עייפות היא ככל הנראה המילה הנכונה בה צריך להשתמש. סקר שפורסם השבוע הראה כי מרבית האמריקנים תומכים בהסכם עם איראן. האמת היא שרוב האמריקנים עייפים ממלחמות ומכאן התמיכה בהסכם. עייפות, יש להודות, מקיפה אנשים רבים בכל רחבי הגלובוס. התוצאה היא שינוי כיוון של ממש, כזה שעשוי להביא בימים הקרובים להסכם ראשון בין המערב לבין איראן המתגרענת.

העייפות מהדרך המוכרת והישנה לנהל את המציאות, משתקפת לא רק בהסכם הזה. בין אם מדובר בבחירות לראשות מפלגת העבודה, או בטורניר העולמי בשחמט, שהסתיים בהודו, נדמה שכוחות חדשים עולים אל פני השטח בזמן שאנו נפרדים מהמוכר והישן.

להילחם, או להתחיל להקשיב?

אי אפשר להתעלם מהפחד האומר כי איראן עדיין מסוכנת. אך גם אי אפשר להתעלם מהעובדה כי הפחד מסוכן בפני עצמו. פחד מוליד עוד פחד, וככזה, מי שמזהיר אותנו ממלחמה הוא גם זה שיתרום לה בהזדמנות הראשונה.

אני מקווה כי ההבנה בדבר טבען של מלחמות (שמולידות עוד סכסוכים, מאבקים ומלחמות), משתלבת בשלל האינטרסים להגיע להסכם עם איראן, וכי ההבנה הזו נמצאת בשני הצדדים. בישראל נדמה שההבנה הזו עדיין אינה מחלחלת, כך לפי התבטאויות המנהיגים שלנו. כל זה הוא שיעור חשוב עבורנו.

מצד אחד מנשבת רוח חדשה בעולם, בכל הקשור לאיראן בפרט ולמלחמות בכלל. אנשים עייפים ממלחמות, מהוצאת כספים בלתי הגיונית, מהרוגים, מפצועים ומטראומות חדשות. מצד שני עדיין מדבר הפחד, האומר שחייבים להמשיך ולהילחם. אלו שני כוחות המדברים בתוך כל אחד מאיתנו גם ביחס לחיים שלנו.

אם תבדקו בתוך עצמכם פנימה תגלו היכן אתם מתנדנדים, כשם שהעולם מתנדנד ביחס לאיראן; היכן העייפות והמיאוס מדרך המאבק הישנה מתחילים לפנות מקום לדרך חדשה של שיתוף פעולה; ובו זמנית היכן אתם אינכם בטוחים אם כדאי להפסיק להילחם ולהתחיל להקשיב.

לא להתפשר, לא להיכנע

בינתיים אפשר למצוא סימנים נוספים לשינוי כיוון בבחירות לראשות מפלגת העבודה. יש מידה של אבסורד במילים הללו: שוב הגבריות חוזרת לשלטון, בדמות בנו של נשיא המדינה לשעבר, בתקווה (כך הם אומרים), להחזיר את מפלגת העבודה לימים הטובים שלה.

למרות זאת אני בוחר לראות דבר מה חשוב בבחירות הללו. ללא קשר לאיכויות של שני המתמודדים, אני שם לב לעובדה כי חברי מפלגת העבודה יודעים לפעול כשהם לא מרוצים ולתת אפשרות למישהו חדש.

בתקשורת יש לא מעט ציניות ביחס לשינוי זהות העומד בראש המפלגה בשנים האחרונות, אך מנקודת המבט שלי זוהי עובדה חשובה. חוסר שביעות רצון מתורגם ברגע הנכון לשינויים בשטח, דבר מה שכולנו יכולים ללמוד ממנו.

לא להחזיק בבטן, לא להתפשר, לא להיכנע. לעמוד על שלנו, לדרוש את מה שאנו מאמינים שמגיע לנו, ולא לוותר עד שנקבל זאת. חוסר ההסכמה של חברי המפלגה להסתפק במה שאינו מתאים להם היא תזכורת חשובה.

החדש מנצח את הישן

בינתיים, גם הסתיים טורניר העולם בשחמט, שהתקיים בהודו. אלוף העולם בשחמט, שקיבל את תוארו לפני שנה לאחר שהביס את קודמו הישראלי, הובס השנה. ומי הביס אותו? מגנוס קרלסן הנורבגי, צעיר שאוטוטו יחגוג את יום הולדתו ה-23, דוגמן לעת מצוא.

כל מי שקרא את הספר "ילדי האינדיגו", של לי קרול וג'ואן טובר, זוכר את הנבואה בדבר הילדים החדשים שישנו את העולם. הניצחון של הצעיר על פני המבוגר הוא לא רק דוגמא לשינוי שהפך למציאות; הוא גם ביטוי נוסף לעובדה כי העולם שלנו משתנה.

כדי שהעולם ימשיך להשתנות עלינו להמשיך להשתנות בתוכנו; ההתלבטות ביחס לאיראן מלמדת אותנו כי עוד לא הבנו לעומק את המחיר הכבד שאנו משלמים על המלחמה בתוכנו ובעצמנו. אך אם נבחר בדרך חדשה, מבלי לוותר על האמת שלנו, החלק החדש בתוכנו ינצח את הישן.

* הכותב הינו מתקשר ומנחה סדנאות חופש להרגיש