פלוג: אם לא נגביר את תעסוקת הערבים נשלם מחיר כבד

נאמה היום בוועידת ראש הממשלה – "שותפות וצמיחה". לדבריה: היכולת שלנו להמשיך להתקיים כחברה רבגונית מצד אחד, אולם בעלת לכידות חברתית מצד שני, תלויה בין השאר באופן בו תתפתח התעסוקה בחברה הערבית בשנים הקרובות"

פלוג: אם לא נגביר את תעסוקת הערבים נשלם מחיר כבד

נאמה היום בוועידת ראש הממשלה – "שותפות וצמיחה". לדבריה: היכולת שלנו להמשיך להתקיים כחברה רבגונית מצד אחד, אולם בעלת לכידות חברתית מצד שני, תלויה בין השאר באופן בו תתפתח התעסוקה בחברה הערבית בשנים הקרובות"

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג בנאומה הפומבי הראשון, אמרה שאם לא נגביר את התעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית, נשלם על כך מחיר כלכלי וחברתי כבד. לדבריה, "האוכלוסייה הערבית בישראל מכילה פוטנציאל עצום ובלתי מנוצל מבחינת יכולת הצמיחה של המשק הישראלי. מעבר לפוטנציאל הכלכלי, הנושא טומן בחובו גם פוטנציאל חברתי משמעותי ביותר. מדיניות ויישום נכונים יישאו פרי, הן מבחינת המגזר הערבי, הגברת ההשתלבות שלו בחברה הישראלית ושיפור מצבו הכלכלי בפרט והן מבחינת הציבור הכללי והמשק בכלל".

נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג.
הנגידה ד"ר קרנית פלוג. אם נצמצם את הפערים נוכל, יהודים וערבים, ליהנות מפירות המהלך הזה

היא הדגישה, כי "היכולת שלנו להמשיך להתקיים כחברה רבגונית מצד אחד, אולם בעלת לכידות חברתית מצד שני, תלויה, בין השאר, באופן בו תתפתח התעסוקה בחברה הערבית בשנים הקרובות. אם נדע למצות את הפוטנציאל להגברת הצמיחה וצמצום הפערים, נוכל, יהודים וערבים, ליהנות מפירות המהלך הזה. אם לא נדע לעשות זאת, נשלם, להערכתי, מחיר כלכלי וחברתי כבד בשנים הבאות".

את הדברים נשאה היום הנגידה פלוג בוועידת ראש הממשלה -"שותפות וצמיחה" העוסקת במגמות לשילוב מיעוטים בכלכלה הלאומית ובהזדמנויות העסקיות הטמונות בחברה הערבית, עם דגש על תחומי חינוך והשכלה גבוהה, תעסוקה ונדל”ן ותמריצים ממשלתיים לקידום השקעות ופיתוח כלכלי ביישובי המיעוטים, המתקיימת היום באוניברסיטת תל אביב.

אחד הנושאים החשובים בסדר היום הישראלי

בתחילת נאומה היא אמרה: "אני סבורה שוועידה זו עוסקת באחד הנושאים החשובים ביותר על סדר היום הכלכלי-חברתי של מדינת ישראל. השתלבות מוצלחת של הציבור הערבי, בשוק העבודה בפרט ובכלכלה בכלל, היא מרכיב חשוב מאוד ואפילו הכרחי, מבחינת יכולת המשק הישראלי להמשיך ולצמוח ולתמוך ברמת חיים גבוהה יותר עבור כל אזרחי ישראל. הוועידה הזו, העוסקת בהיבטים שונים של החסמים העומדים בפני השתלבות מוצלחת של הערבים בשוק העבודה, היא משום כך חשובה במיוחד".

מצב המשק

באשר למצב המשק פלוג טוענת, כי מנקודת המבט המקרו כלכלית של שיעורי הצמיחה, המשק נמצא במצב טוב, בפרט בהשוואה למדינות המפותחות האחרות. בעשור האחרון נהנה המשק משיעורי צמיחה גבוהים משמעותית מאשר מרבית המשקים המפותחים האחרים ואת המשבר הפיננסי העולמי, שבמשקים רבים בא לידי ביטוי במיתון עמוק ובחלקם אף מתמשך, המשק הישראלי צלח תוך פגיעה יחסית מועטה; האבטלה, שזינקה במשקים רבים בעת המשבר ובמרביתם נותרה ברמה גבוהה מאוד, עלתה בישראל במתינות יחסית ומיד ביציאה מהמשבר התחדש תהליך הירידה בשיעור האבטלה, כך שכיום אנו מצויים ברמות אבטלה שהן נמוכות בפרספקטיבה היסטורית".

צמיחה ותעסוקה

עוד סיפרה פלוג, כי "שיעור ההשתתפות בעבודה ובעקבותיו שיעור התעסוקה, עולים באופן עקבי, בין היתר כתוצאה מתהליך מתמשך של כניסה לשוק העבודה של ערבים, חרדים ונשים. האינפלציה משתנה, המדיניות העיקרי שעליו אמון בנק ישראל, נמצאת מזה זמן ממושך בתוך גבולות היעד ומקנה למדיניות המוניטארית את דרגות החופש הדרושות כדי לתמוך בצמיחה ובתעסוקה בטווח הקצר, ובכך למתן את השפעות ההאטה העולמית שעדיין מהווה כוח הממתן את הפעילות גם אצלנו".

תופעת האפליה

באשר לתעסוקה הדגישה פלוג, כי "למרות השיפור המשמעותי שחל בשנים האחרונות אשר הביא לכך ששיעורי התעסוקה אצלנו כבר אינם נמוכים בהשוואה בינלאומית, עדיין בולטות שתי קבוצות בשיעורים נמוכים במיוחד: הגברים החרדים והנשים הערביות. כל קבוצה עם המאפיינים הייחודיים והסיבות הספציפיות שלה. בשני המגזרים הללו, גם אלה המשולבים בשוק העבודה משתכרים בדרך כלל שכר נמוך יחסית, המשקף פריון נמוך יחסית, שבעיקרו נובע מרמת השכלה והכשרה שאינה נושאת תשואה גבוהה בשוק העבודה. אין להתעלם גם מתופעות של אפליה ואנו יודעים שלציבור הערבי יש קושי להשתלב בענפים מסוימים, אפילו אם יש לו את ההכשרה המתאימה. אחת הדוגמאות היא ענף ההיי-טק, שבו, מסיבות שונות, מעטים הערבים אשר מצליחים להשתלב. היות וזהו אחד הענפים עם הפריון והשכר הגבוהים ביותר במשק, יש לכך השפעות מרחיקות לכת על היכולת למצות את הפוטנציאל בהינתן הכישורים כך שישתקף ברמת החיים בהתאם".

תפוקה נמוכה

לדברי פלוג, "בהסתכלות ארוכת טווח, סובל המשק הישראלי משיעור נמוך של עליית הפריון (תוצר לשעת עבודה). העובד הישראלי הממוצע מייצר בשעת עבודה נתונה תפוקה נמוכה יותר משל מקבילו ברוב מדינות ה-OECD. העלייה בפריון, לא רק שאינה סוגרת את הפער מול המדינות המפותחות, אלא שהפער אף הולך וגדל ולמשל, היחס בין התוצר לשעת עבודה בישראל לזה שבארה"ב הולך וקטן לאורך השנים. בדוח בנק ישראל לשנת 2012 ניתחה חטיבת המחקר של הבנק את התופעה וציינה מספר סיבות לפריון הנמוך. סיבה עיקרית אחת היא שיעור ההשקעה הנמוך, אשר מביא לכך שמלאי ההון היצרני העומד לרשות העובד הישראלי נמוך יחסית לזה שעומד לרשות העובד במדינות ה-OECD. סוגיה נוספת הנה החסמים הבירוקרטים, או באופן רחב יותר הסביבה העסקית אשר מהווים חסם בפני התפתחות מואצת של המגזר העסקי".

לדמוגרפיה השלכות מרחיקות לכת על התעסוקה

נגידת בנק ישראל טוענת, כי בטווח הארוך, לדמוגרפיה צפויות להיות השלכות מרחיקות לכת על התעסוקה, התפוקה ורמת החיים. מצד אחד, צפוי גידול בחלקם של אותם מגזרים באוכלוסייה ששיעור התעסוקה שלהם נמוך. מצד שני, צפויה ירידה בחלקה של האוכלוסייה בגיל העבודה. "אם לא יחולו שינויים בדפוסי התעסוקה, מגמות דמוגרפיות אלו יגרעו סדר גודל של 1.3% משיעור הצמיחה השנתי, מדי שנה.

איום אסטרטגי

פלוג הצהירה, כי  מדובר "באיום אסטרטגי עבור המשק הישראלי והחברה הישראלית, כזה שאסור לנו להתעלם ממנו. גם אם תגדל ההשתתפות בתעסוקה, חשוב ליצור את התנאים הנדרשים כדי שהעובדים יקלטו גם על פי כישוריהם בענפים המתאפיינים בהון אנושי גבוה. אחרת, היכולת של הגידול בתעסוקה לתרום לצמיחת התוצר, להפחתת העוני ולהעלאת רמת החיים תהיה מוגבלת. הממשלה הכירה בחשיבות ההשתלבות של האוכלוסיות הללו בתעסוקה ואימצה בשנת 2010 יעדי תעסוקה מפורטים, אליהם אמור המשק להתכנס בשנת 2020. היעדים שנקבעו לאוכלוסייה הערבית ל-2020, 41 ו-78 אחוזי תעסוקה לנשים וגברים, הם שאפתניים, אך אפשריים. עם זאת, קצב ההתקדמות בכיוון היעדים עד כה אינו מספק ויידרש עוד מאמץ רב כדי להשיג אותם במועד".

פלוג הסבירה, כי הממשלה קיבלה החלטות רבות וחשובות, אשר אמורות לתת את המשקל הראוי לסוגיות הנוגעות בסדרי העדיפויות התקציביים העתידיים. "מדובר, בין השאר, על העלאת רמת ההשכלה והמיומנויות הרלוונטיות לשוק העבודה; על הרחבת הפתרונות לטיפול בילדים בגיל הרך; על שיפור הנגישות התחבורתית בין מקומות המגורים ומרכזי תעסוקה; על דרכים להסרת חסמים תרבותיים בפני ההשתתפות בעבודה; על עידוד עסקים קטנים במגזר הערבי בדרכים שונות; ועל עידוד ההשתלבות של עובדים מהמגזר הערבי שיש להם את הכישורים המתאימים בענפים בהם המתאפיינים בשיעור נמוך של אוכלוסייה זו ועל מאבק באפליה".

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג בנאומה הפומבי הראשון, אמרה שאם לא נגביר את התעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית, נשלם על כך מחיר כלכלי וחברתי כבד. לדבריה, "האוכלוסייה הערבית בישראל מכילה פוטנציאל עצום ובלתי מנוצל מבחינת יכולת הצמיחה של המשק הישראלי. מעבר לפוטנציאל הכלכלי, הנושא טומן בחובו גם פוטנציאל חברתי משמעותי ביותר. מדיניות ויישום נכונים יישאו פרי, הן מבחינת המגזר הערבי, הגברת ההשתלבות שלו בחברה הישראלית ושיפור מצבו הכלכלי בפרט והן מבחינת הציבור הכללי והמשק בכלל".

נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג.
הנגידה ד"ר קרנית פלוג. אם נצמצם את הפערים נוכל, יהודים וערבים, ליהנות מפירות המהלך הזה

היא הדגישה, כי "היכולת שלנו להמשיך להתקיים כחברה רבגונית מצד אחד, אולם בעלת לכידות חברתית מצד שני, תלויה, בין השאר, באופן בו תתפתח התעסוקה בחברה הערבית בשנים הקרובות. אם נדע למצות את הפוטנציאל להגברת הצמיחה וצמצום הפערים, נוכל, יהודים וערבים, ליהנות מפירות המהלך הזה. אם לא נדע לעשות זאת, נשלם, להערכתי, מחיר כלכלי וחברתי כבד בשנים הבאות".

את הדברים נשאה היום הנגידה פלוג בוועידת ראש הממשלה -"שותפות וצמיחה" העוסקת במגמות לשילוב מיעוטים בכלכלה הלאומית ובהזדמנויות העסקיות הטמונות בחברה הערבית, עם דגש על תחומי חינוך והשכלה גבוהה, תעסוקה ונדל”ן ותמריצים ממשלתיים לקידום השקעות ופיתוח כלכלי ביישובי המיעוטים, המתקיימת היום באוניברסיטת תל אביב.

אחד הנושאים החשובים בסדר היום הישראלי

בתחילת נאומה היא אמרה: "אני סבורה שוועידה זו עוסקת באחד הנושאים החשובים ביותר על סדר היום הכלכלי-חברתי של מדינת ישראל. השתלבות מוצלחת של הציבור הערבי, בשוק העבודה בפרט ובכלכלה בכלל, היא מרכיב חשוב מאוד ואפילו הכרחי, מבחינת יכולת המשק הישראלי להמשיך ולצמוח ולתמוך ברמת חיים גבוהה יותר עבור כל אזרחי ישראל. הוועידה הזו, העוסקת בהיבטים שונים של החסמים העומדים בפני השתלבות מוצלחת של הערבים בשוק העבודה, היא משום כך חשובה במיוחד".

מצב המשק

באשר למצב המשק פלוג טוענת, כי מנקודת המבט המקרו כלכלית של שיעורי הצמיחה, המשק נמצא במצב טוב, בפרט בהשוואה למדינות המפותחות האחרות. בעשור האחרון נהנה המשק משיעורי צמיחה גבוהים משמעותית מאשר מרבית המשקים המפותחים האחרים ואת המשבר הפיננסי העולמי, שבמשקים רבים בא לידי ביטוי במיתון עמוק ובחלקם אף מתמשך, המשק הישראלי צלח תוך פגיעה יחסית מועטה; האבטלה, שזינקה במשקים רבים בעת המשבר ובמרביתם נותרה ברמה גבוהה מאוד, עלתה בישראל במתינות יחסית ומיד ביציאה מהמשבר התחדש תהליך הירידה בשיעור האבטלה, כך שכיום אנו מצויים ברמות אבטלה שהן נמוכות בפרספקטיבה היסטורית".

צמיחה ותעסוקה

עוד סיפרה פלוג, כי "שיעור ההשתתפות בעבודה ובעקבותיו שיעור התעסוקה, עולים באופן עקבי, בין היתר כתוצאה מתהליך מתמשך של כניסה לשוק העבודה של ערבים, חרדים ונשים. האינפלציה משתנה, המדיניות העיקרי שעליו אמון בנק ישראל, נמצאת מזה זמן ממושך בתוך גבולות היעד ומקנה למדיניות המוניטארית את דרגות החופש הדרושות כדי לתמוך בצמיחה ובתעסוקה בטווח הקצר, ובכך למתן את השפעות ההאטה העולמית שעדיין מהווה כוח הממתן את הפעילות גם אצלנו".

תופעת האפליה

באשר לתעסוקה הדגישה פלוג, כי "למרות השיפור המשמעותי שחל בשנים האחרונות אשר הביא לכך ששיעורי התעסוקה אצלנו כבר אינם נמוכים בהשוואה בינלאומית, עדיין בולטות שתי קבוצות בשיעורים נמוכים במיוחד: הגברים החרדים והנשים הערביות. כל קבוצה עם המאפיינים הייחודיים והסיבות הספציפיות שלה. בשני המגזרים הללו, גם אלה המשולבים בשוק העבודה משתכרים בדרך כלל שכר נמוך יחסית, המשקף פריון נמוך יחסית, שבעיקרו נובע מרמת השכלה והכשרה שאינה נושאת תשואה גבוהה בשוק העבודה. אין להתעלם גם מתופעות של אפליה ואנו יודעים שלציבור הערבי יש קושי להשתלב בענפים מסוימים, אפילו אם יש לו את ההכשרה המתאימה. אחת הדוגמאות היא ענף ההיי-טק, שבו, מסיבות שונות, מעטים הערבים אשר מצליחים להשתלב. היות וזהו אחד הענפים עם הפריון והשכר הגבוהים ביותר במשק, יש לכך השפעות מרחיקות לכת על היכולת למצות את הפוטנציאל בהינתן הכישורים כך שישתקף ברמת החיים בהתאם".

תפוקה נמוכה

לדברי פלוג, "בהסתכלות ארוכת טווח, סובל המשק הישראלי משיעור נמוך של עליית הפריון (תוצר לשעת עבודה). העובד הישראלי הממוצע מייצר בשעת עבודה נתונה תפוקה נמוכה יותר משל מקבילו ברוב מדינות ה-OECD. העלייה בפריון, לא רק שאינה סוגרת את הפער מול המדינות המפותחות, אלא שהפער אף הולך וגדל ולמשל, היחס בין התוצר לשעת עבודה בישראל לזה שבארה"ב הולך וקטן לאורך השנים. בדוח בנק ישראל לשנת 2012 ניתחה חטיבת המחקר של הבנק את התופעה וציינה מספר סיבות לפריון הנמוך. סיבה עיקרית אחת היא שיעור ההשקעה הנמוך, אשר מביא לכך שמלאי ההון היצרני העומד לרשות העובד הישראלי נמוך יחסית לזה שעומד לרשות העובד במדינות ה-OECD. סוגיה נוספת הנה החסמים הבירוקרטים, או באופן רחב יותר הסביבה העסקית אשר מהווים חסם בפני התפתחות מואצת של המגזר העסקי".

לדמוגרפיה השלכות מרחיקות לכת על התעסוקה

נגידת בנק ישראל טוענת, כי בטווח הארוך, לדמוגרפיה צפויות להיות השלכות מרחיקות לכת על התעסוקה, התפוקה ורמת החיים. מצד אחד, צפוי גידול בחלקם של אותם מגזרים באוכלוסייה ששיעור התעסוקה שלהם נמוך. מצד שני, צפויה ירידה בחלקה של האוכלוסייה בגיל העבודה. "אם לא יחולו שינויים בדפוסי התעסוקה, מגמות דמוגרפיות אלו יגרעו סדר גודל של 1.3% משיעור הצמיחה השנתי, מדי שנה.

איום אסטרטגי

פלוג הצהירה, כי  מדובר "באיום אסטרטגי עבור המשק הישראלי והחברה הישראלית, כזה שאסור לנו להתעלם ממנו. גם אם תגדל ההשתתפות בתעסוקה, חשוב ליצור את התנאים הנדרשים כדי שהעובדים יקלטו גם על פי כישוריהם בענפים המתאפיינים בהון אנושי גבוה. אחרת, היכולת של הגידול בתעסוקה לתרום לצמיחת התוצר, להפחתת העוני ולהעלאת רמת החיים תהיה מוגבלת. הממשלה הכירה בחשיבות ההשתלבות של האוכלוסיות הללו בתעסוקה ואימצה בשנת 2010 יעדי תעסוקה מפורטים, אליהם אמור המשק להתכנס בשנת 2020. היעדים שנקבעו לאוכלוסייה הערבית ל-2020, 41 ו-78 אחוזי תעסוקה לנשים וגברים, הם שאפתניים, אך אפשריים. עם זאת, קצב ההתקדמות בכיוון היעדים עד כה אינו מספק ויידרש עוד מאמץ רב כדי להשיג אותם במועד".

פלוג הסבירה, כי הממשלה קיבלה החלטות רבות וחשובות, אשר אמורות לתת את המשקל הראוי לסוגיות הנוגעות בסדרי העדיפויות התקציביים העתידיים. "מדובר, בין השאר, על העלאת רמת ההשכלה והמיומנויות הרלוונטיות לשוק העבודה; על הרחבת הפתרונות לטיפול בילדים בגיל הרך; על שיפור הנגישות התחבורתית בין מקומות המגורים ומרכזי תעסוקה; על דרכים להסרת חסמים תרבותיים בפני ההשתתפות בעבודה; על עידוד עסקים קטנים במגזר הערבי בדרכים שונות; ועל עידוד ההשתלבות של עובדים מהמגזר הערבי שיש להם את הכישורים המתאימים בענפים בהם המתאפיינים בשיעור נמוך של אוכלוסייה זו ועל מאבק באפליה".

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן