מדינה בהפרעת פיקסלים ‏חמורה

אז מי הזמר שמאחורי הפיקסלים? אני יודע בוודאות בהקשר של "ה-זמר" המפורסם הזה, כי גבר באמצע שנות חייו, בגיל 40 ומעלה, לא יכול לקיים מין "בהסכמה" עם בנות עשרה צעירות, כי אין שם הסכמה. ובינתיים לא שמתם לב שמאחורי הפיקסלים מתחוללת הסתרת המידע הגדולה מכולם

מדינה בהפרעת פיקסלים ‏חמורה

אז מי הזמר שמאחורי הפיקסלים? אני יודע בוודאות בהקשר של "ה-זמר" המפורסם הזה, כי גבר באמצע שנות חייו, בגיל 40 ומעלה, לא יכול לקיים מין "בהסכמה" עם בנות עשרה צעירות, כי אין שם הסכמה. ובינתיים לא שמתם לב שמאחורי הפיקסלים מתחוללת הסתרת המידע הגדולה מכולם

WYSIWYG במושגים טכניים זה What You See Is What You Get ואומרים ווי-זי-וויג במילה אחת. זה הכלל במקרה הזמר המפורסם, אין סודות נסתרים או הפתעות אמיתיות, לפחות לא לי. וכן, זה מאוד מעניין אותי מיהו הזמר שמאחורי הפיקסלים, וכמו כולם אני יודע. אולי זו תרבות אחרת שאני לא שותף לה, אולי זו התפתחות בשלב האבולוציוני של הישראלי המצוי אחרי שני דורות רותחים ומבעבעים כור היתוך, אולי זה השלב לפני כור המצרף שלנו. אני לא יודע להאשים את הבנות שהיו בסיפור ונהגו כמו גרופיות בכל מקום אחר בעולם. ככה חינכו אותם בבית, בבית הספר, בסביבה החברתית שלהן, וכולם רק הלכו אחרי צו האופנה המעודכן, זה שדוחפים לנו בגרון בכל מקום בעולם, הצו להיות "כוסית".

בגיל 15 או דומה, אחרי כל השנים מיום היוולדם, ואפילו הבנים לא רק הבנות, כולם נחשפים לשיטה של מודל היופי הנדרש, גודל הציצי הנדרש, התחת הסקסי והמוחצן, הבוטוקס, הניתוחים הפלסטיים בגיל העשרה כדי להידמות למודל פוטושופ כזה או אחר, "לצאת" עם מפורסמים כי ככה מקבלים את ההכרה, ובעיקר הסקס המצולם, הזמין, הישיר והלא מרומז המוכר לנו את אשליית הקיום הבלתי נמנע. כולן רוצות להיות כוסיות, כולם רוצים להיות כוסונים וכולם רוצים להיות. הכי חשוב להיות, ותודה לתרבות ערוץ 2 של כוכב נולד ושאר הדרעקס. התרבות הזו השתכללה כל כך וחצתה את הגבולות גם בעיתון הארץ, שהשתמש בסקס בוטה לקדם את עצמו. כל אלו הם המעודדים הרועמים בקולוסיאום של החיים בו אנו שוחטים את התרבות והמורשת.

אני יודע בוודאות רק שני דברים בהקשר של "המלך" או "ה-זמר" המפורסם הזה. האחד די פשוט, גבר באמצע שנות חייו, בגילאים של 40 ומעלה, לא יכול לקיים מין "בהסכמה" עם בנות עשרה צעירות מאוד, כי אין שם הסכמה. בגיל העשרה לא יודעים להסכים, יודעים "לזרום", ויש כאן אחריות אחת בלבד, בלתי אפשרית לפרשנות, כי הבגיר הוא האחראי למנוע כל סיטואציה כזו. אם היא רוצה, הוא צריך להגיד לא. זה כל כך פשוט. פער הגילאים כאן משחק תפקיד עיקרי בשיקול הדעת והאחריות שבאה עם הניסיון. אם הפרסומים נכונים והאבא שלו "סידר" לו ולחבריו את הבנות, הוא צריך להיענש כמו סרסור. כן, אני לחלוטין מאשים את רפיונה הציבורי ורכיכותה של מערכת המשפט הישראלי באי מניעת התרבות הזו. בכמה פסקי דין קראנו על עברייני מין שיוצאים בעבודות שירות או עונשים קלים מדי? משרד המשפטים לא מייצר שינוי חוקתי לענישה הולמת, אין שינוי תפיסה במלחמה בעברייני מין, ואני לא אומר שהזמר הוא עבריין מין. את זה בית המשפט יקבע אם יגיע לכך.

(צילום אילוסטרציה: Effib, ויקימדיה)
מאחורי הפיקסלים (צילום אילוסטרציה: Effib, ויקימדיה)

הדבר השני הוא שאין חשיבות לצו איסור פרסום כשזה מגיע לאנשי מפתח, דמויות ציבור. המידע זולג בכל מקרה, והמערכת ממילא לא טורחת לאכוף את הצו הזה ולהעניש את המפירים. צו שכזה מכתים את כל הענף אליו שייך אותו מפורסם, וחרושת השמועות עושה כל כך הרבה נזק מתועלת, שהגיע הזמן לשנות את החוק והצו הזה שניתן בקלות ובפזרנות. זה לא אירוע ביטחוני שדורש שמירה על סודות מדינה או חקירת משטרה רגישה ביותר, או עבור הגנה על ילדים וקטינים. זה סתם צו שניתן נגד זכות הציבור לדעת, ובאירועים כאלו יש חשיבות לדעת, בדיוק כמו פרסום שמות אנסים מורשעים ופדופילים. חובת האזהרה של הציבור. אור השמש שורף וזו מטרת הפומביות, לשדר לעולם כי אין מה לפחד מהאיש שמאחורי הפיקסלים, המדינה שומרת על המתלוננות.

זהו, נרגעתם קצת מהפיקסלים של האירוע הכי חשוב במדינה? כי לא שמתם לב שביבי שרף את הקשרים עם ארה"ב, וכמו תמיד זה עולה לנו ביוקר רב, ובעוד ככה וככה חודשים הוא יתרפס וייסע לשם ויבטיח כל מיני הבטחות שלא יקיים ושוב חוזר המעגל. על זה אנחנו כמעט לא מדברים. כולה מדיניות החוץ הכי חשובה שיש לישראל בעולם. רק נכנס לתפקידו השר ליברמן, וכמו במעשה השרפרף של הטורקי הוא בחר להעליב את הנשיא הצרפתי ולא התייצב לארוחת הערב אתו. כל אחד בעולם יקבל מליברמן את מנת ההשפלה האישית שלו. גם לפיד הבריז, כי זה לא ממש חשוב לפגוש את נשיא צרפת בישראל, עדיף לפגוש את נשיא צרפת בצרפת. אף אחד לא רואה בתמונה הזו כי שרי ממשלת ישראל לא ממש סופרים את ביבי ולא טורחים להעניק את הכבוד הנדרש מממשלה לאורח כל כך חשוב? מישהו מתייחס לעובדה שביבי לא שולט בממשלתו?

עדיף לפגוש את נשיא צרפת בצרפת (צילום: דוברות הכנסת)
עדיף לפגוש את נשיא צרפת בצרפת (צילום: דוברות הכנסת)

מאחורי הפיקסלים של תקציב המדינה וספר עב הכרס לגנב המתחיל בפוליטיקה, עברו עוד כמה וכמה מאות מיליונים להתנחלויות. עוד קצת עבר לחרדים, אפילו לשם כבר לא. 150 מיליון שקלים העביר לפיד למשלחת האולימפית לחמש שנים, העיקר שאין כסף לחופשת לידה לאבות טריים. מי חושב שהכסף האולימפי יגיע ברובו לספורטאים ולא לעסקנים, לטיסות, לאירוח, לכיף הגדול של החיים? מאחורי הפיקסלים האלו יש צו איסור פרסום חמור של משרד האוצר. הכסף עובר "לסעיפים" ו"להסדרים", אבל הם לא מוכנים להגיד מה עושים איתו, מי מנהל אותו, כמה הולך למטרה של הסעיף וכמה ל"מנגנונים". כל תקציב המדינה בפיקסלים ענקיים ושחורים וחשוב יותר לדעת מיהו הזמר המזרחי, בתכנית ריאליטי עלובה.

הפיקסלים האלו מסתירים את הכישלון בכלכלת ישראל. לא מדברים על כך שרק לפני חודש פורסם כי האבטלה בישראל היא 20 אחוז, מתוכם 12 אחוז בלתי מועסקים שאינם ניגשים ללשכת התעסוקה. לא מדברים על התכווצותו הרצופה של המשק הישראלי בשנות כהונתו ההרסניות של ביבי, ועל כך ששקרי הלמ"ס מספרים בקביעות על עלייה פיקטיבית ברמת החיים כאשר מצד אחד המחירים עולים ומצד אחר המשכורות קפואות כבר יותר מעשור. לא מדברים. אף אחד לא שואל איך אפשר לבנות כאן 500 אלף דירות בעשור הקרוב, להשלים את הדרישה השנתית, לכסות על הבור הגירעוני במלאי הדירות, ולהדביק את קצב הגידול. אין לנו מספיק חברות לבנייה, אין מספיק פועלים, אין תהליכים מתקדמים להפרשת קרקעות והכי גרוע, אין תשתיות תחבורה. בלי תשתיות תחבורה להסעת המונים לא ניתן לבנות כאן יותר. אין תכנון למגה עיר, למטרופולין גוש דן. הממשלה יודעת את זה ומפחדת מהאמת שנשלטת מאז 1996 על ידי ביבי. מאחורי הפיקסלים של הסתרת המידע "שיפגע בבחירות הבאות", לא מספרים לנו דבר. אנחנו רק הבנקט האילם של הטייקונים שמפעילים את הממשלה.

גם על כישלון תפיסת ערכות המגן והעתיד השחור משחור שביבי מנסה שנים ארוכות להפחיד אותנו מפניו. איראן רצה קדימה, העולם רץ לידה יד ביד, ורק ביבי מאחור, ישראל מאחור. אנחנו יודעים מי ירוויח ומי יפסיד במירוץ הזה. הרי יותר קל ופשוט והגיוני להיות שותף לתהליך מבפנים מאשר לצווח מבחוץ. באמת אי אפשר היה להגיד שאנחנו מאמצים בחום את התהליך מול האיראנים ורק אחרי שהוא ייכשל להגיד לעולם "אמרתי לכם", ואז לקבל לגיטימציה מלאה לכל פעולה נדרשת? עכשיו אף אחד לא יפעל איתנו וגם אנחנו לא. חלון ההזדמנויות סגור כמו בממ"ד. בסך הכל עלה לנו 11 מיליארד הכנות ועוד כ-5 מיליארד בשנה על "שמירת מוכנות גבוהה".

יש גם שוליים לחדשות היומיות שלנו. ח"כ מירי רגב שוב מנסה מעשה מגונה בחוק ובאזרחות בעזרת הכנסת. הרימה דיון בזוי ומקולל נגד חושפת השחיתות ובעד ראש העיר הנחקר שלה, החבר שמעון גפסו. היא ממשיכה להקל על עברייני קרקעות ומפירי חוק בוטים ולהכשיר את גני האירועים הבלתי חוקיים. השאלה היא למה? למה יש לנו מירי רגב בפוליטיקה ולמה לאף אחד זה לא מזיז? אולי כי כולם לומדים ממנה איך עוזרים לחברים? אבל זה בשוליים, לא ממש חדשות, "כולם עושים את זה". אלו הנורמות שלנו, רק לדעת מיהו הזמר שמאחורי הפיקסלים.

אנחנו מדינה בהפרעת קשב חמורה. חמישה אנשים שרפו עצמם למוות בגלל מצוקות כלכליות, קטנות, ריקניות, מתגמדות מול המיליארדים שמחלקים לטייקונים מהכסף שלהם, ואנחנו עסוקים במה שקל להבין, צהוב ומציצני חשוב מכל הדברים האחרים. אובדן הדרך הושלם, המורשת נקברת ואין מנהיג בעם. ואולי זה סוף 40 שנות המדבר של ישראל שמגיעות לקצן? הלוואי.

[related-posts title="מאמרים קודמים של זיו טרנר"]

WYSIWYG במושגים טכניים זה What You See Is What You Get ואומרים ווי-זי-וויג במילה אחת. זה הכלל במקרה הזמר המפורסם, אין סודות נסתרים או הפתעות אמיתיות, לפחות לא לי. וכן, זה מאוד מעניין אותי מיהו הזמר שמאחורי הפיקסלים, וכמו כולם אני יודע. אולי זו תרבות אחרת שאני לא שותף לה, אולי זו התפתחות בשלב האבולוציוני של הישראלי המצוי אחרי שני דורות רותחים ומבעבעים כור היתוך, אולי זה השלב לפני כור המצרף שלנו. אני לא יודע להאשים את הבנות שהיו בסיפור ונהגו כמו גרופיות בכל מקום אחר בעולם. ככה חינכו אותם בבית, בבית הספר, בסביבה החברתית שלהן, וכולם רק הלכו אחרי צו האופנה המעודכן, זה שדוחפים לנו בגרון בכל מקום בעולם, הצו להיות "כוסית".

בגיל 15 או דומה, אחרי כל השנים מיום היוולדם, ואפילו הבנים לא רק הבנות, כולם נחשפים לשיטה של מודל היופי הנדרש, גודל הציצי הנדרש, התחת הסקסי והמוחצן, הבוטוקס, הניתוחים הפלסטיים בגיל העשרה כדי להידמות למודל פוטושופ כזה או אחר, "לצאת" עם מפורסמים כי ככה מקבלים את ההכרה, ובעיקר הסקס המצולם, הזמין, הישיר והלא מרומז המוכר לנו את אשליית הקיום הבלתי נמנע. כולן רוצות להיות כוסיות, כולם רוצים להיות כוסונים וכולם רוצים להיות. הכי חשוב להיות, ותודה לתרבות ערוץ 2 של כוכב נולד ושאר הדרעקס. התרבות הזו השתכללה כל כך וחצתה את הגבולות גם בעיתון הארץ, שהשתמש בסקס בוטה לקדם את עצמו. כל אלו הם המעודדים הרועמים בקולוסיאום של החיים בו אנו שוחטים את התרבות והמורשת.

אני יודע בוודאות רק שני דברים בהקשר של "המלך" או "ה-זמר" המפורסם הזה. האחד די פשוט, גבר באמצע שנות חייו, בגילאים של 40 ומעלה, לא יכול לקיים מין "בהסכמה" עם בנות עשרה צעירות מאוד, כי אין שם הסכמה. בגיל העשרה לא יודעים להסכים, יודעים "לזרום", ויש כאן אחריות אחת בלבד, בלתי אפשרית לפרשנות, כי הבגיר הוא האחראי למנוע כל סיטואציה כזו. אם היא רוצה, הוא צריך להגיד לא. זה כל כך פשוט. פער הגילאים כאן משחק תפקיד עיקרי בשיקול הדעת והאחריות שבאה עם הניסיון. אם הפרסומים נכונים והאבא שלו "סידר" לו ולחבריו את הבנות, הוא צריך להיענש כמו סרסור. כן, אני לחלוטין מאשים את רפיונה הציבורי ורכיכותה של מערכת המשפט הישראלי באי מניעת התרבות הזו. בכמה פסקי דין קראנו על עברייני מין שיוצאים בעבודות שירות או עונשים קלים מדי? משרד המשפטים לא מייצר שינוי חוקתי לענישה הולמת, אין שינוי תפיסה במלחמה בעברייני מין, ואני לא אומר שהזמר הוא עבריין מין. את זה בית המשפט יקבע אם יגיע לכך.

(צילום אילוסטרציה: Effib, ויקימדיה)
מאחורי הפיקסלים (צילום אילוסטרציה: Effib, ויקימדיה)

הדבר השני הוא שאין חשיבות לצו איסור פרסום כשזה מגיע לאנשי מפתח, דמויות ציבור. המידע זולג בכל מקרה, והמערכת ממילא לא טורחת לאכוף את הצו הזה ולהעניש את המפירים. צו שכזה מכתים את כל הענף אליו שייך אותו מפורסם, וחרושת השמועות עושה כל כך הרבה נזק מתועלת, שהגיע הזמן לשנות את החוק והצו הזה שניתן בקלות ובפזרנות. זה לא אירוע ביטחוני שדורש שמירה על סודות מדינה או חקירת משטרה רגישה ביותר, או עבור הגנה על ילדים וקטינים. זה סתם צו שניתן נגד זכות הציבור לדעת, ובאירועים כאלו יש חשיבות לדעת, בדיוק כמו פרסום שמות אנסים מורשעים ופדופילים. חובת האזהרה של הציבור. אור השמש שורף וזו מטרת הפומביות, לשדר לעולם כי אין מה לפחד מהאיש שמאחורי הפיקסלים, המדינה שומרת על המתלוננות.

זהו, נרגעתם קצת מהפיקסלים של האירוע הכי חשוב במדינה? כי לא שמתם לב שביבי שרף את הקשרים עם ארה"ב, וכמו תמיד זה עולה לנו ביוקר רב, ובעוד ככה וככה חודשים הוא יתרפס וייסע לשם ויבטיח כל מיני הבטחות שלא יקיים ושוב חוזר המעגל. על זה אנחנו כמעט לא מדברים. כולה מדיניות החוץ הכי חשובה שיש לישראל בעולם. רק נכנס לתפקידו השר ליברמן, וכמו במעשה השרפרף של הטורקי הוא בחר להעליב את הנשיא הצרפתי ולא התייצב לארוחת הערב אתו. כל אחד בעולם יקבל מליברמן את מנת ההשפלה האישית שלו. גם לפיד הבריז, כי זה לא ממש חשוב לפגוש את נשיא צרפת בישראל, עדיף לפגוש את נשיא צרפת בצרפת. אף אחד לא רואה בתמונה הזו כי שרי ממשלת ישראל לא ממש סופרים את ביבי ולא טורחים להעניק את הכבוד הנדרש מממשלה לאורח כל כך חשוב? מישהו מתייחס לעובדה שביבי לא שולט בממשלתו?

עדיף לפגוש את נשיא צרפת בצרפת (צילום: דוברות הכנסת)
עדיף לפגוש את נשיא צרפת בצרפת (צילום: דוברות הכנסת)

מאחורי הפיקסלים של תקציב המדינה וספר עב הכרס לגנב המתחיל בפוליטיקה, עברו עוד כמה וכמה מאות מיליונים להתנחלויות. עוד קצת עבר לחרדים, אפילו לשם כבר לא. 150 מיליון שקלים העביר לפיד למשלחת האולימפית לחמש שנים, העיקר שאין כסף לחופשת לידה לאבות טריים. מי חושב שהכסף האולימפי יגיע ברובו לספורטאים ולא לעסקנים, לטיסות, לאירוח, לכיף הגדול של החיים? מאחורי הפיקסלים האלו יש צו איסור פרסום חמור של משרד האוצר. הכסף עובר "לסעיפים" ו"להסדרים", אבל הם לא מוכנים להגיד מה עושים איתו, מי מנהל אותו, כמה הולך למטרה של הסעיף וכמה ל"מנגנונים". כל תקציב המדינה בפיקסלים ענקיים ושחורים וחשוב יותר לדעת מיהו הזמר המזרחי, בתכנית ריאליטי עלובה.

הפיקסלים האלו מסתירים את הכישלון בכלכלת ישראל. לא מדברים על כך שרק לפני חודש פורסם כי האבטלה בישראל היא 20 אחוז, מתוכם 12 אחוז בלתי מועסקים שאינם ניגשים ללשכת התעסוקה. לא מדברים על התכווצותו הרצופה של המשק הישראלי בשנות כהונתו ההרסניות של ביבי, ועל כך ששקרי הלמ"ס מספרים בקביעות על עלייה פיקטיבית ברמת החיים כאשר מצד אחד המחירים עולים ומצד אחר המשכורות קפואות כבר יותר מעשור. לא מדברים. אף אחד לא שואל איך אפשר לבנות כאן 500 אלף דירות בעשור הקרוב, להשלים את הדרישה השנתית, לכסות על הבור הגירעוני במלאי הדירות, ולהדביק את קצב הגידול. אין לנו מספיק חברות לבנייה, אין מספיק פועלים, אין תהליכים מתקדמים להפרשת קרקעות והכי גרוע, אין תשתיות תחבורה. בלי תשתיות תחבורה להסעת המונים לא ניתן לבנות כאן יותר. אין תכנון למגה עיר, למטרופולין גוש דן. הממשלה יודעת את זה ומפחדת מהאמת שנשלטת מאז 1996 על ידי ביבי. מאחורי הפיקסלים של הסתרת המידע "שיפגע בבחירות הבאות", לא מספרים לנו דבר. אנחנו רק הבנקט האילם של הטייקונים שמפעילים את הממשלה.

גם על כישלון תפיסת ערכות המגן והעתיד השחור משחור שביבי מנסה שנים ארוכות להפחיד אותנו מפניו. איראן רצה קדימה, העולם רץ לידה יד ביד, ורק ביבי מאחור, ישראל מאחור. אנחנו יודעים מי ירוויח ומי יפסיד במירוץ הזה. הרי יותר קל ופשוט והגיוני להיות שותף לתהליך מבפנים מאשר לצווח מבחוץ. באמת אי אפשר היה להגיד שאנחנו מאמצים בחום את התהליך מול האיראנים ורק אחרי שהוא ייכשל להגיד לעולם "אמרתי לכם", ואז לקבל לגיטימציה מלאה לכל פעולה נדרשת? עכשיו אף אחד לא יפעל איתנו וגם אנחנו לא. חלון ההזדמנויות סגור כמו בממ"ד. בסך הכל עלה לנו 11 מיליארד הכנות ועוד כ-5 מיליארד בשנה על "שמירת מוכנות גבוהה".

יש גם שוליים לחדשות היומיות שלנו. ח"כ מירי רגב שוב מנסה מעשה מגונה בחוק ובאזרחות בעזרת הכנסת. הרימה דיון בזוי ומקולל נגד חושפת השחיתות ובעד ראש העיר הנחקר שלה, החבר שמעון גפסו. היא ממשיכה להקל על עברייני קרקעות ומפירי חוק בוטים ולהכשיר את גני האירועים הבלתי חוקיים. השאלה היא למה? למה יש לנו מירי רגב בפוליטיקה ולמה לאף אחד זה לא מזיז? אולי כי כולם לומדים ממנה איך עוזרים לחברים? אבל זה בשוליים, לא ממש חדשות, "כולם עושים את זה". אלו הנורמות שלנו, רק לדעת מיהו הזמר שמאחורי הפיקסלים.

אנחנו מדינה בהפרעת קשב חמורה. חמישה אנשים שרפו עצמם למוות בגלל מצוקות כלכליות, קטנות, ריקניות, מתגמדות מול המיליארדים שמחלקים לטייקונים מהכסף שלהם, ואנחנו עסוקים במה שקל להבין, צהוב ומציצני חשוב מכל הדברים האחרים. אובדן הדרך הושלם, המורשת נקברת ואין מנהיג בעם. ואולי זה סוף 40 שנות המדבר של ישראל שמגיעות לקצן? הלוואי.

[related-posts title="מאמרים קודמים של זיו טרנר"]

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן