דו"ח המבקר האחרון נותן אישור קולקטיבי לאינטואיציה שלנו, שיעור חשוב באמון עצמי. וגם, מה אפשר ללמוד על עצמנו מהרעיונות האחרונים של השרים ממפלגת יש עתיד? ואיך זה קשור לקופיקס?
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
אחד הביטויים של המחאה החברתית-כלכלית בשנים האחרונות הוא ההתנגדות להטבות המס שמקבלות ארבע חברות ענק הפועלות בישראל, בהן חברת טבע.
הסוגיה חזרה לכותרות בעקבות שני דברים שאירעו השבוע: מצד אחד, ההודעה של החברה על פיטורי מאות עובדים ישראלים חרף הטבות המס שהיא מקבלת מהמדינה; מצד שני, דו"ח מבקר המדינה ביחס להטבות הללו.
למי שלא עקב אחר הדיווחים אספר בקצרה שהמבקר כתב בדו"ח האחרון שלו, כי ההטבות ניתנו ללא מנגנון מעקב וביקורת אחר היישום שלהן, מבלי לבחון את הכדאיות הכלכלית לעומק ובמקביל לכך שחלק מהחברות לא פעלו כפי שנדרש מהן, קרי להשקיע את הרווחים בחזרה בישראל.
לחזור לטבע שלנו
במאבק בין אנשי הכסף ושומרי הקופה לבין האזרחים, טוענים אנשי כלכלה שכך הדברים צריכים להיות כי אחרת החברות הגדולות יעזבו את הארץ והבעיה הכלכלית תהיה גדולה יותר. במילים אחרות, העם לא מבין כלום.
בהקשר הזה דו"ח המבקר נתן תמיכה לאלו המבקשים ליצור שינוי במציאות הכלכלית של מדינת ישראל. הוא אישש את האינטואיציה הקולקטיבית שלנו, זו המזהה עוול גם אם אין בצידה את הפירוט ההגיוני מדוע זה כך.
זהו שיעור חשוב עבורנו: גם כאשר ההיגיון אומר "זה לא נכון" או "זה לא אפשרי", כדאי להמשיך להאזין לאינטואיציה שלנו. אין צורך לבטל לחלוטין את ההיגיון, שכן לעיתים הוא צודק, אך המסר הוא לא להעדיף אותו באופן אוטומטי על פני חלקים אחרים בהוויה שלנו. גם אם הראש אינו מבין, אין זה אומר שהאינטואיציה היא בעצם שקר.
כל זה סביב חברת טבע, שהשם שלה עומד בסתירה מהותית למשמעות השם שלה, שכן אין דבר טבעי במה שהיא מייצרת. זוהי עוד דרך להזכיר לנו, שבמתן כבוד מחודש לאינטואיציה שלנו, אנו חוזרים יותר לטבע האמיתי.
מגדילים את הסבל
בינתיים, שני שרים מטעם מפלגת "יש עתיד" מנסים ליישם את המדיניות שלהם. שר החינוך רוצה שאת השואה ילמדו כבר מכיתה א', בעוד ששרת הבריאות מתנגדת לאפשר שימוש בקנביס רפואי לכל מי שסובל.
שני שרים מאותה מפלגה, וכל אחד מבקש ליצור סבל בגרסה אחרת: זה רוצה ליצור סבל נפשי בנפשותיהם של ילדים, שאינם מסוגלים להתמודד עם אובדן של בעל חיים קרוב, כל שכן השואה; וזו רוצה להמשיך את הסבל של אלו אשר חולים במחלות שונות.
אני בטוח ששניהם מאמינים כי הם עושים דבר טוב; איני חושב שהם חורשי רע. זה רק מחמיר את המציאות הזו, בחוץ ובתוכנו: מתי ובאילו תחומים אנו מקבלים החלטות שלכאורה מטיבות איתנו אך למעשה מחמירות את מצבנו, גורמות לנו סבל?
זו, אגב, חלק מהבעיה שיש עם הטבות המס לאותן חברות ענק: אל מול הטענה כי ההחלטה מטיבה עם הכלכלה ועם העם, עומדים לא מעט נתונים המראים כי היא גורמת למצוקה גדולה יותר.
חוזרים לצניעות
לבסוף, האירוע החשוב האחרון הוא פתיחתה של רשת קופיקס, החונכת השבוע את הסניף השני שלה. עם מוצרים בחמישה שקלים בלבד – מכוס קפה ועד כריכון – היא מאיימת לטלטל את השוק הרגיל למכור כוס קפה טייק-אווי במחיר הגבוה פי שניים ויותר.
רולדין ניסתה להתגונן מפני מה שקורה תוך הפניית אצבע מאשימה נגד המתחרים החדשים, בעוד שארומה ישראל וארומה תל אביב החלו להתאים את עצמן למציאות החדשה.
הזעם הציבורי ביחס למחירים אינו קשור רק למחירי הקפה: זהו רצון לחזור לצניעות החסרה כל כך במציאות הקפיטליסטית הנוכחית.
אך בשביל שזה יקרה, כדאי שנבדוק גם את עצמנו. חמדנות היא תכונה המאפיינת גם אנשים שכירים, לא רק אנשי עסקים עתירי ממון, וכדי שהמציאות תשתנה בכיוון המבורך הזה, כדאי שנשתנה גם אנחנו.