עוד שיא שלילי ישראלי: שיעור ההוצאה הממשלתית למחקר ופיתוח, הנמוך ביותר מכל המדינות החברות ב-OECD, שייך לישראל. כך עולה מדו"ח פורום מדענים ראשיים במשרדי ממשלה, שהוצג היום בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
הדו"ח מראה כי ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח (מו"פ) במגזר הממשלתי בישראל עומדת על 5.3 מיליארד שקלים – המהווים כ-0.9% מהתמ"ג וכ-15% בלבד מסך כל ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי – שהסתכמה בשנת 2012 ב-39.4 מיליארד שקלים .
מדובר בשיעור ההוצאה הממשלתית למו"פ הנמוך ביותר בין מדינות ה-OECD: בארה"ב עומד שיעור זה על 31%, מסך כל ההוצאה הלאומית למו"פ; בבריטניה – 33%; בהולנד – 44% ואפילו בטורקיה האיסלאמיסטית מגיע סך ההוצאה ל-34%. שיאנית ההוצאה הממשלתית היא פולין עם 60% מכלל ההוצאה.
ההוצאה הממשלתית למו"פ כוללת ביצוע מחקרים, הזמנת מחקרים וקשרי מדע בין-לאומיים באוניברסיטאות ובטכנולוגיה תעשייתית. באמצעות תקציבים אלה, מממשים משרדי הממשלה את מדיניות המחקר והפיתול שלהם, כל משרד בתחומו, כדי להבטיח איכות גבוהה של המו"פ באמצעות התחרות. שאר ההוצאה הלאומית למו"פ בישראל נעשית על ידי המגזר העסקי ועל ידי חברות גלובליות.
לדברי המדען הראשי של משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל פרופ' אהוד גזית, "הקיצוצים התקציביים האחרונים בתקציבי המו"פ הממשלתיים עלולים להביא בטווח הארוך והקצר לפגיעה במעמדה המוביל של ישראל בעולם. התקציבים מיועדים להבטיח את עתודות הפיתוח והמחקר של הכלכלה והאקדמיה הישראלית וללא תכנית אסטרטגית תאבד ישראל במהרה את נכסי ההון האנושי והידע שצברה לאורך השנים והמשק כולו ייפגע".
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי, אשר הגיש היום את הדו"ח, הזהיר: "מצב המדע הממשלתי המוכוון במדינת ישראל לא טוב. בשנים האחרונות נשחקים תקציביהם של המדענים הראשיים במשרדי הממשלה השונים, ובחלק קטן מהמשרדים אף לא טורחים לאייש את התפקיד. לצערי הרב השפעתם על מקבלי ההחלטות נמוכה והדבר משפיע גם על יכולתו של פורום המדענים הראשיים להיות גוף מוביל, משמעותי ואפקטיבי בתיאום ובהובלת מדיניות המחקר הממשלתי של מדינת ישראל".
הדו"ח, תוצר עבודתם של פורום מדענים ראשיים במשרדי הממשלה, שבראשו עומד שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי ואותו מרכז המדען הראשי של המשרד פרופ' אהוד גזית, סוקר את פעילות המחקר והפיתוח בממשלה, את פעילות הפורום, את מצב המדענים הראשיים במשרדי ממשלה ואת הירידה בתקציבי המחקר והפיתוח.
מדינות OECD רבות הגדילו את התקציבים הממשלתיים המוקצים למחקר והפיתוח בעשור האחרון בכ-4.5% בשנה בממוצע. באותה תקופה, הגדילה ממשלת ישראל את החלק התקציבי המוקדש למחקר ופיתוח רק ב-0.7% בשנה בממוצע. גידול איטי זה הביא לכך שההשקעה הממשלתית במו"פ בישראל, כחלק מסך המו"פ האזרחי, היא בין הנמוכות ב-OECD.
מניתוח הוצאות הממשלה למימון מו"פ לפי תחומים, עולה כי ניתנת עדיפות גבוהה למימון בלתי מכוון של מחקר באוניברסיטאות (44% מהסך הכולל), לקידום טכנולוגיות תעשייתיות (38%) ולחקלאות (7%). בשלושת התחומים האלה שיעור המימון גבוה מזה שברוב מדינות ה-OECD. ואולם, בכל אחד מהתחומים – בריאות, איכות הסביבה, אנרגיה, חקר החלל ופיתוח תשתיות – שיעור המימון הוא כאחוז אחד או פחות ונמוך במידה ניכרת, מהמקובל במדינות OECD.
עוד נידון בדו"ח, מצב המדענים הראשיים אשר גם הוא נשחק בשנים האחרונות. מהדו"ח עולה כי מתוך 23 משרדי ממשלה, רק ב-11 מהם מאוישים תפקידי מדענים ראשיים. המשרדים שבהם אין כיום מדען ראשי: משרד האוצר; משרד המשפטים; משרד החוץ; משרד הפנים; המשרד לפיתוח הנגב והגליל; משרד התרבות והספורט; משרד הבינוי והשיכון; משרד הרווחה והשירותים החברתיים; משרד התיירות; המשרד לשירותי דת; והמשרד לאזרחים ותיקים וכן משרד ראש הממשלה.