפוטיות. בתחנות המשטרה הותקנו כלים לגביית הפקדה כספית במגוון אמצעים. ישנם מקרים המחייבים הגעה בפני שופט, אם בגין התנאים שאינם בסמכות קצין משטרה ואם בגין הצורך בערב צד ג׳ שהגעתו מתעכבת. הנתונים המוצגים בדו״ח אינם משקפים את תמונת המצב המלאה, שכן הם עוסקים בשחרור בערובה כספית בלבד, בעוד שבמקרים רבים מאוד משוחררים בתחנות המשטרה עצורים בתנאים שאינם כוללים ערבות כספית. לשם המחשה, בחודשים ינואר-יולי השנה שוחררו בערובה על ידי קציני משטרה בתחנות כ-62,000 חשודים ורק כ-900 מתוכם בערובה כספית".

הדובר קובע כי "לעניין עלייה במספר העצורים, שמרביתם על פי הדו״ח מעצרי ימים בגינם אין מוגשים כתבי אישום, יש לזכור כי תכלית המעצר אינה הגשת כתבי אישום כי אם חקירה ודווקא השחרור לאחר מימוש תכלית זו מצביע על שימוש ראוי בכלי המעצר. בנוסף, ניתן להצביע בבירור על מגמת עלייה מובהקת במעצרים עד תום ההליכים מתוך סך כול המעצרים, נתון המעיד על עלייה עקבית באיכות המעצרים. למותר לציין כי משטרת ישראל מקפידה על הוראות החוק והנהלים בנושא זכויות החשודים".

1 Comment

  1. עו"ד אורי פרייס
    16 בספטמבר 2013 @ 16:13

    להשליך את דנינו-סמרטוטוביץ ושות', עוכרי משטרת ישראל המושחתים ביותר בכל הזמנים !!!

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן