[rating=3]
אם מסע בזמן היה אפשרי, מי מאיתנו היה מוותר על ההזדמנות לבקר קרובי משפחה שמזמן הלכו לעולמם, לתקן טעויות עבר או אף לעזור לחבר בצרה? אין אדם בעולם שלא היה חוזר ומתקן קצת מההיסטוריה. הסרט "כל הזמן שבעולם" הוא קומדיה רומנטית שנוסעת בזמן. אמנם המעבר בין התקופות נעשה ללא כל פעלול חזותי, כלומר אדם נכנס לארון, עוצם את עיניו ומאגרף את כפות ידיו – אך זה מוסיף אלמנט של דמיון לסיפור מקסים ונוגע ללב.
דומהנול גליסון ("רקדן הצללים") מגלם את טים לייק, הג'ינג'י והחביב, שנראה תחילה כי אין לו שום עניין חשוב בחיים, מלבד למצוא לעצמו חברה. הוא מגיע ממשפחה אוהבת ואף בוהמית במקצת. ביל ניי ("הארי פוטר") מגלם את אביו המשעשע, ולינדזי דאנקן ("תחת שמש טוסקנה") את אימו הצינית במיוחד. טים מקורב לאחותו המטורללת, קיט קאט (לידיה ווילסון, "מראה שחורה") ולדודו הסובל מדמנציה קלה, די (ריצ'ארד קורדרי, "עלובי החיים").
עם תחילת הסרט טים ממהר לציין שלא הייתה לו ילדות מאושרת. מסקרן שהוא אומר זאת, כיוון שהוא גדל בבית קיץ צמוד לחוף הים בקורנוול, אנגליה, וסביבו משפחה לבבית ביותר. ביום הולדתו ה-21 אביו של טים מודיע לו כי כל הגברים המבוגרים במשפחה נושאים בתכונה נדירה שעוברת בירושה: היכולת לנסוע אחורה בזמן. טים מלגלג על הרעיון ועל שורשיו הגנטיים – עד שהוא משתכנע להיכנס לארון ולכדרר אגרופיו. בום.
הוא עובר לערב ראש השנה האזרחית החדשה, שם הוא מוחק את ההשפלה שחווה כאשר ניסה לנשק בחורה להוטה במסיבה. ימים ספורים לאחר מכן טים אורז מזוודה ונוסע להתגורר בלונדון ולעבוד כעורך דין. הוא שוכר חדר אצל מחזאי מדוכדך, הארי (טום הולנדר, "שודדי הקריביים").
במהלך שהותו בעיר הגשומה הוא פוגש את מארי (רייצ'ל מקאדמס, "חצות בפריז"). אז הוא "שוב" פוגש אותה, ואז הוא "שוב" מחדש את המפגש איתה לכדי שלמות. עם זאת, בתוך התעסקות עם רצף של מרחב וזמן, הוא גם מגלה שיש גם כמה מגבלות. אבני דרך כמו לידות או מיתות נשארות כמו שהן – ואי אפשר לשנות. מכאן, טים ומארי מתאהבים, מתחתנים ואפילו מביאים ילדים לעולם. אמנם לסיפור המשפחתי יש רקע, אבל יש גם הרבה רגש בסיפורי המשנה מסביב.
אחת הבעיות בעלילה, שהיא מעט שוביניסטית – מדוע לנשים במשפחה לא תהיה היכולת לתקן את פגעי הזמן? במקרה של הוריו של טים, מוזר כי אימו יוצאת הדופן טרם גילתה את סודו של אביו הפטפטן לאורך כל שנות נישואיהם. מה שמחזיק את הסרט מלסטות לרמת הסיטקום הדביק, הוא הנוכחות של בעיות אמיתיות בחיים, והאופן המרגיע והמשעשע שהבמאי, ריצ'ארד קרטיס ("ברידג'ט ג'ונס", "נוטינג היל", "ארבע חתונות ולוייה אחת", "אהבה זה כל הסיפור"), בוחר להתמודד עם אהבה, צער ומוות. הוא גם מצייר מערכת יחסים יפה ומרגשת בין אב לבן.
לזכותו של קרטיס, הוא לא הופך את המסע בזמן לגימיק של חובבי מדע בדיוני. הוא מספק אמצעים לחקור ולהפיק את המירב בחיינו – בעיקר בהווה. בנוסף, כפי שראינו בסרטיו הקודמים של קרטיס, גם הפעם למוזיקה תפקיד מרכזי ודומיננטי במספר סצנות מרכזיות, ומהווה חלק בלתי נפרד מחוויית הצפייה.
"כל הזמן שבעולם" הוא מכלול של אירועים שהופכים את הסרט למשעשע, עדין, מעניין ואולי אף יגרום לצופים להזיל דמעה או שתיים.