הדיונים בחוק המזון יתחדשו מחר בוועדה משותפת לכלכלה ולוועדת הכספים, בראשותו של ח"כ אבישי ברוורמן, במסגרת הכנה לקריאה שניה ושלישית, בטרם אישורו הסופי של החוק, הצפוי להביא לירידת מחירים ובשורה אמתית לצרכן. שר הכלכלה, נפתלי בנט: "אנו נמצאים בעיצומו של תהליך שיביא בסופו להורדת מחירי המזון ובעידוד השוק לתחרות"

תחרותיות בשוק מוצרי מזון וצריכה

הצעת החוק, שתורגמה מהמלצות הצוות לבחינת התחרותיות והמחירים בשוק מוצרי המזון והצריכה ("ועדת קדמי"), מבוססת על עבודה ממשלתית המקיפה ביותר שנעשתה במטרה ללמוד את מאפייני שוק המזון ומוצרי הצריכה, לאתר כשלי שוק, ולגבש המלצות אשר אמורים להביא להגברת התחרותיות ולהורדת יוקר המחייה.

ועדת קדמי

צוות הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת לשעבר, שרון קדמי, קיים 36 דיונים ו- 5 ימי שימועים, והסתייע בשירותיה של חברת ייעוץ כלכלי בינלאומית (מוניטור). המלצות הצוות חולקו לשלושה חלקים: הפחתת מכסים, צרכנות ותחרותיות. עיקרי המלצות הצוות היו ההבנה כי אין פתרון בודד שיגרום להורדת מחירי המוצרים בשוק המזון ומוצרי הצריכה, אלא יש צורך ביישום שורה של כלים משולבים שיחד יהוו פתרון ליוקר המחייה בשוק זה. הכוונה הייתה לאפשר ולעודד מגמות תחרותיות לאורך שרשרת הערך בשוק המזון ומוצרי הצריכה, אך מאידך, להימנע מהתערבות ממשלתית מוגזמת ולשמור על האיזונים הקיימים בשוק.

חוק המזון – שלושת המרכיבים העיקריים

א. מודל תחרות לפתיחת סניפים של רשתות מזון – רשות ההגבלים עשתה עבודה יסודית ומיפתה את הפריסה הקיימת בכל הארץ של רשתות הקמעונאיות על מנת לבחון האם באזור מסוים ייפתחו כמה חנויות של אותה רשת, דבר שיביא לאי תחרות באותו אזור. המודל שנעשה מונע ריכוז חנויות של אותה רשת באותו אזור גיאוגרפי וזאת על מנת לייצר תחרות. בנוסף במקרים קיצוניים, שבהם יש ריכוז גבוה של חניות מאותה הרשת, נחייב למכור חנויות באזורים שכבר כיום יש בהם חסם של תחרות מכיוון שכל החנויות באזור הן של אותה הרשת.

ב. הסדרת יחסי ספקים קמעונאים – המטרה של סעיף זה היא למנוע מצב בו לאחד מהצדדים, ספקים או קמעונאים, יש יתרון כוח על הצד השני, יתרון אותו ישלמו בסופו של דבר הצרכנים. סעיף זה לוקח את הצו המוסכם מ-2005 של הרשות להגבלים עסקיים שהיה בהסכמה בין הספקים לבין הקמעונאים וכעת מחוקק אותו ויוצר איזונים במערכת היחסים בין הצדדים.

ג. הגברת שקיפות המחירים לאזרחים – מטרתו של סעיף חשוב זה הוא להביא לשקיפות בכל הקשור לרכישה על ידי הצרכנים בתחום המזון. המתווה החדש יחייב את החנויות והרשתות לאפשר גישה לנתוני המחירים בכל רגע נתון מכל חנות ואף יחייב את הרשתות קמעונאיות לפרסם את מחיריהם אלקטרונית, שליחת חשבונית בדוא"ל ועוד. הגישה הזאת תאפשר לגופים פרטיים ליצור מנועי חיפוש ואופציות מגוונות אחרות וכך למנוע את כשל השוק הקיים היום באי שקיפות המחירים ויסייע להגביר את הכוח של הצרכנים.

סעיף נוסף הוא איסור על סידור מדפים על ידי הספקים בעצמם באופן שימנע העדפה למוצר מסויים. מי שיערוך את סידור המדפים יהיו רשתות השיווק עצמן. סידור המדפים לפי תוצאות הוועדה מהווה חסם גדול לכניסה של יצרנים/יבואנים קטנים ובינוניים.

שר הכלכלה, נפתלי בנט: "אנו נמצאים בעיצומו של תהליך שיביא בסופו להורדת מחירי המזון ובעידוד השוק לתחרות. מחירי המזון הם לא גזרה משמיים. כמו כל דבר בישראל הם בין היתר תוצאה של חוסר תחרויות. אנחנו רואים שהיכן שיש תחרות בין הרשתות הקמעונאיות המחירים יורדים. אחת המטרות המרכזיות שלי, היא למצוא דרכים להוזיל את העלויות לצרכנים, ואישור חוק המזון יהיה בשורה גדולה. אל לנו להקל ראש, יש עוד עבודה רבה בשוק המזון ובהורדת יוקר המחיה, ואנחנו נמשיך לפעול ככל שיידרש".