הפגנה מול בית שרת המשפטים: "ההוצאה לפועל הורגת"

עשרות מפגינים מחו אמש מול ביתה של השרה ציפי לבני. הם קראו לה להתערב בהליכי ההוצאה לפועל, לפעול לשקיפות ולתת לחייבים בשלושה מיליון תיקים את האפשרות להתגונן מול ציפורניהם של עורכי דין וחברות הגבייה הפרטיות. להבדיל מהפגנות מחאה בהן הורגלנו לצעירים זועמים, רוב המפגינים היו הפעם בני 45 עד 70

הפגנה מול בית שרת המשפטים: "ההוצאה לפועל הורגת"

עשרות מפגינים מחו אמש מול ביתה של השרה ציפי לבני. הם קראו לה להתערב בהליכי ההוצאה לפועל, לפעול לשקיפות ולתת לחייבים בשלושה מיליון תיקים את האפשרות להתגונן מול ציפורניהם של עורכי דין וחברות הגבייה הפרטיות. להבדיל מהפגנות מחאה בהן הורגלנו לצעירים זועמים, רוב המפגינים היו הפעם בני 45 עד 70

חמישים מפגינים, נציגי הקבוצות "הבנקים לא מעל החוק" ו"נפגעי ההוצאה לפועל", הפגינו אמש (חמישי) מול ביתה של שרת המשפטים ציפי לבני ברמת החייל בתל אביב. המפגינים נשאו שלטים "ההוצאה לפועל – הוצאה להורג", "94% מחייבי ההוצאה לפועל – ללא ייצוג משפטי", ו"850 אלף חייבים עם 3 מיליון תיקים". הם תבעו משרת המשפטים לפעול בקרב ההוצאה לפועל לעצירת מה שכונה בפיהם: שיעבוד ההוצאה לפועל על ידי גורמי פשע והון, שעושים בהוצאה לפועל כבשלהם.

"אנו דורשים שקיפות מוחלטת", אמרה אליסה דברה העומדת בראש קבוצת נפגעי ההוצאה לפועל. "לא ייתכן שחייב יקבל בלנקו את יתרת חובו, שנפסקה לו על ידי הנושה בעל ההון, בנקים ועורכי דין, הפועלים באמצעות ארגוני גבייה שמצויים במדרג האפור. רשם ההוצאה לפועל מאשר את החוב כחותמת גומי והחייב נותר חסר אונים מול הסוללה הזו כשהוא נטול אמצעים להגנתו".

(צילום: ציפי מנשה)
דורשים שקיפות. אליסה דברה (צילום: ציפי מנשה)
(צילום: ציפי מנשה)
(צילום: ציפי מנשה)
(צילום: ציפי מנשה)
(צילום: ציפי מנשה)

המפגינים, רובם המכריע בשנות הארבעים המאוחרות לחייהם, תובעים מלבני לחייב את רשמי ההוצאה לפועל להעביר את כל נתוני החוב, שהועברו אליהם על ידי הנושים ועורכי הדין מטעמם, לפחות 90 יום מראש לפני שהם מאשרים חוב לגבייה. זאת, כדי שהחייב יוכל לבדוק את היקף החוב והתגונן.

אליסה מביאה כדוגמה חוב של חייבת לבנק בעקבות אי עמידה בתשלום משכנתה. "החוב הסופי עמד על 175 אלף ש"ח", היא מספרת, "אבל מהרגע שהוא עבר לגבייה על ידי חברות ההוצאה לפועל הפרטיות הוא רק תפח. נכון להיום, לאחר תשלום של כ-300 אלף שקל, מסתבר כי היא עדיין חייבת לפי חישוביהם עוד כמה מאות אלפי שקלים. זה פשוט מטורף".  

(צילום: ציפי מנשה)
(צילום: ציפי מנשה)

רבקה שיינפלד, חרדית, נשואה, אם לתשעה ילדים, מספרת כיצד היא ואחיותיה, כמו אמה ואביה, שקעו בחובות ונאלצים להתגונן מהבנקים וחברות הגביה הפרטיות. להוריה, כך היא מספרת, היו נכסים לא מעטים, דירה בת 5.5 חדרים עם גינה פרטית בבני ברק, דירה נוספת בבני ברק כירושה מהסב, עוד דירה נוספת בירושלים ושתי דירות שבהן חיו בנותיה בעמנואל. לפני עשרות שנים הציעו לאם לרכוש דירות בעמנואל. הייתה אז אינפלציה מטורפת והחוב של הוריה של רבקה תפח ב-400 אחוז בשנה. הם התמוטטו.

במשך שנים הם התמודדו עם סוללת עורכי הדין של הבנקים ובסוף קרסו. האב קיבל אירוע מוחי ובסופו של דבר נפטר. האם, היום בת 72, עברה לגור במחסן, שם היא גרה כיום. רבקה עצמה ואחותה, שהוחתמו כערבות, נותרו ללא דירותיהן. "אין לי כבר שום יכולת כלכלית לעמוד בפני נושים ועורכי דינם", היא מספרת. "לקחו ממני הכול. אני אישה עובדת וגם בעלי. אבל העיקולים למיניהם לא מאפשרים לנו להתרומם מעל הרצפה". כ

עתה היא מתגוררת בירושלים עם בעלה ושלושה מילדיה בדירה של 64 מטר ויחד אתם גרים בתה הנשואה ושני ילדיה. "לפני זמן מה", היא מספרת, הודיעה לי בתי השנייה, נשואה עם ארבעה ילדים, כי בימים הקרובים היא ומשפחתה באים לגור איתנו. גם היא גרה במחסן, אבל הדירה שהמחסן בשטחה נמכרה והבעלים מבקש מהם להתפנות. "אתה מבין, אין לנו איך לעזור לילדינו כלכלית. מה שהיה נלקח מאיתנו, ממש הכול".

– חברות הגבייה מגיעות?

"כמעט שלא", היא צוחקת, "הם יודעים שאין כבר מה לקחת. אז כשהם באים הם צועקים לי: רבקה, הבאנו לילדים סוכרייה. עולים, נותנים לילדים סוכרייה וכותבים בכתב העיקול – אין מה לעקל, והולכים".

רבקה שיינפלד (צילום: ציפי מנשה)
אין כבר מה לעקל. רבקה שיינפלד (צילום: ציפי מנשה)

– מדוע את כאן?

"כדי שיתקנו מספר עיוותים. ראשית, בעניין חייב שדירתו נלקחה למכירה. איך יתכן שעורך דין המייצג את הבנק הוא גם כונס הנכסים שמטפל במכירתה מול החייב והבנק? העורך דין הזה מרוויח ככונס כ-30% מערך המכירה והוא גם מקבל שכר כמייצג את הבנק. זה מצב של ניגוד אינטרסים. מצב בו החייב הפסיד מראש את האפשרות להגיע להסדר עם הבנק. העו"ד יחסום כל אפשרות הגיונית להסדר כי הוא דואג לרווחים שלו. ככל שהסכום יהיה גבוה יותר כך ייטב לו. מעבר לכך, צריך להתקין תקנה בה הבנק הנושה לא יוכל לחייב את החייב בהוצאותיו על חשבון הנכס שאמור להימכר. אם הבנק יצטרך לשלם את ההוצאה הזו מכיסו, הוא ידאג להקטין את הוצאות. ואם עורך דין של הבנק לא יהיה כונס הנכסים, החייב יוכל להגיע להסדר שפוי עם הנושה – הבנק".

"אנו דורשים שיתוקן החוק לפיו מימוש משכנתה על ידי הבנק גובר על זכות היסוד שעל פיה מגיעה לאדם זכות לקורת גג מעל ראשו", אומרת אליסה ורבקה מאשרת. "אנו קוראות לשרת המשפטים, שידועה ביושרה שלה, לפעול מיידית לתיקון העיוותים בהוצאה לפועל. השרה צריכה להבין כי ההוצאה לפועל הפכה כלי שנמצא בידיים של חברות וגופים מפוקפקים והיא אמצעי לחליבת ציבור החייבים בלי הפסקה. לבני יכולה לעצור את זה".

חמישים מפגינים, נציגי הקבוצות "הבנקים לא מעל החוק" ו"נפגעי ההוצאה לפועל", הפגינו אמש (חמישי) מול ביתה של שרת המשפטים ציפי לבני ברמת החייל בתל אביב. המפגינים נשאו שלטים "ההוצאה לפועל – הוצאה להורג", "94% מחייבי ההוצאה לפועל – ללא ייצוג משפטי", ו"850 אלף חייבים עם 3 מיליון תיקים". הם תבעו משרת המשפטים לפעול בקרב ההוצאה לפועל לעצירת מה שכונה בפיהם: שיעבוד ההוצאה לפועל על ידי גורמי פשע והון, שעושים בהוצאה לפועל כבשלהם.

"אנו דורשים שקיפות מוחלטת", אמרה אליסה דברה העומדת בראש קבוצת נפגעי ההוצאה לפועל. "לא ייתכן שחייב יקבל בלנקו את יתרת חובו, שנפסקה לו על ידי הנושה בעל ההון, בנקים ועורכי דין, הפועלים באמצעות ארגוני גבייה שמצויים במדרג האפור. רשם ההוצאה לפועל מאשר את החוב כחותמת גומי והחייב נותר חסר אונים מול הסוללה הזו כשהוא נטול אמצעים להגנתו".

(צילום: ציפי מנשה)
דורשים שקיפות. אליסה דברה (צילום: ציפי מנשה)
(צילום: ציפי מנשה)
(צילום: ציפי מנשה)
(צילום: ציפי מנשה)
(צילום: ציפי מנשה)

המפגינים, רובם המכריע בשנות הארבעים המאוחרות לחייהם, תובעים מלבני לחייב את רשמי ההוצאה לפועל להעביר את כל נתוני החוב, שהועברו אליהם על ידי הנושים ועורכי הדין מטעמם, לפחות 90 יום מראש לפני שהם מאשרים חוב לגבייה. זאת, כדי שהחייב יוכל לבדוק את היקף החוב והתגונן.

אליסה מביאה כדוגמה חוב של חייבת לבנק בעקבות אי עמידה בתשלום משכנתה. "החוב הסופי עמד על 175 אלף ש"ח", היא מספרת, "אבל מהרגע שהוא עבר לגבייה על ידי חברות ההוצאה לפועל הפרטיות הוא רק תפח. נכון להיום, לאחר תשלום של כ-300 אלף שקל, מסתבר כי היא עדיין חייבת לפי חישוביהם עוד כמה מאות אלפי שקלים. זה פשוט מטורף".  

(צילום: ציפי מנשה)
(צילום: ציפי מנשה)

רבקה שיינפלד, חרדית, נשואה, אם לתשעה ילדים, מספרת כיצד היא ואחיותיה, כמו אמה ואביה, שקעו בחובות ונאלצים להתגונן מהבנקים וחברות הגביה הפרטיות. להוריה, כך היא מספרת, היו נכסים לא מעטים, דירה בת 5.5 חדרים עם גינה פרטית בבני ברק, דירה נוספת בבני ברק כירושה מהסב, עוד דירה נוספת בירושלים ושתי דירות שבהן חיו בנותיה בעמנואל. לפני עשרות שנים הציעו לאם לרכוש דירות בעמנואל. הייתה אז אינפלציה מטורפת והחוב של הוריה של רבקה תפח ב-400 אחוז בשנה. הם התמוטטו.

במשך שנים הם התמודדו עם סוללת עורכי הדין של הבנקים ובסוף קרסו. האב קיבל אירוע מוחי ובסופו של דבר נפטר. האם, היום בת 72, עברה לגור במחסן, שם היא גרה כיום. רבקה עצמה ואחותה, שהוחתמו כערבות, נותרו ללא דירותיהן. "אין לי כבר שום יכולת כלכלית לעמוד בפני נושים ועורכי דינם", היא מספרת. "לקחו ממני הכול. אני אישה עובדת וגם בעלי. אבל העיקולים למיניהם לא מאפשרים לנו להתרומם מעל הרצפה". כ

עתה היא מתגוררת בירושלים עם בעלה ושלושה מילדיה בדירה של 64 מטר ויחד אתם גרים בתה הנשואה ושני ילדיה. "לפני זמן מה", היא מספרת, הודיעה לי בתי השנייה, נשואה עם ארבעה ילדים, כי בימים הקרובים היא ומשפחתה באים לגור איתנו. גם היא גרה במחסן, אבל הדירה שהמחסן בשטחה נמכרה והבעלים מבקש מהם להתפנות. "אתה מבין, אין לנו איך לעזור לילדינו כלכלית. מה שהיה נלקח מאיתנו, ממש הכול".

– חברות הגבייה מגיעות?

"כמעט שלא", היא צוחקת, "הם יודעים שאין כבר מה לקחת. אז כשהם באים הם צועקים לי: רבקה, הבאנו לילדים סוכרייה. עולים, נותנים לילדים סוכרייה וכותבים בכתב העיקול – אין מה לעקל, והולכים".

רבקה שיינפלד (צילום: ציפי מנשה)
אין כבר מה לעקל. רבקה שיינפלד (צילום: ציפי מנשה)

– מדוע את כאן?

"כדי שיתקנו מספר עיוותים. ראשית, בעניין חייב שדירתו נלקחה למכירה. איך יתכן שעורך דין המייצג את הבנק הוא גם כונס הנכסים שמטפל במכירתה מול החייב והבנק? העורך דין הזה מרוויח ככונס כ-30% מערך המכירה והוא גם מקבל שכר כמייצג את הבנק. זה מצב של ניגוד אינטרסים. מצב בו החייב הפסיד מראש את האפשרות להגיע להסדר עם הבנק. העו"ד יחסום כל אפשרות הגיונית להסדר כי הוא דואג לרווחים שלו. ככל שהסכום יהיה גבוה יותר כך ייטב לו. מעבר לכך, צריך להתקין תקנה בה הבנק הנושה לא יוכל לחייב את החייב בהוצאותיו על חשבון הנכס שאמור להימכר. אם הבנק יצטרך לשלם את ההוצאה הזו מכיסו, הוא ידאג להקטין את הוצאות. ואם עורך דין של הבנק לא יהיה כונס הנכסים, החייב יוכל להגיע להסדר שפוי עם הנושה – הבנק".

"אנו דורשים שיתוקן החוק לפיו מימוש משכנתה על ידי הבנק גובר על זכות היסוד שעל פיה מגיעה לאדם זכות לקורת גג מעל ראשו", אומרת אליסה ורבקה מאשרת. "אנו קוראות לשרת המשפטים, שידועה ביושרה שלה, לפעול מיידית לתיקון העיוותים בהוצאה לפועל. השרה צריכה להבין כי ההוצאה לפועל הפכה כלי שנמצא בידיים של חברות וגופים מפוקפקים והיא אמצעי לחליבת ציבור החייבים בלי הפסקה. לבני יכולה לעצור את זה".

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן