Skip to content

כשהמחול פוגש את הציור

פרויקט "הרמת מסך" יוצא לדרך בסוזן דלל בת"א עם שמונה יצירות חדשות. מה הוא מבטיח לעולם המחול והאם הוא גם מקיים?

כשהמחול פוגש את הציור

פרויקט "הרמת מסך" יוצא לדרך בסוזן דלל בת"א עם שמונה יצירות חדשות. מה הוא מבטיח לעולם המחול והאם הוא גם מקיים?

פרויקט המחול "הרמת מסך" עולה בחודש בנובמבר בפעם ה-24 במרכז סוזן דלל בתל-אביב. מה הוא מבטיח לעולם המחול הישראלי והאם הוא גם מקיים? שמונה יצירות חדשות בשלוש תוכניות שונות, זה מה שכולל הפרויקט, שמאפשר ליוצרים עצמאים למצוא את דרכם לבמה. הדרך, אמנם, לא קלה במיוחד, צריך לעמוד בקריטריונים מחמירים ולעבור את המיון של שני מנהלים אמנותיים שאפתנים, יורם כרמי ורונית זיו.

"יוצרים שפתוחים למשהו אחר." צילום: ענבל כהן חמו

כרמי וזיו עושים רושם של שני טיפוסים שונים בתכלית, שמחפשים איכויות שונות לגמרי. קריטריון אחד המשותף לשניהם הוא יכולתו של היוצר לפתח דיון מעמיק מסביב ליצירה. כלומר, לא רק פרקטיקה של ריקוד, אלא גם תיאוריה. כוריאוגרפיה אישית ואנושית.

כל זה, כמובן, סמוי לגמרי מעין הצופה, שרואה את התוצאה הסופית ומתרשם מהאיכויות האסתטיות של היצירה ומרמת העניין שהיא מעוררת בו. מקטעי המחול שהוצגו בפרזנטציה המקדימה לפסטיבל, היום במרכז סוזן דלל בתל-אביב, ניתן היה להתרשם ממגמות שונות מאוד זו מזו ומיכולות ביצוע נבדלות לחלוטין, חלקן מעניינות יותר ואחרות הרבה פחות. שמנו לב במיוחד ליוצרים עידן שרעבי ("נשבר"), נדב רוסנו ("אספלט"), גיל קרלוס הרוש ("דדי") ואודליה קופרברג ("אקווריום").

רקדנים - בציור של מילי ברזילי

יורם כרמי מספר, שבתהליך הליווי של היצירות, הקצו לכל היוצרים שלושה מפגשים עם אמנים מתחומים אחרים: משחק, מוזיקה ועיצוב חלל ותפאורה. יש בכך משום חיזוק המגמה של שילוב תחומי אמנות שונים וחיסול ההפרדה המלאכותית ביניהם. לראשונה הוזמנו ציירים לצייר בתהליך העבודה על היצירות, לשם ההשפעה ההדדית של הציור והמחול. לפי כרמי וזיו, נוכחותם של ציירים, שבחנו את עבודת הריקוד, הכניסה רבדים נוספים לעבודה.

מילי ברזילי, הצייר הצעיר שזה עתה סיים את לימודיו בבצלאל, אך כבר זכה בפרסים ומשתתף בתערוכות, מספר ל"מגפון" על שיתוף הפעולה עם רייצ'ל ארדוס, יוצרת "הבל", שהוביל למקום בלתי מוכר, שנראה לו כאוס מוחלט, ולימד אותו להפיק עבורו רגעים של משמעות. כשהמחול המודרני פוגש בציור המודרני, ופרשנות פוגשת בפרשנות, מעניין מה נותר מהרעיון המקורי של הכוריאוגרף אשר יוצר את המחול. ברזילי: "ציירתי רגעים של סנכרון שהתפרקו מהר מאוד, אבל יצרו מין בלאגן סדור, סוג של מבנה, בועות של דימויים".

חדשנות היא מאפיין חשוב מאוד של המחול המודרני הישראלי בארץ ובעולם. האם נראה חדשנות ביצירות הללו?

רונית זיו: "החדשנות לא היוותה קריטריון לבחירה עבורנו, אלא היכולת לשאול שאלות על היצירה, להיכנס לתהליך של דיון ולחדד את התכנים". יורם כרמי: "חדשנות מתחילה מחופש אמיתי, ללא הסתמכות על מה שאנחנו יודעים בלבד, שחרור ומקום של מוכנות לא לדעת ולחפש דרכים חדשות. בהחלט חיפשנו יוצרים שלא נסמכים על תבניות מוכרות בלבד ופתוחים למשהו אחר".

פרויקט המחול "הרמת מסך" עולה בחודש בנובמבר בפעם ה-24 במרכז סוזן דלל בתל-אביב. מה הוא מבטיח לעולם המחול הישראלי והאם הוא גם מקיים? שמונה יצירות חדשות בשלוש תוכניות שונות, זה מה שכולל הפרויקט, שמאפשר ליוצרים עצמאים למצוא את דרכם לבמה. הדרך, אמנם, לא קלה במיוחד, צריך לעמוד בקריטריונים מחמירים ולעבור את המיון של שני מנהלים אמנותיים שאפתנים, יורם כרמי ורונית זיו.

"יוצרים שפתוחים למשהו אחר." צילום: ענבל כהן חמו

כרמי וזיו עושים רושם של שני טיפוסים שונים בתכלית, שמחפשים איכויות שונות לגמרי. קריטריון אחד המשותף לשניהם הוא יכולתו של היוצר לפתח דיון מעמיק מסביב ליצירה. כלומר, לא רק פרקטיקה של ריקוד, אלא גם תיאוריה. כוריאוגרפיה אישית ואנושית.

כל זה, כמובן, סמוי לגמרי מעין הצופה, שרואה את התוצאה הסופית ומתרשם מהאיכויות האסתטיות של היצירה ומרמת העניין שהיא מעוררת בו. מקטעי המחול שהוצגו בפרזנטציה המקדימה לפסטיבל, היום במרכז סוזן דלל בתל-אביב, ניתן היה להתרשם ממגמות שונות מאוד זו מזו ומיכולות ביצוע נבדלות לחלוטין, חלקן מעניינות יותר ואחרות הרבה פחות. שמנו לב במיוחד ליוצרים עידן שרעבי ("נשבר"), נדב רוסנו ("אספלט"), גיל קרלוס הרוש ("דדי") ואודליה קופרברג ("אקווריום").

רקדנים - בציור של מילי ברזילי

יורם כרמי מספר, שבתהליך הליווי של היצירות, הקצו לכל היוצרים שלושה מפגשים עם אמנים מתחומים אחרים: משחק, מוזיקה ועיצוב חלל ותפאורה. יש בכך משום חיזוק המגמה של שילוב תחומי אמנות שונים וחיסול ההפרדה המלאכותית ביניהם. לראשונה הוזמנו ציירים לצייר בתהליך העבודה על היצירות, לשם ההשפעה ההדדית של הציור והמחול. לפי כרמי וזיו, נוכחותם של ציירים, שבחנו את עבודת הריקוד, הכניסה רבדים נוספים לעבודה.

מילי ברזילי, הצייר הצעיר שזה עתה סיים את לימודיו בבצלאל, אך כבר זכה בפרסים ומשתתף בתערוכות, מספר ל"מגפון" על שיתוף הפעולה עם רייצ'ל ארדוס, יוצרת "הבל", שהוביל למקום בלתי מוכר, שנראה לו כאוס מוחלט, ולימד אותו להפיק עבורו רגעים של משמעות. כשהמחול המודרני פוגש בציור המודרני, ופרשנות פוגשת בפרשנות, מעניין מה נותר מהרעיון המקורי של הכוריאוגרף אשר יוצר את המחול. ברזילי: "ציירתי רגעים של סנכרון שהתפרקו מהר מאוד, אבל יצרו מין בלאגן סדור, סוג של מבנה, בועות של דימויים".

חדשנות היא מאפיין חשוב מאוד של המחול המודרני הישראלי בארץ ובעולם. האם נראה חדשנות ביצירות הללו?

רונית זיו: "החדשנות לא היוותה קריטריון לבחירה עבורנו, אלא היכולת לשאול שאלות על היצירה, להיכנס לתהליך של דיון ולחדד את התכנים". יורם כרמי: "חדשנות מתחילה מחופש אמיתי, ללא הסתמכות על מה שאנחנו יודעים בלבד, שחרור ומקום של מוכנות לא לדעת ולחפש דרכים חדשות. בהחלט חיפשנו יוצרים שלא נסמכים על תבניות מוכרות בלבד ופתוחים למשהו אחר".

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן