שר הכלכלה נפתלי בנט התחיל היום ביקור עבודה ראשון של שר כלכלה ישראלי באינדונזיה. הביקור האחרון של שר ישראלי במדינה זו התקיים בשנת 2000. במסגרת הביקור ישתתף השר בנט בוועידת שרי הסחר של ארגון הסחר העולמי (WTO). בוועידה, המתקיימת על פי רוב אחת לשנתיים, ייקחו חלק 159 שרי המסחר של כל המדינות החברות בארגון. כנס שרי הסחר הוא הגוף המנהל של ארגון הסחר העולמי.

"כשר הכלכלה של מדינת ישראל אני מחכה בקוצר רוח ליום שבו אוכל לחתום על הסכמי סחר חופשי עם כל שכנינו, כמו גם עם המדינות הערביות והמוסלמיות הסובבות אותנו במעגל המרוחק יותר. אני מזמין את כולכם לעבוד יחד – איתי ועם ארצי – ולפעול במשותף לניתוץ החסמים הניצבים בדרכנו לשגשוג ופריחה גלובאליים", אמר שר הכלכלה נפתלי בנט, בפני יותר ממאה שרי מסחר בוועידת ארגון הסחר העולמי באינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה בעולם.

ניסיונות לחלץ את שיחות "סבב דוחא"

במשך כמה ימי הכנס ישתתף השר בנט בישיבות המליאה, שבמרכזן ניסיונות לחלץ את שיחות "סבב דוחא" מהמבוי הסתום אליו נקלעו. "סבב דוחא" הינו יוזמת ארגון הסחר העולמי להביא לליברליזציה בסחר הבינלאומי, תוך מתן הטבות לכלכלות המדינות המתפתחות. דיוני הסבב החלו ב-2001 בבירת קאטר ונקלעו עד מהרה לקשיים, בשל חילוקי דעות מהותיים בין המדינות המתועשות למדינות המתפתחות.

קידום רפורמות

עוד ידונו השרים בקידום רפורמות שונות בתחום הסחר בקרב חברות הארגון, סיוע למדינות בעלות כלכלה פגיעה, התפתחות הסחר אלקטרוני ומנגנוני פיקוח שונים. בשבועות שהובילו לקראת הכנס נוהל בג'נבה מו"מ אינטנסיבי, כדי לגבש חבילת הסכמים לכנס בנושא פישוט סחר, חקלאות, ופיתוח, ובמהלך הכינוס יעשה ניסיון להביא לחתימה על חבילת ההסכמים, אשר תסייע ליצואנים בכל רחבי העולם ותקטין את העלויות והזמן הנדרש לייצוא סחורות.

במקביל להשתתפות בדיונים ייפגש השר בנט בפגישות אישיות עם עמיתים בהם שרי הסחר של רוסיה, קנדה, מקסיקו, אוסטרליה, וויטנאם, תאילנד ואחרים.

השר בנט: כלכלת ישראל מבוססת על סחר חוץ, ולכן למערכת ההסכמים המולטי-לטרליים שמנהל ארגון הסחר העולמי, ישנה חשיבות משמעותית מאוד עבור ישראל. מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה שם דגש רב על פעילותה של ישראל במסגרת פורומים רב-לאומיים של סחר ובראשם ארגון הסחר העולמי, ומפעיל נספחות מסחרית ייעודית למוסדות הארגון היושב בז'נבה, המתמקדת בשימור האינטרסים החיוניים של ישראל בארגון חשוב זה. העובדה שהכנס ומעצבי המדיניות הכלכליות ומדיניות הסחר מכל העולם נפגשים דווקא באינדונזיה, היא ההוכחה שכלכלה היא הדיפלומטיה האמיתית המחברת בין מדינות".

רקע כללי

ארגון הסחר העולמי מסדיר את התנהגות המדינות החברות בו בכל הנושאים הקשורים במדיניות סחר החוץ, כגון ביטול הגבלות כמותיות על יבוא, הגבלות על הטלת מכסים על מוצרים (כולל מוצרי טקסטיל, מזון וחקלאות), ליברליזציה בסחר בשירותים, הגנה על קניין רוחני ועוד. כמו כן מהווה הארגון מסגרת להסכמים נוספים, שבחלקם חברות רק חלק מהמדינות כגון הסכם הרכישות הממשלתיות (GPA – Government Procurement Agreement).

ההסכמים, המנוהלים על ידי מזכירות הארגון, מהווים בסיס ומסגרת למו"מ בין לאומי לשיפור תנאי הסחר העולמי. ההסכמים עוסקים בהיבטים רבים של הסחר העולמי וכוללים הסכמים על סחר בטובין (GATT – General Agreement on Tariffs and Trade), סחר בשירותים (GATS – General Agreement on Trade in Services), קנייין רוחני TRIPS -Trade related aspects of) intellectual property rights), היטלי ביטחה והיצף, הסכם על סובסידיות, מנגנון יישוב סכסוכים ועוד.

ההסכמים, בין השאר, מדרבנים ממשלות להמשיך להוריד מכסים ולהסיר מגבלות סחר שונות, הם מגבילים את חופש הפעולה במתן סובסידיות לחקלאות ואוסרים על מתן סובסידיות ישירות ליצואנים, הם מחייבים את המדינות המפותחות לפרסם מידע על הרכישות הציבוריות שלהן, ולאפשר ליצרנים זרים להתחרות במכרזים אלו בתנאים שווים לאלו של היצרנים המקומיים. ישראל חברה בארגון הסחר העולמי מאז 1995.