הנערה מהדואר / שטפן צוויג  שבעים שנה לאחר מותו של הסופר הסופר האוסטרי-יהודי רואה אור הרומן הזה, שנימצא בעיזבונו. לרוב, אני חייב להודות, יש לי נטייה להסתייג מפרסומים כאלה מהטעם הפשוט שלו חשב בעל היצירה שהיא ראויה כבר היה דואג שתתפרסם. אני בטוח שיש לא מעט כותבים מוכרים שנתקפים אימה מהמחשבה שרגע לאחר מותם מישהו יפשפש בדיסק הקשיח שלהם וישלוף משם יצירות שהם עצמם שכחו שכתבו. אולם, נוכח התאבדותו של צוויג (ב-1941 יחד עם רעייתו השנייה בשל חוסר יכולתו לשאת את חורבנה של אירופה) והאיסור לפרסם כתבי יד יהודיים בשנותיו האחרונות כסופר, יש להניח שמדובר בנסיבות שונות ולא כאלה הקשורות באיכותה של היצירה.

זהו סיפורה של כריסטינה, צעירה אוסטרית בימים שלאחר מלחמת העולם השנייה החיה בעליבות יחד עם אמה ואחותה. כולן מתפרנסות ממשכורתה כעובדת בסניף דואר מקומי. חייה משתנים כאשר בוקר אחד היא מקבלת מדודתה הנשכחת הזמנה להצטרף אליה לחופשה חלומית באלפים השווייצריים, שם היא עתידה לגלות עד כמה חייה הם החמצה ועד כמה בלתי אפשרי עבורה לשוב אל חייה הישנים.

הנערה מהדואר מאת שטפן צוויג, הוצאת מודן, תרגום מגרמנית: טלי קונס, 259 עמ' 

הורות כמעשה ניסים / שי אור  לא מעט ספרי הדרכת הורים מציפים את מדפי חנויות הספרים, אולם נדמה לי שמדובר בספר מעט שונה. המחבר מסכם 18 שנות ניסיון בהדרכת הורים אולם מדגיש בכל מקום אפשרי שלא מדובר בספר על חינוך או ככזה שנותן עצות להתנהלות נכונה. נדמה כי בניגוד לספרים רבים אחרים בתחום בהם קיים ניסיון לשנות את הילד, לבחון את הליקויים בהתנהגותו ולמצוא להם את התשובה ההולמת, ב "הורות כמעשה ניסים" מחזיר אותנו שי אל ילדותנו ושואל את השאלה המתבקשת, כיצד אנו מיישמים על ילדנו יום-יום את אותן שיטות שהופעלו עלינו בילדותנו, ולכל הדעות ללא הצלחה מרשימה. הספר עוסק גם, בין היתר בחיבור המתבקש בין הורים בעידן הזה, אלו הממשיכים להתפתח כמבוגרים לבין ההורות שלהם. נדמה כי אין עוד תחום בחיינו בו תופסת ההכחשה מקום מרכזי כל כך. רובנו בטוחים בעצמנו כהורים, משוכנעים שאנחנו טובים מאלו שסביבנו ובמקביל לביטחון הזה, לא באמת מבינים את הילדים שלנו, לא באמת מצליחים לנהל איתם שיחה ולא באמת מקשיבים להם. זהו ספר מאיר עיניים וגם אם תצליחו ליישם רק חלק ממנו, נדמה כי הוא מצדיק את ההשקעה והמאמץ.

הורות כמעשה ניסים מאת שי אור, הוצאת בדיוק, 410 עמ'

קריאה עיוורת / חנוך ברטוב  אוסף מסיפוריו הקצרים והקצרים פחות של חתן פרס ישראל לספרות ואחד מבכירי וותיקי הסופרים בארץ. את סיפורו הראשון פרסם לפני קרוב ל-70 שנה ומאז הוסיף אליו כעשרים ספרים ושתי מחזות. ברטוב מלווה בכתיבתו את המדינה מראשיתה הן ככותב סיפורת והן כפובליציסט ומסאי חד ומדויק.

מי שמכיר את ברטוב, כותב הרומנים הגדולים, אלו שבהם תמיד סיפורו של גיבור אחד מוגש על רקע העשייה של הקמת המדינה או בנייתה המאוחרת, סביר שיאהב גם את ברטוב של הסיפורים הקצרים.

אלו סיפורים מגוונים לא רק מבחינת הנושאים בהם הם עוסקים אלא גם מבחינת השימוש שעושה ברטוב ביכולותיו כסופר. בחלק גדול מהם נטועים יסודות אוטוביוגרפיים וניכרת ההתבוננות המעמיקה והיסודית של ברטוב שאמר פעם כי הסופר הוא נצלן ופרזיט המנצל כל עווית פנים של מישהו לצורך כתיבתו.

קריאה עיוורת מאת חנוך ברטוב, הצאת הקיבוץ המאוחד, הספריה החדשה, 367 עמ'

חלום של בין השמשות – עיון ודרישה בסיפורים תלמודיים / יערה ענבר  כמעט בבושת פנים אני חייב להודות שהדחף המיידי שלי היה להדוף את הספר הזה מעל פני. כי מה לי ולדבר הזה שבני הישיבות שוקדים עליו יומם וליל?! אבל בדומה למקרים רבים אחרים, לא כדאי להיכנע לדחף מיידי. אחרי הכל, חרדים מבני ברק או מירושלים בוודאי לא זקוקים לספר מהסוג הזה וברור שקהל היעד שלו הוא אולי דווקא הדיוטות מסוגי.

חלום של בין השמשות פותח חלון לעולם חדש, עולם של הלכות ואגדות.  גם שמותיהם של הסיפורים התלמודיים נושאים לא אחת שמות שנלקחו מאלף לילה ועוד לילה, כמו למשל, השד בעל שבעת הראשים.

סיפורי התלמוד סובבים את כל מעגלי החיים ועוסקים בכל נושא שרק ניתן להעלות על הדעת. יערה ענבר מגישה את "המיטב" של סיפורי התלמוד ומנגישה אותו עבור אנשים רבים שעשויים להיות מופתעים עד כמה ישאבו אל תוך הסיפורים המכשפים.

חלום של בין השמשות מאת יערה ענבר, הוצאת ידיעות ספרים, 502 עמ' 

מן המקום שבו לא היינו אל המקום שבו לא נהיה / נתן זך שישים שנה לאחר שראה אור ספר שיריו הראשון רואה אור ספר השירים העשרים שלו, שעל פי היקפו התעורר החשד כי מדובר באוסף משיריו הישנים, אך לא, כולם חדשים ורעננים.

זך, שכבר קטף כל פרס אפשרי בחייו וזכה לכל ההערכה שיוצר יכול לקבל, מקדיש את ספרו לשלושה ענקים, כל אחד בתחומו: אמיל חביבי, אייבי נתן וישעיהו ליבוביץ'.

  כְּשֶׁצִּלְצַלְתְּ  אַחֲרֵי שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה / הֲבִינוֹתִי שֶׁהָיָה לָךְ  רַע / וְכָל מַה שֶּׁאָמַרְתִּי / הָיָה רַק מְעַט מִזְּעֵיר מִן  הָאֱמֶת /  כִּי הֶעָבָר כְּבָר מֵת / וּמַה שֶּׁמֵּת מֵת בֶּאֱמֶת. / מַה הִפְרִיד בֵּינֵינוּ: / היטלר? מוסוליני? / אוֹ מַה שֶּׁעָשִׂינוּ וְלֹא עָשִׂינוּ. / וְעַכְשָׁו שֶׁאֲנִי כְּבָר חוֹמֵד אֶת קִבְרִי / אַתְּ רוֹצָה לְדַבֵּר? דַּבְּרִי . / כִּי אַתְּ תְּדַבְּרִי בֵּין כֹּה וְכֹה / וַאֲנִי אֶשְׁמַע וְאָנִיד בְּרֹאשִׁי. אַדְרַבָּה, / אִמְרִי מַה שֶּׁתֹּאמְרִי. הֲרֵי גַּם אַתְּ זוֹכֶרֶת / אֶת מַה שֶּׁאָמַרְתִּי אֲנִי. כִּי אֵין לָנוּ עָתִיד / כִּי אִם רַק עָבַר. וְעַכְשָׁו בְּגִילֵנוּ / גַּם הוּא כְּבָר נִגְמַר.

מן המקום שבו לא היינו אל המקום שבו לא נהיה מאת נתן זך, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 188 עמ'