עימות חזיתי בין ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו. זאת, לאחר התקפה חריפה שהשמיע דיסקין על מדיניות הממשלה וראשה בנושא הפלסטיני.

בהופיעו בתל אביב, בכנס לרגל עשור ליוזמת ז'נבה, הזהיר ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, מפני פיצוץ ביהודה ושומרון, על רקע התסכול שחשים הצעירים הפלסטינים בשטחים, מהתחושה שמדינתם נגזלת מהם. "ריכוז אדי הדלק באוויר הגיע לרמה שבה גם ניצוץ קטן עלול לחולל פיצוץ גדול", אמר דיסקין. "טפטוף הפיגועים המתגבר בחודשים האחרונים, המתח הרב הכבוש בקרב הפלסטינים ואפילו התפרצות ההפגנות על רקע חוק 'מתווה פראוור', יכולים להיתפס כאירועים בדידים ואקראיים, אולם הם מעידים על אווירה מאוד מתוחה היכולה להתפוצץ בקלות. יציאה של ההמונים הפלסטינים ו/או הערבים אזרחי ישראל לרחובות היא תרחיש סביר לגמרי ולאו דווקא תרחיש קיצון. זה התרחש בשלוש השנים האחרונות באיראן, בתוניס, בלוב, במצרים, בסוריה, בבחריין, בתורכיה, ברוסיה, בברזיל ובימים האחרונים אפילו באוקראינה… על כן תהיה זו טעות חמורה לחשוב שזה לא יכול להתרחש גם אצלנו".

הסכסוך הישראלי פלסטיני וסוגיית הגרעין האיראני

דיסקין הדגיש: "אני מאמין בכל מאודי כי תפיסת 'שתי מדינות לשני העמים' היא במהותנו, בזהותנו, בנפשנו, בביטחוננו ולא פחות חשוב מכך – בצלמנו המוסרי כחברה או כעם הבוחר לשלוט בעם אחר! אני כאן כי אני סבור בכל מאודי כי השלכותיו של הסכסוך הישראלי פלסטיני הבלתי פתור הינן קיומיות הרבה יותר מסוגיית הגרעין האיראני לעתידנו כעם וכמדינה. אני כאן משום שאני סבור שחייבים להגיע להסכם עכשיו, לפני שנגיע לנקודת 'האל חזור' בסכסוך הישראלי פלסטיני, נקודה ממנה לא נוכל לחזור לחלופת 'שתי המדינות לשני העמים'".

דיסקין קרא לייצר מחדש תקווה, בין השאר ע"י כינון קואליציה חדשה שתהיה מורכבת ממפלגות שתומכות בשלום: "חייבים להעביר מסר ברור שמנהיגינו אכן מתכוונים לשלום, על ידי שינוי דרמטי במפה הפוליטית הישראלית – שמשמעותו הקמת קואליציה חדשה שבה ישתתפו המפלגות התומכות בהסדר שלום".

דיסקין קרא "לבצע מחוות נדיבות על מנת לחזק את התקווה ואת האמון בקרב ההמונים שמשהו אכן משתנה". הראשונה, המידית והחשובה מכל, לדבריו, היא הקפאה מידית של ההתנחלויות בכל מה שאינו גושי ההתיישבות הגדולים. "זו המחווה החשובה ביותר שתוכל ליצור תחושה שמשהו אכן משתנה ולא פחות חשוב מכך – תבלום את יציאת מפעל ההתנחלויות משליטה".

מי הרסיס ומי הישבן?

המחווה השנייה היא שחרור אסירים. "אני מתנגד עקרונית לשחרור אסירים תחת סחיטה או איום ולא שיניתי את דעתי כהוא זה בעניין זה", הדגיש דיסקין. "עם זאת אני סבור – גם אם בכאב רב – שהסכם שלום מצדיק אפילו שחרור אסירים – אולם אני סבור כי נכון לעשותו אך ורק בשלבים הסופיים שלו!! לצערי, העסקה הפוליטית הצינית והמבחילה שנרקמה על מנת להימנע מהקפאת התנחלויות, הייתה עסקת שחרור אסירים – בשלב בוסרי ומוקדם של המו"מ – ובאופן שקומם בצדק רב חלקים נרחבים בציבור הישראלי".

ברומזו לעבר השר נפתלי בנט אמר דיסקין: "זו עכשיו אולי ההזדמנות האחרונה להגיע לפתרון שתי המדינות. לא נוכל לחיות במדינה אחת בין הירדן לים ולא נוכל להתייחס לסכסוך כרסיס בישבן, כדברי אחד משרינו החדשים. השאלה תהיה מיהו הרסיס ומיהו הישבן. הייתי רוצה לדעת שלבית שלנו כאן יש גבולות ברורים ושאנחנו מעמידים את קדושת העם לפני קדושת הארץ. אני רוצה בית שתחזוקתו אינה מחייבת כיבוש של עם אחר", אמר.

על מנהיגותו של ראש הממשלה נתניהו בקידום המשא ומתן המדיני, הוסיף דיסקין: "המנהיגים בשני הצדדים, אלו שאמורים להוביל, לייצר תקווה ולסחוף את ההמונים, חלשים ועסוקים בהאשמות הדדיות רוב הזמן".

דיסקין קרא להכניס את ירדן ומצרים "עמוק לתוך המו"מ" בשלב מוקדם יחסית ואמר כי שיתופן של שתי מדינית אלה, קריטי להצלחתו של המו"מ ולעתידו של ההסכם שיושג בסופו. "במעגל השני צריכות להימצא סעודיה, טורקיה ונסיכויות המפרץ, שלהן יכולת לתמוך כלכלית ומדינית בהסדר שיירקם ולסייע ליציבותו. לשני המעגלים הראשונים חשיבות נוספת – הם יספקו לאבו מאזן את הלגיטימציה הערבית לה יזדקק מאוד לצורך קבלת החלטות גורליות במסגרת ההסכם.

"דיסקין מנותק מהמציאות וחסר ראייה אסטרטגית"

"במעגל השלישי", אמר דיסקין, "צריכות להיות ארה"ב, רוסיה, אירופה ושאר המדינות להן יש אינטרס מובהק בפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני. אלו צריכות לייצר תמריצים מדיניים וכלכליים לכל הצדדים המעורבים על מנת להגיע להסדר".

בתגובה אומרים גורמים בסביבתו של ראש הממשלה, "מי שחושב שהאיום הפלסטיני גדול מהאיום של פצצה גרעינית בידי איראן שחרתה על דגלה את השמדת מדינת ישראל מנותק מהמציאות וחסר ראייה אסטרטגית".

עוד אומרים גורמים אלה: "ראש הממשלה ימשיך לפעול להסרת האיום הגדול ביותר על עתידה של מדינת ישראל שהוא נשק גרעיני בידי משטר האייטולות של איראן, ובמקביל ינסה לקדם הסכם מדיני עם הפלסטינים, אך רק כזה שישמור על האינטרסים הביטחוניים של אזרחי מדינת ישראל".

עוד אמרו בסביבת ראש הממשלה כי "נתניהו לא יושפע מאמירות ממוחזרות, וגם לא מהטפות מוסר מתחסדות שנובעות מתסכול אישי של מי שרצה לקבל מנתניהו את תפקיד ראש המוסד ולא קיבל".

דיסקין לא נשאר חייב והגיב הבוקר: "שמעתי את תגובת לשכת ראש הממשלה על דבריי אמש וחשבתי כי לפחות הפעם הם לא גייסו את דברי אריק איינשטיין ז"ל על מנת להתעלם ממהות הבעיה שעל השולחן", כתב בעמוד הפייסבוק שלו. "ומן הסתם עוד מעט ישלחו את גילה גמליאל ואת גלעד ארדן ושאר מלחכי הפנכה להסביר מדוע זה בסדר להחזיק שלושה בתים על חשבון המדינה, לקנות גלידה ב 10000 ש"ח, לשלם 84 אלף ש"ח על המים, לקחת מזוודות עם בגדים לניקוי וגיהוץ בבתי מלון בחו"ל, ו-6000 ש"ח על נרות ריחניים – שכן ראש הממשלה צריך להתרכז בהסרת האיום האיראני…. עצוב. ואנחנו כולם שומעים ושותקים".

"ישראל מחויבת לחלוטין למאמץ" 

בינתיים, על רקע העימות בין דיסקין לנתניהו, נפגשו ראש הממשלה נתניהו ומזכיר המדינה האמריקני, ג'ון קרי. בתום פגישה, שארכה שעה וחצי מעל המתוכנן – ואשר עסקה במו"מ עם הפלסטינים ובהסכם ז'נבה עם איראן – ריכך ראש הממשלה נתניהו את הסגנון והטון בביקורתו על הסכם ז'נבה: "אנו מאמינים כי בעסקה הסופית, שלא כמו בהסכם הביניים, זה יהיה חיוני להגיע להסכם סופי לגבי פירוק יכולתה הגרעינית הצבאית של איראן", אמר. "הבעתי את דאגתי מאז ז'נבה שהסנקציות יתחילו להתפורר ואני חושב שחובה לנקוט צעדים כדי למנוע את המשך השחיקה בסנקציות".

באשר לסוגיה הפלסטינית, אמר נתניהו: "ישראל מוכנה לשלום היסטורי, שלום המבוסס על שתי מדינות לשני עמים. זהו שלום שבו ישראל יכולה וחייבת להגן על עצמה בכוחות עצמה עם כוחותיה שלה מול כל איום אפשרי. איננו זקוקים למשברים מלאכותיים. איננו זקוקים להצהרות, אלא להבנות ולהסכמות, והדבר מחייב עבודה קשה ורצינית. אני מחויב לחלוטין וישראל מחויבת לחלוטין למאמץ זה ואני מקווה שהפלסטינים מחויבים ליעד זה אף הם".

מזכיר המדינה, ג'ון קרי, אמר בתגובה כי משטר הסנקציות הבסיסי על הנפט והמגזר הבנקאי של איראן נותר לחלוטין בעינו – והוא לא השתנה. "נגביר את המאמץ לאכוף אותן באמצעות משרד האוצר והסוכנויות המתאימות של ארצות הברית", אמר קרי. "תמיד ידענו שזה מסלול מסובך, אני מאמין שעשינו התקדמות והצדדים מחויבים לתהליך. ביטחונה של ישראל בראש סדר העדיפויות", הדגיש קרי. "ארצות הברית תעשה כל שביכולתה להבטיח שתכנית הגרעין הצבאית של איראן תפורק".

בנושא המו"מ עם הפלסטינים הזכיר קרי את בואו של הגנרל ג'ון אלן, שגיבש את ההצעה האמריקנית לסידורי הביטחון שאמורים להרגיע את חששותיה של ישראל. "אני וגנרל אלן נפגשנו עם נתניהו וראשי הצבא", אמר. "הצגנו לראש הממשלה נתניהו כמה רעיונות בנושא, והשיחה בנושא תימשך בערב וגם מחר בבוקר. אין לנו חילוקי דעות בנושא הביטחון והשלום לטווח ארוך באזור הזה. הקשר בין מדינת ישראל וארצות הברית הוא בלתי ניתן לשבירה".

ליברמן: גישת הפלסטינים פוגעת בסיכויי המו"מ

בתוך כך נפגש אמש שר החוץ, אביגדור ליברמן, עם מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, בבניין האו"ם בניו-יורק. בפגישה דנו השניים על ההסכם שחתמו המעצמות עם איראן, על המו"מ בין ישראל לפלסטינים, על המתרחש במזה"ת ועל נושאים הנוגעים ליחסי ישראל והאו"ם.

השר ליברמן אמר כי הדאגה של ישראל מההסכם שנחתם עם איראן מבוססת על עובדות בשטח. רק יום לפני חתימת ההסכם השווה המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, את ישראל והיהודים לכלבים חולים ואמר שישראל תעלם מן המפה. בנוסף, גם היום אנו ממשיכים לראות את הפעילות האיראנית שמערערת את היציבות העולמית, בלבנון, בעיראק ובמקומות נוספים. לפני שבועות ספורים אף נעצרו בבאקו פעיל איראני שתכנן להתנקש בשגריר ישראל באזרביג'אן.

השר ליברמן אמר כי בהסכם עם סוריה נקבעו צעדים ממשיים להוצאת הנשק הכימי מסוריה והשמדתו, דברים שלא נקבעו בהסכם עם איראן שאינה מוכנה לוותר על השאיפות הגרעיניות שלה.

בנוגע למו"מ עם הפלסטינים אמר שר החוץ כי הגישה שהפלסטינים נוקטים פוגעת בסיכויים לקידום המו"מ וכי כוונתם לפעול חד-צדדית בכדי להתקבל ל-16 גופים הקשורים באו"ם וגם אמירותיהם הפומביות כי הם מחכים רק לשחרור קבוצה נוספת של אסירים ולאחריה יפרשו מהשיחות מובילה למבוי סתום. השר ליברמן ביקש מהמזכ"ל באן שיפעל על מנת לשנות את הכיוון הפלסטיני. לדבריו, ההתנחלויות כולן מהוות רק 1.5% מהשטח ביהודה ושומרון והן אינן מכשול לשלום אלא רק תירוץ לאלו שאינם רוצים בשלום.

השר ליברמן אמר כי ישראל קיבלה החלטה לא-קלה לחזור ולשתף פעולה עם המועצה לזכויות אדם מתוך תקווה שפעילותה תהיה מאוזנת יותר לפחות מבחינת המדינות המערביות.

מלשכת שר החוץ נמסר כי הפגישה התקיימה באוירה טובה והמזכ"ל באן בירך את השר ליברמן על חזרתו לתפקיד שר החוץ.