לנוכח הקפיצה המשמעותית בתוחלת החיים והמודעות הציבורית ההולכת וגוברת לנושא, מחדשת האגודה הישראלית לביולוגיה של הזדקנות את פעילותה ביום עיון "מביולוגיה של הזדקנות לקראת אריכות ואיכות החיים" שייערך לרגל יום הקשיש הבינלאומי 2013 ב-1 באוקטובר,
למרות שבשנים האחרונות ישנה התגברות משמעותית במודעות הציבורית לעלייה בתוחלת החיים, ניכר כי השיח מתמקד יותר בגורמים לכך ולא בהשלכות החברתיות המרחיקות לכת. העלייה בתוחלת החיים עתידה להשפיע על החברה בתחומים רבים וחובה על מדינות העולם בכלל וישראל בפרט להיערך באופן רב תחומי להשפעות.
יותר ויותר מבוגרים שיישענו על רשויות הרווחה, גיל הפנסיה, שוק העבודה, היבטים פסיכולוגיים וכיוצא בזה, הם רק חלק קטן מאותם תחומים שעתידים להשתנות מקצה לקצה וכבר בימים אלו ניכרות השפעות מסוימות של התארכות בתוחלת החיים.
לאור התפתחויות הללו מחדשת "האגודה הישראלית לביולוגיה של הזדקנות" את פעילותה ב-1 באוקטובר, "יום הקשיש הבינלאומי", ותקיים יום עיון מיוחד בנושא שיתקיים במרכז חינוך מדעי חמד”ע, רח' הפרדס 7, תל אביב.
יום העיון יכלול שני חלקים עיקריים: הראשון, חלק מדעי שבו ישתתפו טובי החוקרים הישראלים בתחומי הביולוגיה של ההזדקנות, שיעדכנו את באי הכנס במחקר העכשווי בנושאים כדוגמת: השפעות גנטיות על אורך החיים, דרכים פיזיולוגיות לאריכות ואיכות החיים ותפקידי המערכת החיסונית והאנדוקרינית בתהליכי ההזדקנות ואריכות החיים.
החלק השני יעסוק בקשר שבין המחקר המדעי-ביולוגי לנושאים החברתיים. פאנל פומבי שייקחו בו חלק יו"ר הוועדה המארגנת של האירוע, ד"ר איליה סטמבלר, וכן הגרונטולוג והעתידן ד"ר יעקב בן-שאול. מטרת הפאנל תהיה להפנות את תשומת הלב המדעית והציבורית לשאלות ההזדקנות. נקודת המוצא הינה שהשגת אריכות חיים לכל האוכלוסייה צריכה להיות משימה בעדיפות לאומית גבוהה, החיונית לתפקוד התקין של כלל החברה בעתיד.
ד"ר יעקב בן שאול, מסביר: "כבר כיום אנו מוצאים פערים משמעותיים בתוחלת החיים הממוצעת על בסיס של מיקום גיאוגרפי, חתך סוציו-אקונומי והשכלה. הפערים האלה בתוחלת חיים עפ"י מצב כלכלי ונתוני סביבה, מתמתנים בשל המרכיב הגנטי. כאשר תתרחש בקרוב פריצת דרך ביכולת להשתלט על תהליך ההזדקנות הניווני, הפתרונות לא יהיו זמינים לכלל האוכלוסייה באופן שווה. גם כיום מדינת ישראל היא מדינה לא שוויונית במונחי כלכלה ובשירותי הרפואה הציבורית, מעבר לניתוחים מצילי חיים. אולם, בטווחי זמן של כעשרים שנה בלבד נגלה אי שוויוניות כלכלית על בסיס של פערים בשנות חיים, במובהק בקורלציה להכנסה פנויה. מצב זה יהיה בלתי נסבל מבחינה חברתית. הפתרון חייב להיות שמדינת ישראל תיקח חלק פעיל במחקר בתחום התארכות החיים".
לפיכך, תחום הביולוגיה של ההזדקנות הוא תחום מחקר בעל חשיבות עליונה לחברה. תמיכה ממסדית, מדינית ואף ציבורית בקידום התחום תאפשר לכולנו לחיות חיים בריאים וארוכים יותר, להמשיך בפעילות פורייה, בעבודה או בתרומה אחרת לפיתוח החברה הישראלית ולהעצים את תחושת ההנאה, היעוד והערך בחיינו.
יום העיון – סדר יום
השפעות גנטיות על אורך החיים, "הגנים של אריכות החיים" ואפשרויות להשפיע עליהם
- פרופ' חיים כהן מאוניברסיטת בר-אילן יציג על הקשר בין ביטוי הגן סירטוין 6 לבין אריכות ואיכות החיים, ובפרט השפעתו על רמת הכולסטרול.
- פרופ' גיל עצמון ממרכז אלברט איינשטיין לחקר ההזדקנות, ניו יורק, יציג על גנים של אריכות החיים אצל יהודים אשכנזים – תחת הכותרת "עד 100 כ-70".
- פרופ' אסתר פריאל מאוניברסיטת בן גוריון תציג על אמצעים לשפעל את האנזים טלומראז והשפעתו על אריכות החיים. האם זהו "מעין הנעורים"?
דרכים פיזיולוגיות לאריכות ואיכות החיים
- פרופ' אברהם רזניק מהטכניון ירצה על השפעת העישון על איבוד מסת השריר – ודרכי מניעתו.
- פרופ' דליה שמין מאוניברסיטת תל אביב תציג על השפעות הורמונליות על גידול תאי עצם.
- ד"ר איליה סטמבלר וד"ר דוד בלוך יציגו על השימוש בתיאוריית המידע כדי לאמוד סממני הזדקנות.
תפקידי המערכת החיסונית והאנדוקרינית בתהליכי ההזדקנות ואריכות החיים
- ד"ר ולרי קריז'נובסקי ממכון ויצמן יציג על סילוק תאים מזדקנים על ידי המערכת החיסונית כמנגנון אנטי-אייג'ינג חדש.
- פרופ' שי שן-אור מהטכניון יציג על השינויים במערכת החיסונית והדלקתיות כמנגנונים בסיסיים בתהליך ההזדקנות.
- ד"ר סיון קורנבליט תציג על שינויים בהורמונים ממשפחת אינסטולין כדרך להארכת חיים.
יחולקו פרסי הצטיינות לסטודנטים לתארים מתקדמים, העוסקים בחקר הביולוגיה של הזדקנות, אריכות ואיכות החיים.
פאנל הדיון יהיה פתוח לציבור הרחב. בחלק זה ייקחו חלק מומחים, שיקשרו בין המחקר הביולוגי לנושאים החברתיים, ותחת הכותרת: "אריכות ואיכות החיים לכל". בין המומחים בפאנל הפומבי ייקחו חלק יו"ר הוועדה המארגנת של האירוע, ד"ר איליה סטמבלר, וכן הגרונטולוג והעתידן ד"ר יעקב בן שאול.