הסיטקום האמריקאי מת. בכתבה בניו יורק טיימס סופד לקומדיה האמריקאית ניל גנצלינגר  שדבריו מעוררים לא מעט אסוציאציות על הומור נמוך בתכניות ישראליות שמישהו שם למעלה חשב שדי להגיד מלה גסה, רצוי בנושאי סקס, כדי להצחיק אותנו.

אז זהו, שזה כבר לא. מתברר שגם בארה"ב, מקור ההשראה הבלתי מעורער של הטלוויזיה הישראלית במירעה, קומדיות רבות כבר לא מצחיקות, או כמו שאומר כתב הנ"י טיימס: "הסדרות החדשות הולכות למקומות שכבר הייתי בהם" ומה שהצחיק אותו פעם, אפילו לא מעלה על פניו חיוך היום.

בנות הזהב: הגירסה האמריקאית

מעניין. למשל, את 'בנות הזהב' הוא באמת ראה פעם, וגם אנחנו. עכשיו, אנחנו רואים גירסה מגויירת שלהן בערוץ 10, ולמרבה המזל, מצילות את הסדרה כוכבות בידור נפלאות כמו רבקה מיכאלי, חנה לסלאו, תיקי דיין ומיקי קם.

הכתב האמריקאי מזכיר סימפטומים של מחלה ישראלית לגמרי. למשל, החשש של יוצרי הטלוויזיה מתחכום יתר, משימוש בהומור מרומז כמו שהיה, למשל בסיינפלד. וממה נובעת הנמיכות היצירתית הזו? לדעתו מן החשש לאבד צופים העלולים לאבד סבלנות ולזפזפ הלאה. אז איך משמרים את הקהל? למשל, בעזרת הומור נמוך שמתמקד בעירום ובהתבטאויות וולגריות בנושאי מין. אלא שכל החיישנים שהתרגשו פעם מביטויי מין, מתו. השימוש בביטויים מפורשים שנועדו למשוך תשומת לב ושאולי היו גורמים לכתב הנ"י טיימס לצחוק כשהיה בתיכון , כבר לא עושים לו את זה.

האמת? גם לנו לא. ועכשיו, כשהבועה מתחילה לרחוש סביב מדורת השבט של 'ארץ נהדרת' המתנאה בכינוי 'תכנית סאטירה' ולא, חלילה, תכנית בידור, מתעורר החשש הכן שהעונה החדשה תביא לנו עוד מהמוצר שמתקשה להצחיק באמת.

לפחות, קיבלנו כבר פרומו של צילומי הצוות שנכנס למי הים הקרים. בררר.. זוכרים מה המים הקרים עושים לבנאדם ? תנסו להיזכר בסיינפלד. שם זה היה מצחיק באמת. ואף אחד לא היה צריך להגיד יותר מ' It shrinks ' כדי שנבין על מה הוא מדבר..