Skip to content

לפיד: בני ה-30 הם הדור הראשון שחיים פחות טוב מהוריהם

בעשר השנים שחלפו, אמר השר, הצמיחה בישראל היתה 26.8%. באותן שנים העלייה בשכר החודשי הריאלי של אזרחי ישראל היתה רק 2.1%
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

"כשנכנסתי למשרד האוצר וביקשתי שנתחיל תהליך מסודר של בניית איסטרטגיה כלכלית למדינת ישראל, אחד הדברים שהפתיעו אותי, היה הגילוי שאין דבר כזה. הסתובבתי בין הגורמים השונים ושאלתי אם נעשה אי פעם תהליך מסודר של בניית אסטרטגיה כוללת, חוצת משרדים, והתברר שלא. יש לא מעט התחלות, אבל שום דבר לא הושלם… איש לא ידע להגדיר בשני משפטים פשוטים מהי האסטרטגיה הכלכלית של מדינת ישראל?… אמר שר האוצר יאיר לפיד בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה.

שר האוצר יאיר לפיד. הגדרת האסטרטגיה הכלכלית הייתה המשימה הראשונה שלנו. צילום: דן בר-דוב
שר האוצר יאיר לפיד. הגדרת האסטרטגיה הכלכלית הייתה המשימה הראשונה שלנו. צילום: דן בר-דוב

לדבריו, הגדרת האסטרטגיה הכלכלית הייתה המשימה הראשונה שלו, שאותה הגדיר כך: "מה אנחנו רוצים? – שהישראלים ירוויחו יותר ואיכות החיים שלהם תשתפר; איך נגיע לזה? – ניצור כלכלה המבוססת על חדשנות".

שר האוצר סיפר, כי "יש נתון אחד שאני הולך לישון איתו בלילה וקם איתו בבוקר, וזה הנתון הבא: בעשר השנים האחרונות 2002-2012, הצמיחה בישראל היתה 26.8% באותן עשר שנים העליה בשכר החודשי הריאלי של אזרחי ישראל היתה רק 2.1%. במילים אחרות, האנשים שהעלו את הרווחים של המדינה ביותר מ-26%, הרוויחו מזה לכיס הפרטי שלהם 2%. הם בנו את הכלכלה הישראלית, הם הפכו אותה לסיפור הצלחה, הם שמו אותה בטופ של המדינות המפותחות – והם לא הרוויחו מזה כלום. העשירים התעשרו עוד יותר, העניים עניים יותר, בני ה-30 של היום הם הדור הראשון של הישראלים שחיים פחות טוב מההורים שלהם. ולא רק זה, הם גם חיים על חשבון ההורים שלהם ותקועים עדיין בבית של ההורים שלהם. את זה צריך לשנות".

להשקיע במעמד הביניים

הוא הדגיש שלמרות שהוא לא סוציאליסט, "הגיע הזמן שנודה שה-Trickle down Economics "כלכלת החילחול", הרעיון הרייגיניסטי הזה משנות השמונים, שלפיו צריך לתת לעשירים להרוויח בלי הגבלות ואז הכסף יחלחל עד לעניים, פשוט לא עובד. זה נכשל בארה"ב, זה נכשל בבריטניה, זה נכשל בישראל. הכסף מגיע למעלה והכסף גם נשאר למעלה.

"הכסף לא צריך להיות למעלה. אנחנו צריכים להשקיע את הכסף במעמד הביניים, באמצע הטבלה. משם הוא יירד למטה, משם הוא יעלה למעלה. אנחנו צריכים שמעמד הביניים ירוויח יותר כסף, מפני שהוא לא מוציא את הכסף הזה בסן טרופה או באקפולקו, הוא מוציא אותו ביוקנעם ובקרית גת ובבאר-שבע. הוא מוציא אותו אצל אנשים אחרים ממעמד הביניים, שמוציאים אותו אצל אנשים אחרים ממעמד הביניים ובדרך גורמים לצמצום הפערים ועוזרים הרבה יותר לאוכלוסיות המוחלשות שזקוקות מאתנו לעזרה. את הקלות המיסוי הבאות לא צריך לתת לעשירים, אלא למעמד הביניים. את ההשקעה הממשלתית צריך לרכז במה שמעסיק את מעמד הביניים – בחינוך, בתחבורה, בדיור, בהורדת יוקר המחיה.

תרבות ההקצבות פסולה

שר האוצר הדגיש, כי "את העוני והפערים לא צריך להנציח במערך של תמיכות וקצבאות, אלא לנצח בזה שנעזור לעניים למצוא עבודה מכניסה ולהפוך בעצמם למעמד הביניים. סגירת פערים היא אינטרס עליון של המדינה, אבל תרבות הקצבאות לא סגרה את הפערים, להיפך,היא זו שיצרה אותם והיא זו ששמרה עליהם. אנחנו צריכים להחליף אותה בתרבות של חדשנות מערכתית שסוגרת את הפערים בזה שהיא נותנת כלים לאלה שאין להם, ומאפשרת להם לסגור את הפערים בעצמם".

צמיחה וחדשנות

"מדינת ישראל צריכה לשאוף לצמיחה ממוצעת שתעבור את ה-5% בשנה בעשור הקרוב. אנחנו צריכים להגדיל כל שנה את הערך שלנו ב-5%-6%", אמר השר שלפיד, "זה לא בשמיים, היו לנו מספרים דומים בעבר הלא רחוק, אבל צמיחה כזאת יכולה לבוא רק מהשווקים הבינלאומיים. ישראל היא מדינה קטנה ומבודדת והצריכה הפנימית שלה מוגבלת. אם אנחנו רוצים להגדיל את העוגה, אנחנו צריכים לייצא יותר. אין לנו עוד 6% למכור כאן, אנחנו צריכים למכור את זה בארה"ב ובמזרח הרחוק ובאירופה ובאפריקה. העולם הוא הקליינט שלנו, והצמיחה תגיע רק אם העולם ירצה לקנות את המוצר שלנו.

"ומהו המוצר הישראלי האחד שכולם רוצים לקנות? חדשנות. מהו המוצר שלא תלוי במצב הפוליטי, נפגע הכי פחות בתקופות שפל כלכליות ולא נשען על משאבי טבע? חדשנות. מה יכול להתפתח כמעט בלי סוף אם רק ניתן לזה את התנאים הנכונים? חדשנות".

לדבריו, "כשאומרים חדשנות, אנשים מיד חושבים שמדובר רק בהיי-טק ורק בכל מיני טיפוסים עם משקפיים עגולים וחלוקים לבנים שיושבים מול מחשב. זה פשוט לא נכון. קודם כל כי חדשנות היא לא רק סטרט-אפים, אלא גם תעשיות כימיות, ותעשיות רפואיות, ו-green-tech, וטכנולוגיות חקלאיות שבהן אנחנו מובילים את העולם. כל זה חדשנות".

שר האוצר הסביר שיש לנו שלוש סיבות שאנו טובים בחדשנות:

צה"ל ואוטיסטים

"אין עוד מדינה בעולם שיש לה מערכת איתור והכוונה, שהיא ברמה לאומית כמו בצה"ל היודע להניח רשת צפופה של איתור כישרונות על כל המדינה. לא רק אלה עם הציונים הכי גבוהים, זה קל, אלא גם הסטיב ג'ובסים והביל גייטסים, אלה שאפילו ההורים שלהם כבר התייאשו מהם. באחת מיחידות המחשב של צה"ל יש קבוצה מדהימה של צעירים אוטיסטים שעובדים על פענוח תצלומי אוויר. למה? כי הם יותר טובים בזה מאנשים שהם לא אוטיסטים. תחשבו איזה יכולות של איתור והכוונה צריך בשביל למצוא חבורה כזו. הרמה של האיתור וההכוונה שאנחנו יודעים להגיע אליה, נמצאת הרחק מעבר לבוגרים המצטיינים של אליאנס והריאלי ו"ליַדָה", אנחנו יודעים למצוא את האנשים שאנחנו מחפשים גם בבתי ספר בפריפריה של ילדים עם צרכים מיוחדים. אין אף מדינה אחרת שיודעת לעשות את זה. אם מישהו מוכשר במשהו, הצבא ימצא אותו, וישתמש בו. הם לא עושים את זה מסיבות כלכליות אלא מסיבות אחרות לגמרי אבל אחרי שלוש או ארבע שנים, כשהוא ישתחרר מהצבא, הוא יהיה מנוסה יותר, חדשני יותר וממוקד מטרה יותר מכל בוגר של MIT, או סטנפורד".

חברה מוטת חדשנות

"אנחנו חברה מוטת חדשנות היא שאנחנו חברת מהגרים מגוונת, שכמו בארה"ב זה תמיד מייצר איזו תסיסה אינטלקטואלית מאוד מפרה".

הדי.נ.א שלנו

"משהו בד.נ.א. שלנו. זה האתוס המכונן שלנו" הסביר השר לפיד, "זה בית היוצר של איינשטיין ופרויד וישו וקפקא והשושלת המופלאה שגרמה לזה שעם שהוא שתי עשיריות האחוז מאוכלוסיית העולם, הביא לאנושות את ספר תהילים ואת תורת היחסות, את הכתבים של הרמב"ם ורבע מחתני פרס נובל, את הפצצה האטומית ואת השירים של בוב דילן. אנחנו לא עד הסוף יודעים להסביר את זה אבל יש משהו באלפיים שנה של לימוד התלמוד ששייף את התודעה היהודית באופן שמכשיר אותה – באורח פלא כלשהו – לזירה הטכנולוגית. אנחנו רואים את זה מאוד ברור בצעירים חרדים שעוזבים את הישיבה ונכנסים להיי טק. הם פשוט חושבים אחרת. בעולם שבו המשפט הכי בתוך הקופסא שיש זה "בוא נחשוב מחוץ לקופסא" הם באמת חושבים שונה".

לפיד טען, כי החדשנות אז זה היתרון היחסי שלנו. "אנחנו המדינה היחידה שמזוהה באופן מלא עם חדשנות. יש חברות בעולם שמזוהות עם חדשנות כמו אפל או גוגל, אבל אין מדינות כאלה להוציא את ארה"ב ואותנו…"

עריצות בירוקרטית

"אז אנחנו אפילו על אדן זינוק טוב במיוחד. כי קל לשווק אותנו כ'אומת החדשנות. זה קמפיין שכותב את עצמו: עם הספר הופך לעם הטאבלט'", סיפר לפיד, אך הדגיש, כי "ישנה בעיה. והבעיה זה אנחנו – ממשלת ישראל, הבירוקרטיה הישראלית, המגזר הציבורי הישראלי, הרגולציה הישראלית שהפכה לסוג של עריצות בירוקרטית, וגם האווירה בישראל שמרחיקה מפה אנשים וחברות. אלה הסיבות לכך שתוך 6 שנים – רק 6 שנים! – מ-2006 עד 2012 – ישראל הצליחה להידרדר מהמקום ה-14 בדירוג התחרותיות העולמי, למקום ה-26. זה הגרף היחיד שאני עומד להעלות פה, מפני שבעיני זה לא פחות מנורא ואיום, מפני שזה אומר שאנחנו מאבדים את היתרון היחסי שלנו בקצב מבהיל. זה בורח לנו מבין האצבעות עכשיו, לא בעתיד, ואנחנו צריכים לעשת משהו עכשיו, לא בעתיד. אנחנו צריכים תוכנית איסטרטגית, ואנחנו צריכים אותה מהר. אנחנו צריכים לקחת את החזון של חברה המבוססת על חדשנות ולבנות סביבו את כל החברה הישראלית והכלכלה הישראלית".

לדברי השר, ישנם ארבעה גורמים שהסינרגיה ביניהם מייצרת חדשנות: תשתיות, חינוך, הון אנושי והון זמין והסביר:

תשתיות לחדשנות

"ישראל היום היא לא מדינה דיגיטלית. אנחנו צריכים לזרז את פריסת הסיבים האופטיים על כל המדינה ואנחנו צריכים לעבור לדור-4 בסלולר. לא יכול להיות שחברות בינלאומיות נמנעות מלהביא הנה פרוייקטים גדולים של פיתוח רק כי אין פה תשתית של דור-4, או פריסה מספקת של אינטרנט אולטרה-מהיר. בטווח הארוך, זה יהרוג את התעשייה. והמדינה כמובן לא עוזרת. המצב היום הוא שבמשרד ראש הממשלה יש את מיזם "ישראל דיגיטלית", במשרד האוצר יש את "אגף התקשוב הממשלתי", במשרד הכלכלה את המדען הראשי, במשרד המדע, הטכנולוגייה והחלל את סוכנות החלל שעוסקת בלוויינים, את מועצת המו"פ שמייעצת לממשלה בנושאי מחקר ופיתוח אזרחי ואת המחקרים בתחום המחשב והסייבר. וכל זה עוד לפני שדיברתי על 8200 ועל מערך הסייבר הצבאי. זה אבסורד ניהולי, וזה משתק אותנו. מה שצריך לעשות במקום זה – וזה מה שנעשה – זה לאחד את כל הגופים האלה במקום אחד".

חינוך לחדשנות

"מערכת החינוך צריכה להיות חלק מהמאמץ הזה. זוהי הסיבה שגם בתקציב הקיצוצים האחרון – שאני לא אוהב אותו ולא גאה בו, עשינו אותו, כי לא הייתה ברירה – בכל זאת הוספנו 8.5 מיליארד שקל לחינוך. שר החינוך ואני, יחד עם ראש הות"ת מנו טרכטנברג, נדאג שמערכת החינוך תהיה חלק מהמאמץ הזה. אנחנו הולכים לתגבר את לימודי האנגלית, אנחנו הולכים לשפר את ההישגים במתמטיקה, אנחנו הולכים מצד אחד להקים רשת של מכללות קהילתיות, מה שהאמריקנים קוראים Community College שבהם הנדסאי IT עתידי או חשמלאי עתידי באופקים וברמת גן, בנתיבות ובכפר סבא יוכל ללמוד לימודי תעודה שיכשירו אותו לתעסוקה איכותית ובו בזמן יאפשרו לו להמשיך ללימודים גבוהים אם ירצה בזה. במקביל אנחנו נפעל להחזיר את האוניברסיטאות בישראל לפסגת המצויינות האקדמית ולא נתבייש גם לכוון אותן. ישראל לא זקוקה לעוד עורכי דין ורואי חשבון ואין שום סיבה שהמדינה תסבסד את הלימודים שלהם, ישראל כן זקוקה לעוד מהנדסי מחשבים וביו-כימאים ומומחים לקלין-טק ולהם אנחנו נעזור".

חרדים – הון אנושי

"חלק מתוכנית השוויון בנטל, שעברה בממשלה ועוברת בימים אלה בכנסת, הוא מהלך גדול להכנסת החרדים לשוק העבודה הישראלי. את החרדים צריך להכניס לתעשיות החדשנות. הם מתאימים לזה, הם ירוויחו שם יותר כסף. הם מביאים לשולחן מקוריות ורעננות וחדות מחשבה. יחד איתם יש עוד שתי אוכלוסיות שאנחנו צריכים להכניס למעגל החדשנות. האשה הערביה ואנשים בגילאי 40+ ו-50+ שמתחילים קריירה שניה ושלישית. אנחנו לא צריכים אותן כתופרות ומנקות, ואנחנו לא צריכים אותם כשומרים בקניון. אנחנו צריכים אותם ואותן מול מחשב, כי זה מעלה את הפיריון שלהם, ואת הרווחים שלהם, ומשפר את איכות חייהם".

הון זמין לחדשנות

"הון זמין הוא הבסיס לכל התפתחות, אבל ישראל הצליחה לחנוק את ההון שלה ברגולציה. הגענו למצב שחברות כמו צ'ק פוינט, אבן קיסר וסודה סטרים, נסחרות בנסד"ק במקום בבורסה הישראלית. אנחנו רוצים אותם פה ואנחנו נלך – יחד עם שמואל האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך – למהלכים דרמטיים של דה-רגולציה. אנחנו רוצים גם לאפשר להון הישראלי שיושב במוסדיים – בחברות הביטוח ובקרנות הפנסיה – להיכנס לתעשיות חדשות, גם דרך הבנקים וגם באופן ישיר. אנחנו עומדים לפעול כדי שהשוק המוסדי יגוון את אפיקי ההשקעה שלו ויגביר את ההשקעה בתעשיות חדשניות – בין היתר באמצעות פיתוח מכשירים חדשים, כמו איגו"ח.

הטבות מס

השר לפיד ציין עוד, כי "במקביל יש לנו עוד כלי, שנקרא הטבות מס, ולא יעזרו לכל הפופוליסטים כל הצעקות, אנחנו נשתמש בו. כי כשנכנסתי לתפקיד גיליתי שמפעל של אינטל, שהיה אמור לקום בדרום הארץ, עבר במקום זה לאירלנד. למה? כי באירלנד נתנו להם הטבות מס טובות יותר מאתנו. אז הצעקנים היו מאושרים אבל אנחנו הפסדנו מקומות עבודה, ואת החיבור שלנו לשפיץ הטכנולוגי העולמי, ואת ההזדמנות לפתח את הפריפריה, ואלפי עובדי מעגל שני שמשלמים מיסים. צריך להשגיח על הטבות המס לחברות הגדולות, צריך לייצר מנגנוני בדיקה ויעילות טובים יותר, אבל צריך להמשיך להשתמש בהטבות המס כדי להמשיך להביא הנה את אינטל וסיסקו וסימנס וגוגל, כי גם זה מה שעושה אותנו חדשניים, היחסים האלה עם החברות הטכנולוגיות המובילות בעולם".

כדי שזה יתממש לא מספיק שנייצר פה את התשתית המתאימה לחדשנות", הסביר לפיד, "אנחנו צריכים גם לספק את התשתית המתאימה לחיים טובים. זה יקרה אם נגיע למצב שמערכת המיסוי הישראלית תדאג לזה שמעמד הביניים יהיה הנהנה הראשון מהצלחותיה של חברת החדשנות; אם ננצל את הגז הטבעי שמצאנו לא בשביל להגדיל את הבירוקרטיה הממשלתית, אלא כדי לעבור ממדינה המבוססת על דלקים יקרים ומזהמים, למדינה ירוקה, וזולה יותר, שמשתמשת בכספי הגז כדי לפתוח מעונות יום ובתי ספר ולשפר את מערכי הבריאות והרווחה; אם ננהל מלחמה חסרת פשרות נגד יוקר המחיה בישראל באמצעות הסרת מכסים, פתיחת השוק לתחרות אמיתית, מאבק נחוש בהון השחור וטיפול עקבי וחסר פשרות במשבר הדיור הישראלי".

1 Comment

  1. המחאה החברתית
    7 בנובמבר 2013 @ 19:35

    הפתרון ההגיוני והמהיר מתחיל בחוק המשרדים

    ייושם חוק המשרדים!
    ===============
    הפתרון לטפל בטווח המיידי בדירות הקיימות – הן ממתינות בצורת מאות אלפי מ"ר של שטחי נדל"ן עיסקי מיושן ומוזנח ברמות קשות, שממוקם למרבה האירוניה באותה עיר שבה מחיר הדיור כבר הגיע למחיר של 100 אלף ש"ח למטר מרובע!

    למה צריך להקים ועדה שתשב 90 יום כדי לומר מה שכל אחד יודע?

    כל מה שזה דורש זה חוק אחד פשוט – שבעל נדל"ן עיסקי בן 30 שנה ויותר יוכל להחליט להשכירו למגורים לצעירים, בלי זכות וטו של הרשות המקומית! זה יביא לעשרות אלפי דירות חדשות במהירות ויאפשר לצעירים לבנות חיים הוגנים ולממשלה לבנות דיור להשכרה ודיור בר-השגה, לפנות משרדים מדירות מגורים וכל מה שירצו לטווח הארוך!

    ============================

    http://www.atzuma.co.il/hokhamisradim

    חיתמו, הפיצו ושתפו ובואו נתחיל ללחוץ על האחראים לעשות את מה שצריך כדי שילדינו יוכלו לבנות עתיד בארץ שלהם, שלנו!

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן