Skip to content

ריטלין לטובת הילד במקום לטובת הרפואה האלטרנטיבית

מניעת תרופות נוגדות הפרעות קשב וריכוז והיפר אקטיביות הינה על גדר התעללות
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

בשנים האחרונות התבסס איזשהו קונצנזוס לא מובן נגד תרופות פסיכיאטריות מווסתות התנהגות לילדים, כגון ריטלין, קונצרטה ודומיהם. ההתנגדות לריטלין ולתרופות ממשפחה זו, נתפשת כלא ברורה, מתלהמת וקפריזית. הילד סובל! מדוע שתמנעו ממנו תרופה שתקל עליו? התנגדות חסרת האחריות הזו בדרך כלל לא מגיעה מצד ההורים אלא מיועצים שונים, ממרפאים ברפואה משלימה, פסיכולוגים ואחרים, שיכולים להרוויח מפתרונות אלטרנטיביים לריטלין, או לחילופין, הם פשוט רחוקים מהבעיה מספיק על מנת להקל בה ראש. אבל יש גם הורים המתנגדים לתרופה.

כמה עובדות על הפרעת קשב וריכוז וההכרח בתרופות לוויסותם: הפרעת קשב וריכוז היא תכונה קיצונית תורשתית הקיימת בכ-10% מאוכלוסיית הילדים והמתבגרים ובכ-6% מאוכלוסיית המבוגרים. התכונה גורמת להפרעה משמעותית בתפקוד בעיקר בכל הקשור לרצף, סדר וארגון, ומקשה מאד על כל פעולה מונוטונית פסיבית. לכן, יש קושי ניכר בלמידה, בקריאה, בהקשבה, ובכל פעולה שדורשת התארגנות ויציבות. האבחון של הפרעת הקשב חייב לכלול שלושה מרכיבים: הערכה קלינית מלאה הבודקת גם את המרכיב הרגשי, שאלונים להורים ולמורים, ובדיקה אובייקטיבית המעריכה את התפקוד כגון TOVA.

ritalin
ריטלין (צילום: ויקיפדיה)

הטיפול בהפרעת קשב אף הוא מורכב, ורצוי שיכלול טיפול תרופתי משולב עם טיפול פסיכולוגי התנהגותי. הטיפול התרופתי היעיל ביותר, והכרוך במעט תופעות לוואי יחסית הוא הריטלין. הפרעת הקשב ברוב המקרים אינה עוברת, והחלק ההיפראקטיבי בלבד דועך. גם כאשר אומרים שההפרעה עוברת, הפרעת הקשב אורגנית, והיא תוצאה של תפקוד שונה של המוח, אך לא מדובר בפגיעה מוחית. אם היא אינה מטופלת, נוצרים סביבה מאפיינים של הפרעות רגשיות, חברתיות והתנהגותיות, אך הם משניים. יש מצבים שבהם יש פגיעה בריכוז על רקע בעיה נפשית, אך זו אינה הפרעת קשב. הפרעת קשב לא מטופלת גורמת לנזקים משמעותיים בתפקוד בכל התחומים. יש דיווחים רבים על התפתחות של דיכאון וחרדה, הידרדרות לעבריינות, התמכרויות לסמים, חוסר יציבות וחוסר סיפוק בכל תחומי החיים. מכיוון שהפרעת הקשב בעיקרה אורגנית, ככל הידוע לנו כיום, לא ניתן לטפל בה ללא טיפול תרופתי. כל טיפול אחר הוא טיפול נלווה, ואם אינו מלווה בטיפול תרופתי הוא עשוי אף לגרום נזק.

מלחמת ההתנגדות לריטלין הביאה למקרים קיצוניים כמו התערבות בית המשפט, והכרעתו כי הילד יקבל ריטלין למרות סירובה של האם, והסנקציה האלטרנטיבית תהיה הוצאת הילד ממשמורתה. בענ"א 5158-02-09 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כדלקמן: ילד שסובל מבעיות קשב, ריכוז והיפראקטיביות, יטופל בריטלין, על אף התנגדות אמו הביולוגית. הבקשה למתן ריטלין לילד, הוגשה ע"י רשויות הרווחה וע"י האפוטרופוס לדין שמונה לקטין.

בפסה"ד נקבע כי: "הנתונים שהביאו המומחים מטעם המשיבות, הם בעלי משקל רב ומשכנעים שהטיפול הוא לטובתו של הקטין במניעת פגיעה בעתידו, ביחסיו עם הסובבים אותו, במניעת הידרדרותו לסמים, ואף לבריאותו הנפשית והפיזית. אם הסיכויים להשתלבותו של הקטין באופן טוב יותר בחברה, בהשגת מקצוע ובהימנעות מלהיגרר לסמים יעלו כתוצאה מנטילת ריטלין, הרי הטיפול בריטלין מיועד להיטיב עם הקטין הן בתחום הפיזי והן בתחום הנפשי של בריאותו". בית המשפט קבע כי הריטלין הינו חובה במקרה הזה, האם צריך להפעיל בית משפט להפעלת שיקול נכון ואחראי לילד?!

הרפואה המשלימה מציעה טיפול אלטרנטיבי לריטלין, בעיקר כדי לסחוט כסף מההורים על ידי "משחק פטאלי" ברגשותיהם. היא שולפת אצבע מאשימה כלפי ההורים שממהרים כביכול להרגיע את הילד על ידי תרופות כימיות. אולם ברוב המקרים הטיפולים אלטרנטיביים המוצעים במקרים הללו: דיקור סיני, הומאופתיה, הידרותרפיה, קואוצ'ינג, ביופידבק, ובעיקר נוירופידבק לא באמת פותרים את הבעיה.

הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות נגרמות כתוצאה מחוסר איזון בין מעבירים עצביים, נוירו-טרנסמיטורים: דופמין, נוראדרנלין וסרוטונין. הפרשה מאוזנת של השלושה הינה פקטור לתפקוד תקין. אין ביכולתו של עיסוי רקמות עמוק או דיקור סיני, לאזן נוירו-טרנסמיטרים אלו. עובדה, תרופות כגון ריטלין, קונצרטה, סטרטרה, אדרל וכד ישיגו תיקון זמני על ידי העלאה ברמת המעביר העצבי, הדופמין, באונה המצחית של המוח. ישנם טיפולים שיכולים לתמוך בטיפול התרופתי, אך לאף אחד מהם אין את היכולת להחליף את הטיפול התרופתי או לבטל את הצורך בו. ד"ר זאב וינר, פסיכיאטר ומתנדב ברופאים לזכויות אדם, אומר בכתבה בנושא ב-ynet: "מדובר בהפרעה נוירופסיכולוגית, אך רבים מהסובלים ממנה לא מאובחנים בשל חוסר מודעות של הסביבה – ההורים, רופאי המשפחה וכדומה ורתיעה מהטיפול התרופתי".

הגיע הזמן שתתעוררו. המלחמה בתרופות נגד הפרעות הקשב, הריכוז וההיפראקטיביות, פוגעת בילדיכם. במניעת התרופה אתם גורמים לנזק. גם במתן תרופות לילדים, לא רק בחינוך, ההכוונה צריכה להיות מושתת על עקרון: "בחרו את המלחמות שלכם בצורה חכמה".

.

5 Comments

  1. אשר קשר
    30 באוקטובר 2013 @ 8:37

    התעשייה שמצחה לאלטרנטיבות לריטלין בזכות ההפחדה של גורמים אינטרסנטים עולה ביוקר. תרתי משמע.

  2. יפה
    29 בספטמבר 2013 @ 16:10

    ריטלין היה מוחק מעל פני ההסטוריה כמה גאונים שעיקר הצלחתם נבעה ממה שמכונה היום "הפרעת קשב". מצד שני ריטלין היה הופך אותם לאנשים הרבה יותר נורמטיבים , מצליחים ונעימים לסביבתם.

  3. מרינה גולדשטיין
    28 בספטמבר 2013 @ 8:42

    מילים כדורבנות!

  4. שוש מעוז-אריה, מאמנת להפרעות קשב
    28 בספטמבר 2013 @ 2:49

    מאמר תמציתי וענייני מאד!
    הסכמתי עם כל מילה שלך עד שהגעתי לקטע הבא:
    "הרפואה המשלימה מציעה טיפול אלטרנטיבי לריטלין, בעיקר כדי לסחוט כסף מההורים על ידי "משחק פטאלי" ברגשותיהם. היא שולפת אצבע מאשימה כלפי ההורים שממהרים כביכול להרגיע את הילד על ידי תרופות כימיות. אולם ברוב המקרים הטיפולים אלטרנטיביים המוצעים במקרים הללו: דיקור סיני, הומאופתיה, הידרותרפיה, קואוצ'ינג, ביופידבק, ובעיקר נוירופידבק לא באמת פותרים את הבעיה".
    כאן עשית ערב רב, לא נכון בעיקר, של טיפולים מהרפואה המשלימה עם אחרים, בכך שכללת קואוצ'ינג כאחד הטיפולים.

    אתה כותב: " הטיפול בהפרעת קשב אף הוא מורכב, ורצוי שיכלול טיפול תרופתי משולב עם טיפול פסיכולוגי התנהגותי"
    קואוצי'נג (במקרה זה, אימון אישי למתמודדים עם הפרעות קשב, ע"י מאמן מומחה לנושא), יושב במשבצת של הטיפול ההתנהגותי. לא טיפול פסיכולוגי אלא אימון התנהגותי, במסגרתו נעשית עבודה על הפן ההתנהגותי של ההפרעה, באמצעות כלים יישומיים ומעשיים, ספציפיים מאד לביטויי הפרעת הקשב של הלקוח. לכן, אימון לא נכלל בין הטיפולים : דיקור סיני, הומיאופתיה וכו.
    חשוב להבדיל ביניהם!

    קולגה שלי, חנה בית הלחמי ניסחה את זה בצורה טובה בעיני:
    " רוב מתאמני ומתאמנות ה- ADD שהגיעו אלי במרוצת השנים, ידעו מה לעשות. הבעיה היא בביצוע. האימון – פרופסיה מעשית ויישומית המגייסת את המתאמנ/ת באמצעות מתן מסגרת, העלאת המוטיבציה, יצירת חוויות של הצלחה והקניית מיומנויות רכות וכלים – מסייע להם ללמוד כיצד לבצע, ולהצליח לסיים כל משימה שבחרו לכלול באימון. זה תלוי כמובן בהתגייסות המתאמנ/ת. כמו בכל תחום התנהגותי – הכוונה מכתיבה את איכות התוצאה."

  5. רחל
    27 בספטמבר 2013 @ 19:08

    מאמר ששוכח להזכיר שריטלין הוא תרופה ממריצה פסיכואקטיבית, משמע כדור מרץ, המופיעה בפקודת הסמים המסוכנים של מדינת ישראל.
    איפה הבדיקה הרפואית שמראה על ה"חוסר איזון" שמדובר עליו? זה קשקוש!

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן