Skip to content

כמחצית מהמו"פ העסקי בישראל מתבצע במרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות

יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, פרופ' יצחק בן-ישראל: "החברות הרב-לאומיות משתמשות בקניין הרוחני שמפתחים הישראלים, אך מעדיפות לייצר את תוצרי המחקר והפיתוח במקומות אחרים בעולם". נתון מדאיג: ישראל התדרדרה מהמקום הראשון במספר הפרסומים המדעיים לנפש, בשנות ה-90 המוקדמות – למקום ה-13 ב-2010

כמחצית מהמו"פ העסקי בישראל מתבצע במרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות

יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, פרופ' יצחק בן-ישראל: "החברות הרב-לאומיות משתמשות בקניין הרוחני שמפתחים הישראלים, אך מעדיפות לייצר את תוצרי המחקר והפיתוח במקומות אחרים בעולם". נתון מדאיג: ישראל התדרדרה מהמקום הראשון במספר הפרסומים המדעיים לנפש, בשנות ה-90 המוקדמות – למקום ה-13 ב-2010

יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, פרופ' יצחק בן-ישראל: "החברות הרב-לאומיות משתמשות בקניין הרוחני שמפתחים הישראלים, אך מעדיפות לייצר את תוצרי המחקר והפיתוח במקומות אחרים בעולם". נתון מדאיג: ישראל התדרדרה מהמקום הראשון במספר הפרסומים המדעיים לנפש, בשנות ה-90 המוקדמות – למקום ה-13 ב-2010

מאת צבי זינגר

כ-46 אחוזים מהמחקר והפיתוח במגזר העסקי בישראל מתבצעים במסגרת מרכזי המחקר והפיתוח של חברות רב-לאומיות זרות בישראל, כך עולה מנתונים שנחשפו היום בכנס הרצליה, במושב של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה.

רק באחרונה נודע, כי חברת "אפל" תקים גם היא מרכז מחקר ופיתוח בישראל, ובכך תצטרף לרשימה המכובדת של החברות הרב-לאומיות שכבר פועלות גם מישראל ובהן גוגל, IBM, אינטל, מייקרוסופט, היולט-פקרד, טקסס אינסטרומנטס ועוד.

נתונים שאספה המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה, בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מראים כי בישראל שיעור ההוצאה של חברות בבעלות זרה על מחקר ופיתוח במגזר העסקי הוא מהגבוהים ביותר בעולם – 57%, לעומת 5% בלבד ביפאן.

יו"ר המועצה למחקר ופיתוח, פרופ', אלוף (מיל.) יצחק בן ישראל: תפנית חדה ממו"פ אקדמי למו"פ עסקי. (צילום: ויקיפדיה)

הנתונים מראים, כי בישראל ריכוז גדול במיוחד של מרכזי מחקר ופיתוח של חברות רב-לאומיות, שכמעט כל הוצאותיהן מוקדשות למו"פ. שיעור ההוצאה של החברות הזרות בישראל על מו"פ כחלק מהפדיון עומד על 12.8% והוא גבוה פי חמישה מבכל מדינה אחרת. זאת ועוד, 80% מההשקעה של החברות הרב-לאומיות בישראל נעשית במחקר ופיתוח בענפי השירותים העסקיים, כגון ענף  שירותי מחשוב וענף מחקר ופיתוח, לעומת 20% בלבד המושקעים על ידי החברות הזרות במו"פ בענפי התעשייה השונים.

לדברי יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה, פרופ' אלוף (במיל') יצחק בן-ישראל, "החברות הרב-לאומיות משתמשות ביתרון היחסי שיש להון האנושי במדינת ישראל במחקר ופיתוח, ומשתמשות בקניין הרוחני שמפתחים הישראלים, אך מעדיפות לייצר את התוצרים של המחקר והפיתוח במקומות אחרים בעולם. כתוצאה מכך, ישראל אינה מפיקה את מלוא התועלת מהמחקר והפיתוח. עם זאת, אין ספק שהחברות הרב-לאומיות תורמות לשוק הישראלי בייצור מקומות עבודה, תשלום משכורות גבוהות יחסית, ובכך מונעות בריחת מוחות לחו"ל".

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יצוא שירותי מחקר ופיתוח של ישראל ב-2009 הסתכם בכ-5 מיליארד דולר – סכום חסר תקדים בהיקפו, השווה ליותר ממחצית ההוצאה הלאומית של ישראל על מחקר ופיתוח אזרחי. כמו כן, למעלה מ-40% מהפטנטים של ממציאים מהמגזר העסקי בישראל, הרשומים בארה"ב, מוחזקים בידי חברות רב-לאומיות זרות.

"מי שנהנה מהפירות וההכנסה של המוח הישראלי הוא בסוף החברה הרב-לאומית," מציין שלמה הרשקוביץ, יועץ במועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה. "מחקר ופיתוח הם מחוללי צמיחה במשק, התורמים גם לתחרות הטכנולוגית של המשק בעולם, אך בישראל התהליך נקטע באמצע, כאשר לאחר המחקר והפיתוח יוצא הייצור למקום אחר וייתכן שזה פוגע בצמיחה".

במושב הוצגו גם נתונים של המועצה על מצב הפרסומים המדעיים למאה אלף איש: בעוד שעד שנות ה-90 המוקדמות הייתה ישראל המדינה הראשונה בעולם במספר הפרסומים לנפש, ב-2010, ישראל ממוקמת רק במקום ה-13 במדד זה. זאת ועוד, נתוני המועצה והלמ"ס מראים כי ב-2010, כ-17% מהישראלים שסיימו תואר שלישי בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה באוניברסיטאות בישראל בשנים 1997- 2008 שהו בחו"ל זמן ממושך.

"עשינו תפנית חדה מאוד, ממערך מחקר ופיתוח שמבוסס בעיקר על האקדמיה למערך שמבוסס על מו"פ עסקי", מסכם פרופ' בן-ישראל, "יתכן שזו השעה להגדיל שוב את ההשקעות במו"פ באקדמיה".

יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, פרופ' יצחק בן-ישראל: "החברות הרב-לאומיות משתמשות בקניין הרוחני שמפתחים הישראלים, אך מעדיפות לייצר את תוצרי המחקר והפיתוח במקומות אחרים בעולם". נתון מדאיג: ישראל התדרדרה מהמקום הראשון במספר הפרסומים המדעיים לנפש, בשנות ה-90 המוקדמות – למקום ה-13 ב-2010

מאת צבי זינגר

כ-46 אחוזים מהמחקר והפיתוח במגזר העסקי בישראל מתבצעים במסגרת מרכזי המחקר והפיתוח של חברות רב-לאומיות זרות בישראל, כך עולה מנתונים שנחשפו היום בכנס הרצליה, במושב של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה.

רק באחרונה נודע, כי חברת "אפל" תקים גם היא מרכז מחקר ופיתוח בישראל, ובכך תצטרף לרשימה המכובדת של החברות הרב-לאומיות שכבר פועלות גם מישראל ובהן גוגל, IBM, אינטל, מייקרוסופט, היולט-פקרד, טקסס אינסטרומנטס ועוד.

נתונים שאספה המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה, בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מראים כי בישראל שיעור ההוצאה של חברות בבעלות זרה על מחקר ופיתוח במגזר העסקי הוא מהגבוהים ביותר בעולם – 57%, לעומת 5% בלבד ביפאן.

יו"ר המועצה למחקר ופיתוח, פרופ', אלוף (מיל.) יצחק בן ישראל: תפנית חדה ממו"פ אקדמי למו"פ עסקי. (צילום: ויקיפדיה)

הנתונים מראים, כי בישראל ריכוז גדול במיוחד של מרכזי מחקר ופיתוח של חברות רב-לאומיות, שכמעט כל הוצאותיהן מוקדשות למו"פ. שיעור ההוצאה של החברות הזרות בישראל על מו"פ כחלק מהפדיון עומד על 12.8% והוא גבוה פי חמישה מבכל מדינה אחרת. זאת ועוד, 80% מההשקעה של החברות הרב-לאומיות בישראל נעשית במחקר ופיתוח בענפי השירותים העסקיים, כגון ענף  שירותי מחשוב וענף מחקר ופיתוח, לעומת 20% בלבד המושקעים על ידי החברות הזרות במו"פ בענפי התעשייה השונים.

לדברי יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה, פרופ' אלוף (במיל') יצחק בן-ישראל, "החברות הרב-לאומיות משתמשות ביתרון היחסי שיש להון האנושי במדינת ישראל במחקר ופיתוח, ומשתמשות בקניין הרוחני שמפתחים הישראלים, אך מעדיפות לייצר את התוצרים של המחקר והפיתוח במקומות אחרים בעולם. כתוצאה מכך, ישראל אינה מפיקה את מלוא התועלת מהמחקר והפיתוח. עם זאת, אין ספק שהחברות הרב-לאומיות תורמות לשוק הישראלי בייצור מקומות עבודה, תשלום משכורות גבוהות יחסית, ובכך מונעות בריחת מוחות לחו"ל".

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יצוא שירותי מחקר ופיתוח של ישראל ב-2009 הסתכם בכ-5 מיליארד דולר – סכום חסר תקדים בהיקפו, השווה ליותר ממחצית ההוצאה הלאומית של ישראל על מחקר ופיתוח אזרחי. כמו כן, למעלה מ-40% מהפטנטים של ממציאים מהמגזר העסקי בישראל, הרשומים בארה"ב, מוחזקים בידי חברות רב-לאומיות זרות.

"מי שנהנה מהפירות וההכנסה של המוח הישראלי הוא בסוף החברה הרב-לאומית," מציין שלמה הרשקוביץ, יועץ במועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה. "מחקר ופיתוח הם מחוללי צמיחה במשק, התורמים גם לתחרות הטכנולוגית של המשק בעולם, אך בישראל התהליך נקטע באמצע, כאשר לאחר המחקר והפיתוח יוצא הייצור למקום אחר וייתכן שזה פוגע בצמיחה".

במושב הוצגו גם נתונים של המועצה על מצב הפרסומים המדעיים למאה אלף איש: בעוד שעד שנות ה-90 המוקדמות הייתה ישראל המדינה הראשונה בעולם במספר הפרסומים לנפש, ב-2010, ישראל ממוקמת רק במקום ה-13 במדד זה. זאת ועוד, נתוני המועצה והלמ"ס מראים כי ב-2010, כ-17% מהישראלים שסיימו תואר שלישי בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה באוניברסיטאות בישראל בשנים 1997- 2008 שהו בחו"ל זמן ממושך.

"עשינו תפנית חדה מאוד, ממערך מחקר ופיתוח שמבוסס בעיקר על האקדמיה למערך שמבוסס על מו"פ עסקי", מסכם פרופ' בן-ישראל, "יתכן שזו השעה להגדיל שוב את ההשקעות במו"פ באקדמיה".

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן