בדיוק בשבוע שבו העלו את גיל הנישואים החוקי ל-18, התפרסמה שערוריה חדשה ובה נערה בת 15 שהיתה מעורבת לכאורה בניצול מיני או בקיום יחסים, עם הסכמה, או אולי בתשלום או עם לחץ מצד  בעלי הכוח וההשפעה. איננו יודעים עדיין. מצד שני, נערות בנות 14-15, דורשות לעצמן מההורים את החופש לבלות, ללבוש בגדים בוגרים וגם לקיים מערכות יחסים ויחסי מין.

מוקדם מדי? עד כמה נתון יבש כמו גיל יכול להכריע במקרים השונים ולהיות הגבול שמפריד בין מותר ואסור, בין תקין או פוגעני? אני בטוחה שנערות רבות קראו את הכתבות ותהו מדוע גיל 15 נחשב כה צעיר, ואולי אף קינאו בנערה שחוותה הרפתקה עם זמר מפורסם. המוסד של נערות מעריצות שמעניקות את חסדיהן לכוכבים מפורסמים לא הומצא היום. גם הבחורות שרדפו אחר החיפושיות לא היו בנות 40.

האם זו התחסדות מצדנו, המבוגרים, שרואים עצמם כמי שמגוננים על הנערות הרכות מניצול? או שבאמת נערות בגיל זה זקוקות לחוק ולמסגרות שימנעו מהן מגע מיני עם מבוגרים?

נפנה אל חוכמת ההמונים ונראה מה הם אומרים, להלן מגוון טוקבקים בנושא:

• "כולכם חכמים כולכם נבונים. וכולכם הייתם עושים את זה, כי זה הטבע של הגבר כמה שהיא צעירה ככה זה מחמיא לאגו, אבל אם זה מתגלה אז כולם פתאום הופכים לדודים טובים ומתחילים להראות שהם דואגים ו'אם זאת הייתה הבת שלך בושה'. אבל ברגע שהם לבד עם נערה צעירה לא אכפת לו אם היא הבת שלך או הנכדה שלך כי זה היצר …"
• "האשמה היחידה זו הבחורה שפיתתה"
• "ילדים והורים, הגיע הזמן שהורים יתחילו לשמור על הילדים שלהם כמו ששומרים על הכסף והאוטו שלהם"
• "פדופילים"
• "גם אם הוא אשם, עוד מעט יגייס סוללת עורכי דין וייצא מזה זכאי"

בלי ספק הטוקבקים משקפים ציבור מבולבל שמתקשה להחליט: מי אשם במקרה כזה – הנערה שנותנת את עצמה? הוריה שכשלו בחינוך שלה? הגבר המנצל? ערכי החברה של צרכנות, נהנתנות והתייחסות לאחר כמו אובייקט לסיפוק צרכים?

גם אם המקרה הזה יתגלה כעלילת שווא, הוא אינו חריג כל כך

הנושא חשוב, חשוב מאוד, יש בו הבטים משפטיים וחינוכיים, שאלות חברתיות וגם דתיות ומוסריות. וגם אם המקרה הספציפי הזה יתגלה כעלילת שווא, הוא אינו חריג כל כך בנוף. בארץ ובחו"ל (ברלוסקוני כמשל) בעבר ובהווה – הפיתוי גדול והמחיר כבד.

הממד הפסיכולוגי האישי מוסיף שאלות נוספות למחשבה: כיצד ניתן להכליל את כל בנות ה-15, כשאנחנו יודעים שזהו גיל שיש בו הבדלים עצומים מבחינת בשלות מינית? אולי חייבים לדון כל מקרה לגופו? הרי יש סיפורי אהבה גדולים וטהורים שהחלו אצל נערות בגיל 15 עם בחור מבוגר יותר. וחייבים גם להודות בכך שיש הנאה בסיפורים כאלו. אולי הנאה מעוותת, אולי הנאה שמחיר כבד בצידה, אבל היצר שמפגיש גברים מבוגרים עם נערות צעירות הוא ממשי ואסור להתכחש אליו, אלא להכירו ולהבין כיצד להתמודד עמו.

אז איך ניתן להתייחס ולשפוט אירוע כזה?

ראשית יש למחוק את הסעיף "פדופיליה", שכן פדופיליה היא סטיה מינית בעלת מאפיינים מאוד ברורים שאינם מתאימים למיקרה. פדופיל בדרך כלל נמשך לילדות צעירות יותר עד גיל 12, הוא מחפש את המגע איתן בגלל הגיל ולא בגלל סיבות אחרות (יופיה של הבחורה, כוחו של המנצל וכדומה). הפרופיל האישיותי של פדופיל מנוגד לגמרי לזה של גברים חזקים שמנצלים את כוחם והצלחתם כדי לקיים יחסים עם בחורות צעירות. לרוב, פדופיליה צומחת אצל אנשים חסרי ביטחון, שפוחדים מכישלון במגע עם נשים מבוגרות ובוחרים בילדות כקורבן לתאוותם בגלל הבטחון שהם חשים מול הקטן והחלש.

אז מה זה? מדוע אדם שיכול להשיג בנות זוג נאות ומוצלחות מאוד, גם לקשר קבוע וגם להרפתקאות קצרות, בוחר דווקא בנערות שספק אם הן מבינות את המחיר שישלמו?

תחרות גברית-נרקיסיסטית "מי חזק ומי שווה יותר"

מההבט החברתי, מדובר במפגן של כוח וניצחון בתחרות גברית-נרקיסיסטית "מי חזק ומי שווה יותר". מבחינת הגבר המנצל, אם זה זמר או פוליטיקאי, הבוס, המפקד או המורה בבית הספר, מדובר כפי הנראה בצורך ובסיפוק של הפגנת כוחו והשפעתו. וכמו שנכתב בטוקבק בפשטות "הוא עושה את זה כי הוא יכול". עצוב, אבל כנראה נכון לגבי גברים רבים, שבצעירותם לא העלו על דעתם לפגוע בנערה, אך  שכרון ההצלחה, עמדת הכוח, המשאבים של כסף וקשרים שעומדים לרשותם הופכים למעגל הרסני. סף הריגוש עולה, ועמו צורכים עוד ועוד, מסיבות סוערות יותר, משקאות ומאכלים יקרים יותר, והמין הוא חלק חשוב מהמדרון החלקלק הזה. בבורסת הסחורות של החזקים והעשירים, הגיל של האשה כאובייקט מיני הוא מטבע עובר לסוחר.

הנקודה שחשוב לי להדגיש היא שלא מדובר דווקא באופי מסוים. הכוח והמעמד הם שיוצרים את הירידה בשיפוט המוסרי. כמו שבחורים טובים הופכים לאכזריים בתפקידים מסוימים בצבא ובמשטרה, כך גם התהליך של צבירת תהילה, ממון או עמדת כוח מביא עמו למרבה הצער ירידה ערכית. לא תמיד, חלילה, ולא אצל כולם, אבל רבים וטובים הופכים להיות פחות טובים כשהם טובלים בשכרון הכוח.

וכיצד יפגין אדם כזה את כוחו? הוא יראה שיש באפשרותו להשיג את מה שנדיר, את מה שאחרים אינם יכולים להשיג: אולי קוויאר מעודן ויקר, אולי שמפניה באלף דולר לבקבוק, אולי מכוניות מיוחדות, ובתוך רשימה זו גם נערות צעירות. לא חסרים ספרים וסרטים שממחישים עובדה מצערת זו. למשל, בסרט "הגיישה" בעלת המקום מוכרת את בתוליה של הנערה למרבה במחיר. כי ברור לכל, שהערך של סקס עם נערה צעירה ובתולה גבוה יותר אפילו מסקס עם אותה נערה יום לאחר מכן. מדוע? כי זהו מצרך נדיר יותר, ומחירו בבורסת הריגושים הגבריים גבוה.

יש כאן גרסה נוצצת של "לרוץ לספר לחבר'ה"

דבר נוסף, אומרים הגברים שראיינתי לצורך טור זה, הוא הסיכון. ללכת על הגבול, להבריח בעלי חיים אקזוטיים כחיית מחמד, להעלים מס הכנסה, לשכב עם נערה מתחת לגיל המותר, הן פעולות מרגשות שגם הן חלק ממפגן הכוח. הוא מעלים מס וקורץ לחבריו בדיוק מאותם מניעים שהוא מזמן נערות צעירות למיטתו. יש כאן גרסה נוצצת של "לרוץ לספר לחבר'ה", כי אדם כזה לא סתם מתרברב בכיבוש של אשה, יש לו עוד כמה נקודות להתרברבות: אותי לא יתפסו, ואם יתפסו – לא יעשו לי כלום, כי אני כל כך חזק ומפורסם! על הדרך הוא יכול גם להתרברב בסוללת עורכי הדין שלו שיחלצו אותו מכל האשמה. בדיוק כמו פוליטיקאי מושחת בארץ ובעולם.

כל אלו מניעים שקשורים לצרכים חברתיים, להפגנת מעמד גם של הגבר וגם של הבחורה. אחד האנשים ששוחחתי איתם השתמש בביטוי שהיה חדש עבורי: star fucker – מסתבר שבארה"ב יש כינוי לנשים שאוספות בחצאית המיני שלהן "מדליות" מהסוג של "שכבתי עם הזמר ההוא" או "יצאתי עם השחקן ההוא" בדיוק מאותם מניעים – כעדות לערכה והצלחתה החברתית.

הצורך האמיתי של ילדה "אדיפאלית" הוא לקבל הערכה ואהבה מדמות האב

ומילה על הממד הפסיכולוגי הלא מודע: אחד החידושים הגדולים של זיגמונד פרויד, שעוררו התנגדות וסערה רבה, היה הטענה כי כל אדם עובר בהתפתחותו שלב אדיפאלי. נשים וגברים שלא צלחו היטב את השלב הזה נותרים עם סיבוך בהקשר של יחסי אהבה בין ילדה לאבא, בין ילד לאמא. הסיבוך יכול להיגרם מיחסים קרובים או חסרי גבולות עם ההורה, וגם להפך – מחוסר של הרגשה שיכולתי להיות "האשה של אבא" או "הגבר של אמא". ילדים כאלה עלולים להסתבך בבגרותם ביחסים מהסוג הזה, שיש בהם פערי כוח או פערי גיל גדולים, כמו שיחזור של השיבושים שחלו בילדותם. ייתכן מאוד שהנערות שמסתבכות בגיל 15 עם גברים מבוגרים מחפשות למעשה אישור שלא קיבלו מאבא לכך שהן מקסימות ואהובות. ואז הנזק הוא גדול, כי מי שאמור לספק להן את הביטחון הזה בנשיותן אינו אמור לשכב איתן. הצורך האמיתי של ילדה "אדיפאלית" הוא לקבל הערכה ואהבה מדמות האב בלי לחצות את הגבולות, בדיוק כמו שאבא טוב אמור לעשות. ולכן, מבחינה פסיכולוגית, בדרך כלל נערות שמקיימות יחסים "מרצון" עם גברים מבוגרים מוצאות עצמן נפגעות ומצולקות עוד יותר, במידה מסוימת, כמו נערות שאביהן מנצל אותן.

לסיכום, אפשר אולי להבין את המניעים מאחורי התנהגות של גברים מצליחים שבוחרים לקיים יחסים עם נערות צעירות, אך במבט מוסרי – מניעים אלו פסולים. הם אינם מועילים לאיש והם משאירים נזק רב לנערות ולדעתי גם לגברים עצמם. ההתדרדרות במדרון של צריכת ריגושים הולכים וגוברים – אלכוהול, סמים, נערות צעירות ומכוניות מהירות – מוכרת וסופה בדרך כלל, כמו כל התמכרות אחרת, אינו סוף טוב.

אני מסכימה עם הדגש שיש בטוקבקים על תפקידם של ההורים – נערה בת 15 שמקבלת הכוונה, שיש לה קשר קרוב עם המבוגרים בסביבתה, תלמד להכיר את צרכיה האמיתיים, הבריאים, תלמד להיכנס בהדרגה לעולם של יחסי אהבה ומיניות באופן שיתרום לחיזוק הנשיות שלה ולא תנסה לעשות "קיצורי דרך" הרסניים. אך לא רק ההורים משפיעים בגיל זה, גם חברים, מורים, תכניות הטלויזיה והמידע באינטרנט וברשתות החברתיות – כולם מעוותים את סולם הערכים שסופגת נערה צעירה בישראל.

ולגברים החזקים, המצליחים, שצברו הון והשפעה: הלוואי שהייתם קוראים טורים כאלה כמו שאני כותבת. הלוואי שהייתם חוזרים ומקשיבים למצפון שלמדתם להחניק וחושבים לרגע על הנזק שאתם גורמים לעצמכם ולכל מי שאתם משתמשים בו בדרך לפסגה. ואגלה לכם סוד – מי שעסוק בלצרוך עוד ועוד ועוד, לא מגיע לסיפוק, אלא רק משמין ומסתאב. זה אולי תענוג חושים גדול לפרוק כל מסגרת ולתת ליצרים שלכם להכתיב את האירועים, אבל יש גם בוקר למחרת. תתעוררו. זו באמת היתה יכולה להיות גם הילדה שלכם שם במסיבה.

עירית קליינר-פז, פסיכולוגית קלינית ואזרחית מודאגת

[related-posts title="מאמרים נוספים"]

_________________________________________________________________________

• עירית קליינר-פז, פסיכולוגית קלינית,  מטפלת זוגית ומשפחתית, דוקטורנטית במסלול לפסיכואנליזה ופרשנות, בר אילן

אפשר לשלוח לעירית שאלות בנושא יחסים, ואולי נוכל להתייחס אליהן כאן. לצערנו, לא יתאפשר לנו להשיב לכל שאלה.

• האתר של עירית פז