ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש מעבודה שכירה לפי סקר הוצאות משק הבית לשנת 2012 היא 9,149 שקל, ההכנסה החציונית היא 6,541 שקל לחודש וההכנסה הממוצעת ברוטו לשעת עבודה 51.6 שקל. הגיל ממוצע של שכיר הוא 40.4 ומספר שנות לימוד הממוצע הוא 14.0. כך מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

השכר החציוני נגזר מחלוקת כל המשכורות במשק לעשירוני שכר, שמהם ניתן לגזור את החציון. הנתונים מתייחסים בדרך כלל לשכר החודשי ברוטו, אולם בעולם נפוצה גם ההתייחסות לשכר החציוני השעתי, היומי, השבועי או השנתי, בהתאם לחישובי תקופות שכר שונות, במשקים השונים. משמעות ההכנסה הפנויה החציונית היא שלחצי מהשכירים ישנה הכנסה גבוהה ממנה ולחצי מהשכירים נמוכה ממנה.

בתגובה אומרת יו"ר האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ', כי "שקר הממוצעים נחשף היום".

ואלו נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:

51.4% מהשכירים הם גברים ו- 48.6% נשים. ההכנסה החודשית הממוצעת של גבר שכיר היא 10,953 שקל וההכנסה של אישה שכירה 7,244 שקל. הפער בהכנסה החודשית הממוצעת בין המינים עומד על 33.9%. בחישוב ההכנסה החודשית החציונית הפער מצטמצם ל-29.4%. חלק מהפער בין המינים נובע מהבדל במספר שעות העבודה של גברים ונשים (47.2 שעות עבודה בשבוע לגבר ו-37.4 שעות עבודה בשבוע לאישה). לפיכך בחישוב ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה הפער בין המינים מצטמצם ל-15.1% (ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה לגבר שכיר 55.1 שקל ושל אישה שכירה- 46.8 שקל).

התפלגות לפי עשירוני הכנסה ומין

בחלוקת הכנסות השכירים לפי עשירונים נמצא כי בעשירון התחתון- 67.3% הן נשים ו-32.7% גברים, בעשירון העליון היחס מתהפך-23.3% הן נשים ו- 76.7 הם גברים. בעשירונים הרביעי והחמישי שיעור הנשים והגברים השכירים דומה.

שיעור השכירים בעשירונים של פרטים לפי הכנסה חודשית ברוטו מעבודה שכירה, לפי מין, 2012

פער בין יהודים וערבים

מהשוואת ההכנסה מעבודה שכירה בין שכירים באוכלוסייה היהודית לבין שכירים באוכלוסייה הערבית נמצאו פערים גדולים יחסית הן בהכנסה החודשית והן בהכנסה לשעת עבודה: ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש מעבודה שכירה באוכלוסייה היהודית היא 9,721 שקל לעומת 6,029 שקל בקרב האוכלוסייה הערבית – הכנסה זו מהווה 62.0% מהכנסת האוכלוסייה היהודית. פער זה נשאר כמעט זהה גם כשמשווים את ההכנסה ברוטו לשעה בקרב האוכלוסייה הערבית לעומת האוכלוסייה היהודית (35.5 ש"ח לעומת 54.5 שקל לשעה בהתאמה).

גם בהשוואת ההכנסות לשעת עבודה של הערבים והיהודים ההכנסה לפי קבוצות שנות לימוד, ההכנסות בקרב האוכלוסייה היהודית גבוהות יותר מאשר באוכלוסייה הערבית.
הפערים בשכר בין שתי הקבוצות מצטמצמים לבעלי פחות משתים עשרה שנות לימוד ומתרחבים בקרב אלו שלמדו מעל ל-13 שנים. הפער הגדול ביותר (32.9%) נמצא בקבוצת שנות לימוד 13-15, והפער הקטן ביותר (8.5%) נמצא בקבוצת שנות לימוד 0-8.

הכנסה ממוצעת ברוטו לשעת עבודה לשכיר, לפי קבוצות אוכלוסייה ושנות לימוד, 2012

ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש לגבר שכיר באוכלוסייה היהודית היא 12,065 שקל, לעומת 6,457 שקל בקרב גבר שכיר באוכלוסייה הערבית – 6,457 שקל, פער של 46.5%. ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש לאישה שכירה באוכלוסייה היהודית היא 7,509 שקל, לעומת – 4,977 שקל לאישה שכירה באוכלוסייה הערבית – פער של 33.7%.

שכירים לפי תכונות דמוגרפיות, השכלה ומאפייני תעסוקה

ההכנסה הממוצעת ברוטו, הן לחודש והן לשעה, עולה עם הגיל עד לקבוצת הגיל 64-55. אולם מספר שעות העבודה הגבוה ביותר הוא בקבוצות הגיל 15-24 ו- 45-54 (46 שעות בממוצע לשבוע).
מהשוואת הפער בין המינים בהכנסה ברוטו לשעת עבודה לפי קבוצות גיל עולה כי ההכנסה לשעת עבודה לגבר שכיר גבוהה ברוב קבוצות הגיל. הפער הגדול ביותר בשכר בין המינים נמצא בקבוצות גיל 45-54 ועומד על 34.5% והפער הנמוך ביותר – 9% נמצא בקבוצות גיל 25-34. בקבוצות גיל 15-24 ההכנסה ברוטו לשעת עבודה של אישה גבוהה יותר ב-35.2% מהכנסתו של גבר.

ככל שעולה רמת ההשכלה של השכיר כך גדלה הכנסתו

ההכנסה ברוטו לשעה של שכיר בעל השכלה של 16 שנות לימוד ומעלה (76.7 שקל) גבוהה פי 1.5 מההכנסה הממוצעת לשעה של כלל השכירים (51.6 שקל) ופי 2.6 מההכנסה ברוטו לשעה של שכיר שלמד פחות מ-9 שנים (29.3 שקל).

בעלי השכלה נמוכה מתרכזים במשלחי יד שבהם השכר נמוך כמו "עובדים בלתי מקצועיים" ו-"סוכנים עובדי מכירות ושירותים". שכירים שלמדו 12-9 שנים מתרכזים בעבודות הדורשות "עובדים מקצועיים", "עובדי פקידות" או "סוכנים, עובדי מכירות ועובדי שירותים". שכירים שלמדו 16 שנים ומעלה מתרכזים במשלחי יד שבהם השכר גבוה, כגון "בעלי משלח יד אקדמי" ו"בעלי מקצועות חופשיים וטכניים".

הכנסות מנהלים

מהשוואת ההכנסות מעבודה שכירה לפי משלחי יד עולה כי ההכנסה ברוטו הגבוהה ביותר היא של "מנהלים" (18,021 שקל), פי 2 מההכנסה החודשית הממוצעת לשכיר, וההכנסה ברוטו הנמוכה ביותר היא של "עובדים בלתי מקצועיים" (4,675 שקל) כמחצית מההכנסה החודשית הממוצעת לשכיר. הפער בין ההכנסה החודשית של "מנהלים" לבין הכנסתם של "עובדים בלתי מקצועיים" הוא פי 3.9. חלק מן הפער נובע ממספר שעות עבודה שבועיות רב יותר של "מנהלים" מאשר של "עובדים בלתי מקצועיים" (48.0 שעות עבודה בשבוע מול 37.5 שעות בשבוע, בהתאמה). אולם בהשוואה של ההכנסה לשעה, עדיין ההכנסה ברוטו של "מנהלים" (87.9 שקל לשעה) גבוהה פי 2.9 מההכנסה ברוטו של "עובדים בלתי מקצועיים" (30.4 שקל לשעה).

הכנסה לפי משלוח יד

מהשוואת הפער בין המינים בהכנסה לשעה לפי משלח יד עולה, כי הכנסת הגבר גבוהה מהכנסת האישה כמעט בכל משלחי היד. הפער הגדול ביותר קיים בקרב "סוכנים ועובדים במכירות ושירותים" (39.5%). בין משלחי היד בקבוצה זאת ניתן למצוא מטפלים, סוכני מכירות וזבנים. הפער הקטן ביותר קיים בקרב "בעלי מקצועות חופשיים וטכניים" (11.2%) כגון מורים וטכנאים. במשלח יד מנהלים ההכנסה של גבר שכיר היא 19,758 שקל לחודש, וההכנסה לאישה שכירה באותו משלח יד היא 14,325 שקל לחודש, פער של 27.5%.

בבחינת ההכנסה לשעת עבודה לפי ענף כלכלי נראה כי בענף "חשמל ומים" ההכנסה ברוטו לשעה הייתה גבוהה פי 1.8 בממוצע מההכנסה הממוצעת ברוטו לשעת עבודה של כלל השכירים. לעומת זאת, בענף "שירותים למשקי הבית ע"י פרטים" הייתה ההכנסה ברוטו לשעה (11.8 שקל) פחות מרבע מההכנסה לשעת עבודה, ובענף "שירותי אירוח ואוכל" הייתה ההכנסה ברוטו לשעה 66% בלבד מההכנסה הממוצעת לשעת עבודה (33.8 שקל בהשוואה ל-51.6 שקל בהתאמה).

ההכנסה הגבוהה ביותר נמצאת בענף כלכלי "חשמל ומים" הן בקרב גברים שכירים והן בקרב נשים שכירות (19,118 שקל ו-15,035 שקל בהתאמה).

בתגובה אומרת יו"ר האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ': "זו הפעם הראשונה שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת לצד השכר הממוצע גם את השכר החציוני. קודם כל, שאפו על המהלך. הגיע הזמן לפרסום נתונים אמיתיים כפי שמקובל במדינות המערב. אבל הפרסום הזה חושף (וימשיך לחשוף על בסיס חודשי) את שקר הממוצעים. השכר הממוצע במשק הוא 9149 ש"ח בחודש. השכר החציוני – רק 6541 ש"ח בלבד. זה הנתון שחושף את מצבם האמיתי של העובדים".

יחימוביץ' מסבירה: "השכר החציוני הוא השכר שחצי מהעובדים משתכרים פחות ממנו וחצי מהעובדים משתכרים יותר. הוא נקי מהניר גלעדים למיניהם שמרוויחים סכומי עתק בעוד רוב השכירים בקושי סוגרים את החודש. למה ממוצע הוא שקר? כי בקבוצה של 10 אנשים שתשעה מהם משתכרים 1000 ש"ח ואחד משתכר 100,000 השכר הממוצע יהיה 10,900 – וזה רחוק-רחוק מלתת תמונת מצב אמיתית. השכר החציוני בקבוצה כזאת יהיה 1000 שקלים, שזה כבר משקף את המציאות.

"לכן מעתה כשיגידו לכם שמצב המשק הוא מעולה והשכר הממוצע עוד מעט נושק ל-10,000 ש"ח, אתם כבר תדעו שמדובר בבלוף אחד גדול", כותבת יחימוביץ' בעמוד הפייסבוק שלה. "אגב, ככל שהפער בין הממוצע לחציון הוא גדול יותר, כך זה אומר שהתחלקות ההכנסות במשק היא יותר אי-שוויונית.

"בישראל מתקיימות זו לצד זו שתי מדינות. אחת קטנה מאוד שבה אנשים מרווחים שכר דמיוני והשנייה מדינה גדולה מאוד של עובדים שלא מסוגלים לגמור את החודש, מדינת העובדים העניים. שכר חציוני של 6500 ש"ח הוא חרפה למדיניות התעסוקה של נתניהו, ועכשיו גם של לפיד. זו המחשה מדויקת של הייאוש של מאות אלפי משפחות בישראל שעושות הכל 'לפי הספר': קמות בבוקר לעבודה, שולחות את הילדים למערכת החינוך, משלמות מיסים, ועדין נשארות בלי יכולת להתקיים בכבוד ובלי אפשרות לשפר את מצבן".

יחימוביץ קוראת בתגובה שפרסמה להעלות את שכר המינימום, "להגדיל את חלקם של העובדים בעוגת השכר, להגביל את שכר הבכירים שמרוויחים על גב העובדים מיליוני ש"ח בשנה, להפסיק את התופעה האיומה של העסקת עובדי קבלן, להשקיע במנועי הצמיחה האמיתיים של המשק שהם מעמד הביניים והעניים והעסקים הקטנים".