ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, קיבלה היום סקירה משר התיירות, ח"כ עוזי לנדאו, על פעולות משרדו. השר לנדאו סקר בפני הוועדה את תוכנית העבודה של משרדו וציין כי אחד היעדים המרכזיים הוא הגדלת מספר התיירים לחמישה מיליון בשנה עד שנת 2017, בהמשך לעלייה המתמדת בכניסות תיירים לישראל בשנים האחרונות. יצויין כי במקור, שנת היעד של חמישה מיליון תיירים היתה שנת 2015.

השר לנדאו הוסיף כי יעדים נוספים של המשרד כוללים הקמת 9,500 חדרי מלון, בעיקר בפריפריה, ותוספת של 46 אלף מקומות עבודה בענף.

עם זאת ציין השר לנדאו כי כיום ענף התיירות תורם רק 2% לתמ"ג, לעומת 9% בצרפת ו-14% ויותר ביוון, מצרים וקפריסין. באשר למספר חדרי המלון אמר השר, כי בשנת 2000 היו בישראל 45 אלף חדרים והיום יש קרוב ל-48 אלף, לדבריו הדבר נובע מחסמים בהליכי תכנון, מהמצב הגיאופוליטי ומהתשואה הנמוכה למי שמקים בתי מלון. הוא הוסיף כי כדי לשנות את המצב, בכוונת המשרד להכין תוכנית אב כוללת לתיירות.

מנכ"ל המשרד, אמיר הלוי, התייחס למחירי התיירות הגבוהים ואמר כי הם נובעים מההיצע הנמוך והזכיר את כוונת המשרד לקדם בניית אלפי חדרי מלון.

היו"ר ברוורמן אמר כי הפריון בענף התיירות נמוך וח"כ חנא סוויד ציין כ השכר בענף נמוך במיוחד. השר לנדאו התייחס לכך ואמר כי הדברים יקבלו תשובה בתוכנית האב. לדברי השר, עצם זה ש-6% מהמועסקים במשק עובדים בענף התיירות ולמרות זאת הוא תורם רק 2% לתל"ג, זה מעיד שיש בעיה. הוא הוסיף כי אחת המטרות בעניין זה היא להביא לארץ תיירים שישאירו כאן יותר כסף.

סגן נשיא התאחדות בתי המלון, רפי פרבר, התייחס למצב הגיאופוליטי והשפעתו על התיירות, ואמר כי התנאים הגיאופוליטיים אינם מאפשרים הקמת בתי מלון. לדבריו, "גם אם המינהל יוציא מכרזים, זה לא יעזור, כי לא יבנו בתי מלון על המגרשים". לדבריו, רק התקדמות בתהליך השלום יכולה לשנות את המצב. היו"ר ברוורמן הוסיף כי אם ישראל לא תתקדם בתהליך המדיני, היא תוכה מבחינה כלכלית. השר לנדאו הגיב ואמר כי השאלה היא מה יהיה בדרך לשלום. הוא הזהיר כי "מי שמציע לבצע התנתקות נוספת או נסיגות, יכול למצוא את עצמו עם גלי טרור, טילים ואינתיפאדה – שיפגעו פגיעה קשה בתיירות".

לפי סקירת משרד התיירות, תחומי הפעילות בתקציב המשרד לשנים 2014-2013 אינם זהים לתחומי הפעילות בתקציב לשנים עברו, בגין רפורמה שערך משרד האוצר לצמצום סעיפי התקציב.

התקציב המקורי ברוטו הכולל של המשרד עומד בשנת 2013 על כ-768 מיליוני שקלים, עלייה בשיעור של כ-69.9% לעומת שנת 2012. התקציב המאושר עומד על כ-1.06 מיליארד שקל ותקציב הביצוע עומד על כ-487 מיליוני שקל (נכון לחודש נובמבר 2013). שיעור הביצוע מהתקציב המאושר בשנת 2013 (נכון לחודש נובמבר 2013) עומד על 46.1%. תקציב הביצוע בדרך וההתחייבויות עומד על כמיליארד שקל, ועל-כן שיעור הביצוע הכולל עומד על כ-141.4%.

בשנת 2014 התקציב המקורי ברוטו של המשרד דומה לזה שב-2013 ועומד על כ-775 מיליוני שקלים, כולל תקציב בסך של 379 מיליוני שקלים לשיקום ים המלח.

התאחדות המלונות: ברלין כמשל

בעשור האחרון זינק מספר חדרי המלון בבעלות ישראלית באירופה ליותר מ- 60,000 אלף בעוד בארץ עלה המספר מ-42,621 ל-45,900 חדרים בלבד. כך גילה היום נשיא התאחדות המלונות, עמי פדרמן, במפגש עיתונאים לרגל ועידת המלונאים המתקיימת בשבוע הבא. לדבריו, בברלין לבדה נבנו, או נקנו בעשור יותר מ- 9,000 חדרי מלון בידי ישראלים, בעוד שבתל אביב יש כיום רק 7,000 חדרי מלון. עוד אמר כי יוקר המחירים בארץ והרגולציה הם בין הגורמים העיקריים לרווחיות בלתי מספקת למשיכת השקעות במלונאות

לדבריו, הסביבה העסקית והאווירה הכללית נהיית קשה יותר לכלל המגזר העסקי בארץ, אך תעשיית המלונאות סובלת מנחיתות מובנית מעבר לבעיות הכלליות של המשק. "שמענו על בריחת המוחות מהאקדמיה לחו"ל, על נהירת הישראלים להתגורר בברלין, וכיום אנו מתבשרים על כך שגם יזמי המלונאות הישראלים מעדיפים לבנות או לקנות בתי מלון קיימים בעולם ובפרט באירופה, בהיעדר הזדמנויות השקעה בישראל".

בוועידה ביום שלישי ה-17 בחודש, מבקשים המלונאים להעביר מסר ברור לראש הממשלה ולשרים: מדינת ישראל מחמיצה את הפוטנציאל האדיר הטמון בתעשיית התיירות ותרומתה לכלכלה ולחברה. התנאים הכלכליים שבהם פועלת תעשיית המלונאות אינם אטרקטיביים דיים למשקיעים. וכך, על אף רמות התפוסה הגבוהות והמחירים הגבוהים, תנאים שאמורים היו למשוך יזמים לתחום, בפועל, הענף נמצא בקיפאון מבחינת בנייה והתרחבות, והיזמים הישראלים משקיעים בשנים האחרונות יותר בערי אירופה, מאשר בירושלים, בחיפה ובתל אביב.

לדברי פדרמן, המלונאים עובדים תחת עלויות תפעול לא סבירות בהשוואה לעולם. "המיסים לא סבירים, ואיתם עלות יקרה של כוח אדם. כתוצאה מכך, יש קיפאון בענף ולמשרד התיירות קשה למשוך יזמים בקצב הרצוי כדי להשקיע בארץ ולהקים בתי מלון חדשים".

עוד אמר כי ועדת בר ניר, שהוקמה על ידי הממשלה הקודמת, כדי לבדוק את עלויות הנופש בישראל, הצביעה על נחיתות מובנית ורשימת כשלים רגולטוריים. בין החסמים שעליהם הצביעה הועדה היו: המצב הגיאופוליטי, שפוגע ביציבות ובאטרקטיביות ההשקעה בישראל, שער החליפין הנמוך של הדולר, יוקר המחייה, עלויות אבטחה כבדות, המגיעות לכ- 180 מיליון שקל בשנה, עלויות ארנונה יוצאות דופן וחריגות ביחס לעולם (286 מיליון שקל, שהם כ- 3.5% מהמחזור של הענף), עלויות כשרות, שהיקפן מגיע לכ -72 מיליון שקל ושורה ארוכה של חוקים ותקנות מוגזמים ומיותרים.

פדרמן: "אנחנו מוצאים את עצמנו במחאה הציבורית בצד של הציבור, למרות שהוא רואה אותנו כעושקים אותו". הוא הוסיף כי בברלין התפוסה במלונות לא יותר טובה מאשר בארץ, המחירים נמוכים יותר ולמרות זאת, הרווחיות בגרמניה גבוהה יותר. "פתאל לא יודע לנהל בארץ אבל בחו"ל הוא יודע לנהל ולקחת מחירים יותר זולים?", שאל.

שנת 2013 תסתיים עם פדיון של 8.7 מיליארד שקל לתעשיית המלונאות, כאשר לדברי פדרמן, הרווח יעמוד על 1.8 מיליארד.

פדרמן טוען שהסיבה לכך שאין כמעט מותגי מלונות בינלאומיים בישראל היא, שאחרי הוצאות המימון והפחת של המלון, לא נשאר כסף למותגים. "מי שמרוויחות הן רשתות שהן הבעלים של המלונות שנבנו בעבר ושולטות על הניהול וגם על המותג".

מקורבת לתעשיית התיירות אומרת שמלונות בפריפריה מרווחים בין 16%-18% ואילו מלונות בתל אביב מגיעים לרווח של קרוב ל-50%.

פדרמן אמר כי מספר הלילות  הממוצע של תייר בישראל פחת בשנים האחרונות מחמישה לארבעה וכי עובדה זו יכולה להסביר את הירידה במספר הלינות יחסית למספר התיירים שמגיעים לישראל. לדבריו, אם המדינה תקל על המלונות בתחום המאבטחים החמושים או בתחום הכשרות שהוא לדבריו, "ג'ונגל, מונופול לא מוסרי ולא מה שאבותינו התכוונו אליו", יתאזן ההפסד שחווים המלונאים מקיצור משך השהייה של התיירים.

פדרמן: "לממשלה יש כלים לאזן נחיתות זו. הדרך היא באמצעות תקציבים ופעולות שיווק מוגברים, סיוע בפיתרון המחסור בעובדים, טיפול בהכשרה מקצועית, התאמת חקיקה לאפיוניי התעשייה, הקלה משמעותית ברגולציות השונות ורפורמה בשיטת הארנונה".