Skip to content

OECD: רמת אמון נמוכה של הישראלים בממשלתם

המשבר הכלכלי פגע באמון הציבור בממשלות • רק ארבעה מתוך עשרה אזרחים בארגון ה-OECD טוענים שיש להם אמון בשלטון • ישראל ממוקמת במקום השני במדד חוסר שוויון בהכנסה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, ה-OECD, פרסם דו"ח לשנת 2013, הסוקר את מידת אמון הציבור בממשלות. הדו"ח טוען, כי ממשלות צריכות לספק יותר שקיפות ביחס לפעולותיהן, להיות ידידותיות יותר לאזרח ומעבר לכל – להיות יעילות. לשם כך, טוענים מחברי הדו"ח, כי ממשלות צריכות להיות הוגנות ושירותיות ולספק שירותים איכותיים לאזרח.

למרות ירידה מתמשכת באמון הציבור בממשלות, נרשמה שביעות רצון ממוסדות הציבור השונים. כך למשל, שביעות הרצון ממוסד המשטרה המקומית במדינות ה-OECD עמד על 72%. לאחוז דומה זכתה מערכת הבריאות ו-66% הביעו שביעות רצון ממערכת החינוך.

נשיא המדינה, שמעון פרס, נפגש עם מזכל ה-OECD, אנחל גורייה (מקור: OECD)
נשיא המדינה, שמעון פרס, נפגש עם מזכל ה-OECD, אנחל גורייה (מקור: OECD)

אמון הציבור מתבטא גם במידת השתתפות הנשים במשרות ציבוריות, והוא מדד חשוב של פתיחות ושוויון בין המינים במוסדות ציבוריים. הסיבה ברורה: משרד שאינו מפלה בין המינים, מאפשר מתן שירותים טובים יותר לכלל האוכלוסייה.

הנתונים בדו"ח מציגים חוסר שוויון מוחלט בין נשים וגברים, בכל הנוגע לאיוש משרות ציבוריות. מהדו"ח עולה, כי אחוז הממוצע של מועסקות בעמדות לא זוטרות בקרב מדינות ה-OECD במשרדי ממשל עומד על 40%, ואילו 29% בסך הכול מחזיקות בעמדות בכירות יותר.

ישראל – מקום רב לשיפור

לישראל כך עולה מהדו"ח, יש מקום רב לשיפור. אמון הציבור בממשלת ישראל עלה משנת 2007 מ-22% ל-34%, העלייה הגבוהה ביותר שנרשמה בקרב מדינות ה-OECD. למרות זאת, 34% לא מהווים תעודת כבוד אלא דווקא תעודת עניות.

מדד האמון בשירותי הממשל - ממוצע ישראל לעומת הממוצע ב-OECD (מקור: דו"ח ה-OECD)
מדד האמון בשירותי הממשל - ממוצע ישראל לעומת הממוצע ב-OECD (מקור: דו"ח ה-OECD)

הציבור מצפה שנבחרי הציבור יגנו עליו מפני עוולות. חוסר שוויון בהכנסה הוא אחת מאותן עוולות. הדו"ח מוצא, כי ישראל ממוקמת במקום השני במדד חוסר שוויון בהכנסה בקרב מדינות ה-OECD. ללא ספק, ממשלת ישראל הרוויחה את אותה רמת אמון נמוכה ביושר.

מבחינת שביעות הרצון מאיכות השירות של מוסדות ציבוריים, הדו"ח לא מחדש דבר לאזרח הישראלי. בישראל רמת השירות הציבורי טעון שיפור, וזאת בלשון עדינה ביותר.

אם ממוצע ה-OECD עומד על 50% ברמת שביעות הרצון מהשירות הציבורי, בישראל הוא עומד על 30% בסך הכול. את התוצאות הנמוכות קיבלו מערכת בתי המשפט 48%, כאשר ממוצע מדינות ה-OECD עומד על 51%, ואילו משטרת ישראל זכתה ל-57%, סטייה של כמעט 20% ברמת שביעות הרצון הממוצעת בקרב מדינות ה-OECD.

מנגד, אפשר למנות שתי נקודות של אור

האזרח הישראלי שבע רצון ממערכת החינוך (כ-62%), וממערכת הבריאות (כ-69%). למרות הנתונים הגבוהים שהשיגו מערכת החינוך והבריאות הישראלית, יחסית למערכת בתי המשפט והמשטרה, גם הם מפגרים אחרי רמת שביעות הרצון הממוצעת של מדינות ה-OECD, כך שהדרך להפוך את השירות הציבורי למשביע רצון עוד ארוכה.

“ממשל תקין הוא ממשל ששם את טובת העם במרכז העשייה הציבורית", אמר מזכ"ל ארגון ה-OECD, אנחל גורייה.

מתוך מכלול הנושאים שהדו"ח מתייחס אליהם, אין שום התייחסות לבני מיעוטים. אחוז לא מבוטל של אזרחים במדינות רבות בקרב ארגון ה-OECD, כמו גרמניה, איטליה וגם ישראל, מורכב מבני מיעוטים, והדו"ח לא מזכיר את השתלבותם בתעסוקה במשרדים ממשלתיים וביחס המשטר כלפיהם. מוטב שהדו"ח לא היה מתעלם מאותם מיעוטים כפי שממשלות רבות עושות. בצורה זו, הדו"ח היה מעורר קצת יותר אמון.

1 Comment

  1. הניה
    17 בנובמבר 2013 @ 8:43

    מה לגבי חוסר שביעות הרצון ומורת הרוח, מהנשיא פרס? הרי האיש חורג, במודע, מהתפקידים ומהסמכויות שנקבעו לו, כנשיא,

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן