הזמר, המלחין והשחקן הלבנוני המפורסם בעולם הערבי, ודיע אלצאפי, הלך לעולמו בסוף השבוע בגיל 92 בבית החולים "אלמנסוריה" בביירות, בלבנון, לאחר מאבק ממושך במחלה.

לפי סוכנות הידיעות הלבנונית, הזמר  המפורסם ודיע  אלצאפי הועבר לפני כחודש לבית חולים בלבנון לאחר שחש ברע, עקב שברים בחזה שגרמו לבצקת בריאותיו והשפיעו על שריר הלב. נודע שההלוויה של הזמר הגדול  תתקיים ביום שני (מחר) בשעה ארבע אחרי הצהריים  בקתדרלה של "סנט ג'ורג'" במרכז העיר ביירות.

לאלצאפי, ששמו האמיתי הוא ודיע פרנסיס, היה תפקיד מוביל  באיחוד וביסוס הכללים של האמנות והשירה הלבנונית, והפצתה מעבר לגבולות המדינה. הוא נחשב למורה דרך בשירה ובהלחנה לא רק בלבנון אלא בכל העולם הערבי, ובמיוחד במצרים שבה נחשב מגדולי המחדשים של השירה המזרחית, ומהממציאים של "בית הספר אלצפאיה" (שנקרא על שמו). 

אלצאפי נולד ב-1921 בכפר ניחא באזור הרי השוף והגיע לביירות בגיל עשר, והוא הבן השני  במשפחה בת שמונה ילדים. בילדותו הוא חי חיי צניעות ועוני והתחיל את דרכו  המוזיקאלית בשנת 1938 כאשר זכה בפרס הראשון בקטגוריות של לחן, שירה ונגינה בתחרות לתחנת השידור הלבנונית בתקופת המנדט הצרפתי, עם השיר "יא מרסל אלנע'ם אלחנון" (שולח המנגינה החנון). הוא גבר אז על ארבעים מתחרים.

לזמר ולמלחין הלבנוני הוענקו הרבה כינויים בקרב העם: "בעל גרון הזהב", "ענק הענקים של הזמר בלבנון ובעולם הערבי", "הקול של לבנון" ו"ענק זמר ההר". השם שלו נקשר ללבנון ולהריה והכינוי שקיבל "ענק זמר ההר" ניתן לו  כי נהג לשיר על הרי הלבנון, כמו השיר "חדרא יא בלאדי" (ירוקה ארצי) ובשיר "לבנאן יא קטעה מן אלסמא" (לבנון שיש לה חלק מהשמים).

הוא גדל והתחנך בתחנת השידור אל שארק אל אאוסט ומשם החל את הקריירה שלו בשירה. הכינוי ודיע אלצאפי הוענק לו כשם אמנותי בגלל הקול הצח והבהיר שהיה לו. הוא התמקד בנושאים לבנוניים, שקשורים לחיי היומיום, עם הדגשת הזהות הלאומית. הוא פעל למען תחיית השירה הלבנונית, בהסתמכות על "הפולקלור" המקומי.

אלצאפי ערך פסטיבלים בעיר בעלבק, בשיתוף עם זמרים ואמנים לבנונים כמו פילון ואהבי, רחבאני, זקי נאסיף ואחרים. הוא השתתף במחזות תיאטרון "אלערס בלקריה" (החתונה בכפר) ו" מוסם אלעז" (עונת האצילות). הוא גם נטל חלק בסרטי קולנוע, סיניהם: "אלח'מסה ג'ניה" (חמש לירות) ו"נאר אלשק" (אש הגעגועים). ב-1947 הוא נסע לברזיל, שבה נמצאת קהילת מהגרים לבנונית, וחזר ללבנון  לאחר שלוש שנים. למען המהגרים הלבנונים הוא שר את השיר "עלא אללה תעוד עלא אללה" (הלוואי שתחזור)  שהוא שיר געגועים לאלה שעזבו.

עם תחילת מלחמת האזרחים בלבנון, ב-1976, עזב את לבנון למצרים ומשם ללונדון ולבסוף השתקע בפריז בשנת 1978. שם החל בהלחנת שירים העוסקים במלחמה ובכאב. משיריו הבולטים: "טל אלסבאח ותקתק אלעספור", "ג'איין", "ענדק בחריה יא רייס" והשיר "עלומא", השיר המפורסם שהקנה לו פרסום רב בעולם הערבי.

אלצאפי, נחשב לשגרירה של לבנון בעולם, והוא קיבל הרבה פרסים ומדליות בארצו, בעולם הערבי ובמדינות אחרות כמו ברזיל. בנוסף לאזרחות הלבנונית, הזמר החזיק בעוד שלוש אזרחויות,  מצרית, צרפתית וברזילאית.

הוא העשיר את המוזיקה והשירה הערבית, ונהיה בעצמו לבית ספר למלומדים ולצעירים. הייתה לו השפעה על התפתחות המוזיקה והשירה הערבית המודרנית ומותו נחשב לאובדן גדול בלבנון ובעולם הערבי.

שר התרבות הלבנוני גאבי ליון, הגיב על מות הזמר ואמר שמותו מאחד את הלבנונים בצל הפילוג הפנימי במדינה. הוא הוסיף ששמו, ודיע אלצאפי, נקשר ללבנון ושנדיר מאוד שתופיע אישיות מוזיקאלית כמותו.