במסגרת דיון שנערך היום (שלישי) לציון יום החירש בכנסת, פנתה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) לשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' בדרישה להנגיש באופן מידי את מוקד 100 של משטרת ישראל לחירשים ואילמים, שכיום אינם זוכים למענה מותאם לצרכיהם בעתות חירום. 

אוכלוסיית החירשים וכבדי השמיעה בישראל מונה מאות אלפי אנשים. כיום, אדם חירש או אילם אשר נקלע למצוקה, נותר ללא אפשרות ליצירת קשר עם המשטרה, שכן מוקד החירום עובד בפורמט טלפוני בלבד. הדבר מותיר אזרחים חירשים ואילמים תלויים בנוכחותם ורצונם הטוב של הסובבים אותם ופוגע קשות בעצמאותם ובביטחונם האישי. על אף התשתית הטכנולוגית הזמינה ומספר פיילוטים שהוכרזו בעבר להנגשת המוקד באמצעות שימוש באפליקציות סלולר או הודעות SMS, עד כה לא בוצעה ההנגשה ומאות אלפי אנשים נותרים כאמור ללא מענה בשעת מצוקה.     

סעיף 36 לתקנות נגישות השירות שנכנסו לתוקף ב-25 באוקטובר 2013 מחייב באופן מפורש כל מפעיל של מוקד חירום טלפוני לבצע את ההנגשות הנחוצות למתן שירות לאנשים עם מוגבלויות, באופן שיאפשר להם להשתמש בשירות באותה מהירות, נוחות ואיכות שבהן ניתן השירות לכלל הציבור. עם זאת, חובת ההחלה ההדרגתית מאפשרת לגופים ציבוריים לפרוס את הליך ההנגשה עד יולי 2014 ומותירה יותר ממאתיים ימים בהם אזרחים חירשים ואילמים בישראל מופקרים לגורלם.   

היום פנתה ח"כ אלהרר לשר לביטחון פנים ח"כ יצחק אהרונוביץ' בדרישה להאיץ את ההליך לכדי הנגשה מידית של המוקד. בפנייתה אמרה אלהרר כי "במצב הנוכחי, בכל רגע נתון יכול אדם חירש או אילם להיקלע למצוקה או להיות קורבן לפשע ואנחנו כחברה נמשיך להפנות לו עורף. כאשר הטכנולוגיה זמינה כל כך, המשאבים הדרושים להנגשה מעטים כל כך והסוגיה העומדת על הפרק היא הביטחון האישי הבסיסי ביותר של מאות אלפי אנשים במדינת ישראל, לא יעלה על הדעת שמצב כזה ימשך ולו יום אחד נוסף". עוד אמרה: "אני קוראת לשר לביטחון פנים להתערב באופן מידי ולדאוג למענה ראוי עבור חירשים, כבדי שמיעה ואילמים בכל מוקדי המצוקה הטלפונים במדינת ישראל, כי השעון מתקתק והספירה לאחור עד יבוא אסון החלה כבר מזמן". ליאת הכנסת ציינה את יום החירשים וכבדי השמיעה, בישיבה מיוחדת.  יו"ר הדיון, ח"כ חיליק בר (העבודה), ציין בפתח הדיון: "אנו נמצאים בפתחו של עידן טכנולוגי שיכול להביא לשינוי בחייהם של החרשים וכבדי השמיעה. כמו סמסים, טוויטר וכדומה. אולם הם סובלים עדיין ממצוקות רבות, בהן חברתיות, כמו אפליה בקבלה לעבודה. זו חובתנו וזכותנו לעזור ולתמוך בהם".

ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): "750 אלף איש נמצאים ביננו והם כבדי שמיעה ו/ או חרשים. קהילה גדולה שמורכבת מכל שכבות האוכלוסייה שלנו, מכל מוצא ומכל רקע. הם מרכיב בלתי נפרד מהחברה הישראלית, למרות שחלק גדול מהזמן אנחנו פשוט לא קשובים ולא סבלניים כלפיהם. לא עוזרים להם מספיק להשתלב בחברה שומעת כי פשוט אנחנו קצרים, "אין לנו זמן" לבעיות של אחרים, "יש לנו מספיק בעיות משלנו". הכנסת צריכה לעבוד קשה ואנחנו כחברה צריכים לעבוד אפילו קשה יותר כדי לקבל את השונה, להכיל אותו, לתת לו מקסימום כלים כדי שיוכל לגדול, להתפתח ולהשתלב כמו כולם".

ח"כ באסל גטאס (בל"ד): "שמחתי לגלות שבארץ, שפת הסימנים ליהודים ולערבים היא אחת". גטאס תרגם כמה משפטים מדבריו לשפת הסימנים וציין את חוסר המודעות והתמיכה בחברה. הוא הדגיש את שכיחות התופעה בקרב האוכלוסייה הערבית, בעיקר הקשישים.

שרת הבריאות יעל גרמן (יש עתיד) השיבה בשם שר הרווחה מאיר כהן (יש עתיד): "קהילת החירשים מונה 384 אלף חירשים וכבדי שמיעה, מתוכם 140 אלף בגילאי עבודה. חרשות היא מוגבלות סמויה מן העין ומקשה על המוגבלים לקבל את ההארכה. האיום האיראני הוא איום מוחשי על מדינתנו אך איום גדול לא פחות הוא דור של ילדים שקופים בחברתנו. קשיי תקשורת של ילדים כבדי שמיעה הם בסיכון להיות שקופים, ולזה לא אתן לקרות. אני פועל ומחויב כדי לסייע לאוכלוסייה היקרה הזאת לגשר על פערי התקשורת ולהשתלב בשוק העבודה. עד שנת התקציב הזאת לא ניתנו להם הסכומים המובטחים. בשנת התקציב הזאת נערכתי כדי לקיים את ההסכם, ואכן הכפלנו את בסיס התקציב שכיום עומד על כמעט 12 מיליון שקלים (מערכות שמיעה, מערכות הגברה, גלאי בכי, שירותי תרגום, תמלול והעתקה)".

מליאת הכנסת החליטה להעביר את המשך הדיון לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.