Skip to content

פולחן אביב מלהיב

המופע "פולחן האביב" בביצוע להקת שן ווי במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב עשוי היטב ומעורר חושים, בעיקר בחלקו השני

פולחן אביב מלהיב

המופע "פולחן האביב" בביצוע להקת שן ווי במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב עשוי היטב ומעורר חושים, בעיקר בחלקו השני

הכוריאוגרף והאמן הרב תחומי שן ווי, יליד סין שהיגר לארה"ב, הוא אחד מחשובי הכוריאוגרפים כיום ולפי העיתונות האמריקנית החשוב שבהם. הוא היה הכוריאוגרף הראשי של המשחקים האולימפיים בבייג'ין. בנוסף למחול הוא עוסק גם בקולנוע ובציור. שן ווי מעלה בימים אלה עם להקתו את המופע "פולחן האביב" במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב. המופע מורכב משני חלקים, שמהווים ניגוד עז זה לזה.

ניכור וזרות. "פולחן האביב". צילום: ענבל כהן חמו

 החלק הראשון, "פולחן האביב", שלווה בצלילי יצירתו של סטרווינסקי, היה החלק החד, המערבי. הרקדנים חוללו על מעין לוח שמזכיר במשהו לוח שחמט, עם קווים לא סימטריים והרבה גוונים של אפור. הרקדנים היו כמו מתוכנתים ורקדו בעיקר איש איש לעצמו. בפתיחה הסתדרו ממש כמו חיילים על לוח, אך בהמשך כל אחד מהם הפגין את יכולותיו האישיות. גם כשרקדו יחד, היתה תחושה של ניכור וזרות ביניהם, כאילו גם המחול מורכב בעצם מאוסף של אינדיווידואלים.

בחלק השני, "התקפלות" (folding), הצבעוניות השתנתה, המוזיקה שליוותה את החלק הזה של המופע הייתה טיבטית באופייה, רכה יותר, וכל התנועתיות הפכה למרוככת וזורמת, במהירות ואחר כך באיטיות, כמו במעין פנטזיה או חלום.

הרקדנים בתלבושותיהם האדומות והשחורות נעו על פני הבמה כמו נוסעים עליה בעדינות. ניכר היה המגע האסייתי בגישה לריקוד ולחיים, הסדר, שהיה נוכח גם ביצירה הקודמת, הפך לסדר היררכי, כמו של חברה שיש בה מעמדות מוגדרים היטב.

רכות וזרימה. "התקפלות". צילום: ענבל כהן חמו

היצירה הזאת שמה דגש על הקבוצתי, על האדם כחלק משלם שהוא קבוצה, על מעגלי חיים שאנחנו שייכים אליהם, ודנה בזוגיות על צורותיה ומאפייניה השונים. התנהלות היחיד בתוך קבוצה, התנהלות בזוגיות ובתוך מעגל רחב של סוגי זוגיות אפשרית, כל אלה נכחו שם בצורות שונות.

בסך הכל היה מדהים ומעורר חושים, במיוחד ב"התקפלות"' שמעבירה תחושה של חלומיות ושל עונג. כל אחת משתי היצירות הביאה לחוויה אסתטית שונה לגמרי, אך בסיום המופע ניתן היה לחוש, שקיבלנו שני חלקים של שלם אחד, הצורות השונות של מחול והתנהלות בשני קטבים תרבותיים של עולמנו, כולם במחול הייחודי מבית היוצר של שן ווי.

הכוריאוגרף והאמן הרב תחומי שן ווי, יליד סין שהיגר לארה"ב, הוא אחד מחשובי הכוריאוגרפים כיום ולפי העיתונות האמריקנית החשוב שבהם. הוא היה הכוריאוגרף הראשי של המשחקים האולימפיים בבייג'ין. בנוסף למחול הוא עוסק גם בקולנוע ובציור. שן ווי מעלה בימים אלה עם להקתו את המופע "פולחן האביב" במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב. המופע מורכב משני חלקים, שמהווים ניגוד עז זה לזה.

ניכור וזרות. "פולחן האביב". צילום: ענבל כהן חמו

 החלק הראשון, "פולחן האביב", שלווה בצלילי יצירתו של סטרווינסקי, היה החלק החד, המערבי. הרקדנים חוללו על מעין לוח שמזכיר במשהו לוח שחמט, עם קווים לא סימטריים והרבה גוונים של אפור. הרקדנים היו כמו מתוכנתים ורקדו בעיקר איש איש לעצמו. בפתיחה הסתדרו ממש כמו חיילים על לוח, אך בהמשך כל אחד מהם הפגין את יכולותיו האישיות. גם כשרקדו יחד, היתה תחושה של ניכור וזרות ביניהם, כאילו גם המחול מורכב בעצם מאוסף של אינדיווידואלים.

בחלק השני, "התקפלות" (folding), הצבעוניות השתנתה, המוזיקה שליוותה את החלק הזה של המופע הייתה טיבטית באופייה, רכה יותר, וכל התנועתיות הפכה למרוככת וזורמת, במהירות ואחר כך באיטיות, כמו במעין פנטזיה או חלום.

הרקדנים בתלבושותיהם האדומות והשחורות נעו על פני הבמה כמו נוסעים עליה בעדינות. ניכר היה המגע האסייתי בגישה לריקוד ולחיים, הסדר, שהיה נוכח גם ביצירה הקודמת, הפך לסדר היררכי, כמו של חברה שיש בה מעמדות מוגדרים היטב.

רכות וזרימה. "התקפלות". צילום: ענבל כהן חמו

היצירה הזאת שמה דגש על הקבוצתי, על האדם כחלק משלם שהוא קבוצה, על מעגלי חיים שאנחנו שייכים אליהם, ודנה בזוגיות על צורותיה ומאפייניה השונים. התנהלות היחיד בתוך קבוצה, התנהלות בזוגיות ובתוך מעגל רחב של סוגי זוגיות אפשרית, כל אלה נכחו שם בצורות שונות.

בסך הכל היה מדהים ומעורר חושים, במיוחד ב"התקפלות"' שמעבירה תחושה של חלומיות ושל עונג. כל אחת משתי היצירות הביאה לחוויה אסתטית שונה לגמרי, אך בסיום המופע ניתן היה לחוש, שקיבלנו שני חלקים של שלם אחד, הצורות השונות של מחול והתנהלות בשני קטבים תרבותיים של עולמנו, כולם במחול הייחודי מבית היוצר של שן ווי.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן