אי.די.בי אחזקות: לא לאשר את הצעת אלשטיין-אקסטרה

כך נאמר במסמך ההתנגדויות המפורט שהוגש מטעמה הבוקר לבית המשפט המחוזי בת"א. לדבריה, תמיכת הנאמנים דווקא בהסדר אלשטיין-אקסטרה, שהינו פחות טוב, היא בלתי סבירה ואינה עומדת במבחן התוצאה. משנה תוקף לכך הוא שרוב מוחלט של המחזיקים הפרטיים הצביעו בעד הסדר אי.די.בי אחזקות וההכרעה התקבלה בגין קולות המשקיעים המוסדיים בלבד

אי.די.בי אחזקות: לא לאשר את הצעת אלשטיין-אקסטרה

כך נאמר במסמך ההתנגדויות המפורט שהוגש מטעמה הבוקר לבית המשפט המחוזי בת"א. לדבריה, תמיכת הנאמנים דווקא בהסדר אלשטיין-אקסטרה, שהינו פחות טוב, היא בלתי סבירה ואינה עומדת במבחן התוצאה. משנה תוקף לכך הוא שרוב מוחלט של המחזיקים הפרטיים הצביעו בעד הסדר אי.די.בי אחזקות וההכרעה התקבלה בגין קולות המשקיעים המוסדיים בלבד

קבוצת אי.די.בי אחזקות (החברה), בשליטת נוחי דנקנר ובתמיכת שותפותיה להצעת ההסדר, לא מוותרת וטוענת, כי הצעתה טובה יותר מזו של קבוצת אלשטיין-אקסטרה. במסמך התנגדויות מפורט מאוד שהוגש הבוקר לבית המשפט המחוזי בת"א מפרטת החברה את טענותיה, שלדעתה פוסלות את הצעת אלשטיין-אקסטרה.

נוחי דנקנר. הצעתנו טובה יותר (צילום: טליקצורין)
נוחי דנקנר. הצעתנו טובה יותר (צילום: טלי קצורין)

במסמך ההתנגדויות נטען, כי "בפני בית המשפט הנכבד ניצבת הכרעה חריגה: בית המשפט הנכבד מתבקש על ידי קבוצת אלשטיין-אקסטרה והנאמנים להחליף בעל שליטה בחברה ולכפות על חברה הסדר. כל זאת, כאשר בעל השליטה והחברה הגישו הצעה עדיפה על ההצעה המתחרה בכל אחד מן הפרמטרים הכלכליים, ושומה היה על נושים סבירים, שכל המידע מצוי בידם, והנקיים משיקולים זרים – לאשרה. תמיכת הנאמנים, נציגות מחזיקי אגרות החוב וחלק ניכר המשקיעים המוסדיים, דווקא בהסדר אלשטיין-אקסטרה, שהינו פחות טוב, היא בלתי סבירה בעליל ואינה עומדת במבחן התוצאה. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר רוב מוחלט של המחזיקים הפרטיים הצביעו בעד הסדר החברה. וכאשר ההכרעה התקבלה בגין קולות המשקיעים המוסדיים בלבד".

"מניעים פסולים"

לטענתה, "בסיבוב הראשון של ההצבעה לא התקבלה הכרעה ולא ניתן רוב נדרש לאף אחת מההצעות, ורק בשל הסכמות מוקדמות של הצדדים, נבחנה הצעת אלשטיין-אקסטרה בשלב השני. כאשר בוחנים את התוצאות בשלב השני (אשר ההצבעה לגביו נעשתה בד בבד עם הראשון), ניתן לראות, כי באופן מובהק כאשר נתבקשו המצביעים להכריע בין הצעת החברה לבין חלופת הפירוק, הצביעו כ- 87.64% בעד הצעת החברה, שיעור העולה באופן ניכר על השיעור אותו קיבלה הצעת אלשטיין-אקסטרה. משמע הסיבה היחידה שהצעת אלשטיין-אקסטרה עלתה לסיבוב השני ונבחנה בו לבדה היא בשל קולות המחזיקים המוסדיים הנגועים והם בלבד. אין זאת אלא שהנציגות ואותם משקיעים מוסדיים שהתנגדו להצעת החברה פעלו מתוך מניעים פסולים באופן שמחייב את בית המשפט הנכבד להתערב באישור ההסדר".

"החזקה כפולה באי.די.בי אחזקות ואי.די.בי פתוח"

עוד טוענת החברה, כי "תוצאות אסיפת הנושים, אשר פורסמו על ידי המשקיף, אינן משקפות נכונה את התוצאות, שכן לא נוטרלו ממניין קולות המצביעים קולותיהם של המצביעים הנגועים, אשר עשו שימוש שלא בתום לב ובדרך מקובלת בכוח ההצבעה שניתן להם, ומשכך יש לפסול את קולות מחזיקי אגרות החוב הנגועים בניגוד עניינים בשל החזקה כפולה בחברה ובאי.די.בי פתוח.

"פגמים מהותיים"

החברה טוענת עוד במסמך ההתנגדויות, כי "קיימים פגמים מהותיים היורדים לשורשו של עניין בהצעת אלשטיין-אקסטרה, וגם מטעם זה יש לפסול את ההצבעה. בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט הנכבד לא ניתנה התייחסות מספקת לפגמים בהצעת אלשטיין-אקסטרה ובעיקר להיעדר מידע מהותי אודות קבוצת אקסטרה וקבוצת אלשטיין, מבנה השליטה בהן ומקורות המימון שלהן. במועד בו הצביעו מחזיקי אגרות החוב לא היה בידי המצביעים מידע מהותי הנדרש על-פי דין. אין צורך להכביר מילים בבעייתיות הגלומה במצב זה, נוכח העובדה שחוות דעת המומחה נועדה לשמש כלי בידי הנושים לקבל הכרעה מושכלת בדבר ההצעות העומדות בפניהם במסגרת ההצבעה באסיפות. כפועל יוצא הצבעת מחזיקי אגרות החוב התבצעה על סמך מידע חלקי וחסר והיא פגומה מעיקרה ואין להסתמך על תוצאותיה.

"השותפים אינם שותפים"

החברה מתריעה במסמך ההתנגדויות, כי "לא ניתן להכביר מילים על הסיכון הטמון באישור הצעה אשר בעוד כמה חודשים עלולה להתברר כהצעה שהשותפים לה אינם השותפים שהתיימרו להיות ו/או שהמימון לה הינו ממקורות עלומים, או שכלל אינם קיימים. לאור החשיבות הגלומה בעניין זה היה צריך לבררו עד תום עוד טרם להצבעת הנושים".

"התנהלות חסרת תום לב"

עוד מציינת החברה, כי "אין מקום לאשר את ההסדר גם בגין התנהלותה חסרת תום הלב של קבוצת אלשטיין-אקסטרה, בין היתר בביזיון החלטת בית המשפט, בפרסום מודעות שאינן אמת, מתוך מטרה להטעות את ציבור מחזיקי אגרות החוב, תוך זריעת הפחדה והטעיה בקשר עם ודאות הצעת החברה לאור חוק הריכוזיות, וזאת תוך אמירת שקרים והתעלמות מפתרונות החברה. הפגם האמור לא תוקן עובר לאסיפת הנושים. לכל אלה יש להוסיף כי אין לכפות הסדר על חברה תוך עקיפת דיני הפירוק וכי יש ליתן עדיפות להצעת החברה".

"הצעת אי.די.בי אחזקות עדיפה"

החברה גם טוענת במסמך ההתנגדויות, כי הצעת החברה עדיפה בכל אחד מן הפרמטרים הכלכליים:
• היקף ההזרמה הכוללת מהמשקיעים גבוה יותר בהצעת החברה, המתבטא בפערים משמעותיים המגיעים עד ל-255 מיליון שקל, במסלול המשולב בתרחיש מימוש עסקת כלל ביטוח";
• שווי פתוח "לפני הכסף" גבוה יותר בהצעת החברה, המתבטא בפער ניכר המגיע עד ל-185 מיליון שקל במסלול המשולב;
• היקף ההזרמה לפתוח במועד ביצוע ההסדר גבוה בהצעת החברה אל מול ההצעה המתחרה בכל מסלול ובכל תרחיש;
הלוואת גישור לאי די בי פתוח בהיקף של 500 מיליון ששקל שתועמד ב- 15.2.2013 ואשר תאפשר את עמידת פתוח בתזרים הכספי- הלוואת הגישור בהצעת החברה גבוהה פי 5 מזו שבהצעת אלשטיין-אקסטרה ועומדת על סך 500 מיליון ששקל. פער זה גם הוביל למסקנת המומחה כי הסיכון לנכס הבסיס 'נמוך' בהצעת החברה לעומת סיכון 'בינוני' בהצעת אלשטיין-אקסטרה וכי הפער בין ההצעות מגלם רבעון נוסף של אורך רוח תזרימי ומאפשר מרווח נשימה להבראת נכס הבסיס;
• רכיב מזומן גבוה יותר לנושים בהצעת החברה הן במסלול המשולב והן במסלול המזומן. רכיב המזומן הינו בעל משמעות כלכלית עדיפה ממניות לאור הצפי לירידת ערך המניות בתקופה שאחרי ההסדר והן לאור רכיב שווי פרמיית השליטה;
• רכיב מניות אי די בי פתוח שיוותרו בידי הנושים גבוה יותר בהצעת החברה, המתבטא בפער שמגיע עד לכ-25% בכמות המניות המועברות לנושים במסלול המשולב בתרחיש מימוש עסקת כלל ביטוח;
• פער ניכר של כ-50% בגובה "רשת הביטחון" לנושי החברה (הצעות הרכש) בהצעת החברה;
• שיעור הפיצוי במקרה של אי עמידה בהתחייבויות העתידיות – ההתחייבות העתידית של החברה במסלול המזומן להזרמות נוספות לנושים מובטחת בבטוחה בעלת ערך ניכר (מניות אי די בי פתוח בשווי של 75% מהסכום שלא ישולם) ובפיצוי בדמות ריבית של 7% על התשלומים העתידיים, בעוד הצעת אלשטיין-אקסטרה אינה מציעה כל בטוחה או ריבית לנושים;

"הצעת אלשטיין-אקסטרה לא קיבלה את הרוב הדרוש"

החברה טוענת במסמך ההתנגדויות, כי "הצעת ההסדר של קבוצת אלשטיין-אקסטרה לא קיבלה את הרוב הדרוש על-פי דין – קרי, רוב מספרם של המשתתפים בהצבעה, למעט הנמנעים, שבידיהם יחד שלושה רבעים (3/4) של הערך המיוצג בהצבעה. מתוצאות אסיפת הנושים, אשר פורסמו על-ידי המשקיף, יש לנטרל את קולות המצביעים הנגועים. המדובר במיעוט מבין הנושים אשר נגוע בניגוד עניינים ואשר מצביע באופן שיטתי ועקבי נגד החברה".

"פסגות נגועה בניגוד עניינים"

בכתב ההתנגדויות של החברה נטען, כי "פסגות נגועה בניגוד עניינים פסגות נגועה בניגוד עניינים פסגות נגועה בניגוד עניינים קיצוני ולכן יש לנטרל את קולות הצבעתה. בחינת כתבי ההצבעות של האסיפות מעלה שאלות כבדות משקל לגבי ניגודי עניינים משמעותיים ביותר בהצבעות באסיפות הנושים. פסגות, אשר מחזיקה באגרות חוב של החברה בהיקף של 20,486,841 ע.נ. ובאגרות חוב של פתוח בהיקף של 111,615,616 ע.נ., נמצאת בניגוד עניינים מובהק הן בשל העמדה הקיצונית שהציגה לאורך התהליך, עמדה שהובילה להתפטרותה מנציגות החברה והן לאור הצבעתה בפועל, נגד בכל האופציות לגבי הצעת החברה, תוך העדפת אופציית הפירוק. אם ננטרל את הצבעתה של פסגות יירד שיעור התמיכה בהצעת אלשטיין-אקסטרה לפחות מ- 75%, דהיינו, פחות מהשיעור שנקבע בדין לצורך אישור ההצעה.

"במסגרת השלב הראשון, בו עמדו על הפרק הן הצעת החברה והן הצעת אלשטיין-אקסטרה, הצביעו בעד הצעת אלשטיין-אקסטרה, על אף עדיפותה של הצעת החברה בכל הפרמטרים הכלכליים, רוב של כ-71%. דבר זה מלמד על כך שהשיקול שהנחה את המחזיקים הוא "רק לא החברה". ואולם, במסגרת השלב השני, כאשר נתבקשו המחזיקים להכריע בין הצעת החברה לבין חלופת הפירוק, הצביעו כ-87.64% בעד הצעת החברה".

"רוב מקרב המחזיקים הפרטיים הצביע בעד הצעת החברה"

"בחינת תוצאות ההצבעה מעלה כי רוב מקרב המחזיקים הפרטיים הצביע בעד הצעת החברה (ולא בעד הצעת אלשטיין-אקסטרה)", נאמר במסמך ההתנגדויות, "במצב דברים זה, ברי כי לולא הייתה נטייה ברורה למחזיקים פרטיים שלא להגיע לאסיפות נושים ולעומת זאת חובה ברורה למשקיעים מוסדיים להגיע לאסיפות כאמור, היה הרוב להצעת החברה אבסולוטי".

"יש לזכור כי בוטלה הצבעה באסיפות הנושים הקודמות אשר על פי הנתונים שבידי החברה, היה צפוי בה רוב מוחץ להצעת החברה, וניתן להניח כי מחזיקי אגרות חוב פרטיים רבים לא שבו ובאו או שלחו כתבי הצבעה, להצבעה נוספת. גם כך, נהירת המחזיקים הפרטיים להצבעה בסיבוב הקודם שבוטל הינה בניגוד מובהק לנטייתם הרגילה, ולפיכך אין לתמוה כי בסיבוב זה היה שיעור נמוך יותר של הצבעה להערכת החברה.

"אין זאת אלא, שמיעוט מקרב מחזיקי אגרות החוב (המשקיעים המוסדיים) מכתיב את תוצאת ההליך לרוב הדומם, אשר עמדתו שונה".

"פגמים מהותיים"

"פגמים מהותיים בהצעת אלשטיין-אקסטרה מחייבים פסילתה", טוענת החברה במסמך ההתנגדויות ומדגישה, כי "קבוצת אלשטיין-אקסטרה הסתירה מהמחזיקים את המידע הנדרש. הדין דורש כי בפני מחזיקי אגרות החוב יעמוד מידע מלא ומהימן, ולא מידע חלקי, מגמתי ומטעה, בדבר זהותו ומקורותיו הכספיים של מי שמתעד להיות בעל השליטה בחברה לאחר אישור ההסדר. בהצעת אלשטיין-אקסטרה לא ניתן גילוי ביחס לפרטים מהותיים: בדבר שרשרת השליטה והמימון של קבוצת אלשטיין וקבוצת אקסטרה.

"חרף האמור לעיל בדבר חשיבות הגילוי בהסדרי חוב, במסגרת הצעת אלשטיין-אקסטרה לא ניתן גילוי נדרש אודות מקורותיהן הפיננסיים של קבוצת אלשטיין ושל אקסטרה ושרשרת השליטה בהן, ועל כן הצבעת המחזיקים בעדה הייתה פגומה מיסודה. הסתרת המידע האמור מעוררת חשש כבד בדבר המניעים לה. חשש אשר עלול להתגלות בעוד חודשים מספר כמוצדק, באופן שיקעקע את הבסיס להסדר ויותיר את החברה ונושיה בפני שוקת שבורה".

החברה טוענת במסמך ההתנגדויות, כי "אין צורך להכביר מילים באשר לחשיבות הגלומה לציבור מחזיקי ניירות הערך של החברה בבדיקת יכולותיהם הפיננסיות האמיתיות של מר בן משה ומר אלשטיין אשר נותרו לוטות בערפל, בין היתר לאור התחייבויות עתידיות משמעותיות ביותר אלה לטווח ארוך, הן להזרמה הונית לפתוח והן לביצוע הצעות רכש למניות פתוח.

"סיכומם של דברים, במועד בו הצביעו מחזיקי אגרות החוב על ההצעות השונות (וגם נכון למועד כתיבת שורות אלה), לא היה ידוע מהם מקורותיה הפיננסיים של אקסטרה, החזקותיו של מר מוטי בן משה באקסטרה ישראל או באקסטרה הולדינג וכיצד הוא שולט בהן. כמו כן לא היה ידוע (ועדיין לא ידוע) מבנה הקבוצה כולה ושיעור האחזקות בתוכה, ולא הובאו תימוכין לכך שלקבוצה אין חוב (גם המומחה ציין כי הדבר הוא "על פי הצהרתה" של אקסטרה") או לכך שמבנה הקבוצה הוא שטוח".

"מידע שלא גולה"

במסך ההתנגדויות טוענת החברה, כי "אין מנוס מן המסקנה לפיה העמדות שהציגו רשות ניירות ערך והמומחה, כי ראוי לגלות את המידע החסר עתה בפני בית המשפט, לא באו אלא כדי לנסות ולרפא בדיעבד את הפגם החמור בכך שהמידע לא גולה זה מכבר ואף אחד משני הגורמים האמורים לא התריע על כך. ויודגש, אפשרות עצירת המסחר במניות פתוח הינה בעלת השפעה קריטית על כדאיותה הכלכלית של הצעת אלשטיין-אקסטרה, שכן ככל שיתממש תרחיש בו לא תוכל קבוצת אלשטיין-אקסטרה לעמוד בהתחייבותה להצעת רכש, ולנושים לא תהיה גם כל אפשרות אחרת למכור מניות פתוח שיקבלו לידיהם במסגרת ההסדר. כך, נושה שלא יהיה מעוניין להמשיך ולהחזיק במניות פתוח יצא וידיו על ראשו.

"נוכח האמור מן הראוי היה שרשות ניירות ערך, כאמונה על אינטרס הציבור הרחב, הייתה מתריעה בפני הנושים אודות ההשלכות של תניה זו סמוך לאחר הגשת ההצעות ובטרם הוגשה חוות דעת המומחה, כך שעמדתה הייתה נכללת בחוות דעת המומחה ובאה לידי ביטוי במסקנותיו, באופן שיבהיר לנושים את המשמעות הרת הגורל של אפשרות הפסקת המסחר במניות פתוח בטרם יצביעו על הצעות ההסדר. מטעם זה בלבד, ראוי שלא לאשר את הצעת ההסדר מטעם אלשטיין אקסטרה, עליה הצביעו הנושים ללא מידע ומתאים וללא 'הערות אזהרה' נחוצות בדבר הסכנות הטמונות בהצעה זו".

החברה גם טוענת, כי גם בתגובת קבוצת אקסטרה, הגישה אף היא ביום 10.12.2013 תגובה לטענת החברה במסגרת בקשה 77 בדבר היעדר מידע על עסקיו של מר בן משה, לא נחשף כל מידע אודות קבוצת אקסטרה, מבנה השליטה בה ומקורות המימון שלה.

לא ניתן לכפות על חברה הסדר

החברה גם טונת במסמך ההתנגדויות, כי אין כל בסיס בדין לכפיית הסדר על חברה שאינה מסכימה לו. אותם נימוקים חלים, כמובן, גם ביחס לכפיית הסדר על החברה וזאת כפי שצוין בהסתייגות שהגישה החברה למומחה מטעם בית המשפט, כמו גם כפי שצוין לאורך כל כתבי הטענות שהגישה החברה לבית המשפט. משכך, על בית המשפט הנכבד להכריע עתה בסוגית האפשרות לכפות הסדר על חברה טרם אישור הצעת אלשטיין-אקסטרה.

"אין השתלטות במסגרת בקשת הסדר"

לסיכום מציינת החברה במסמך שהגישה לבית המשפט, כי "אין תקדים בדין הישראלי ל'השתלטות' על חברה במסגרת בקשת הסדר, ללא הסכמת החברה כמו כן אין תקדים בדין הישראלי לכפיית הסדר על חברה במסגרת 'בקשת הבראה', כביכול, על פי סעיף 350 לחוק החברות. בנסיבות דנא, בית המשפט הנכבד מתבקש שלא לאשר את הצעת אלשטיין אקסטרה."

קבוצת אי.די.בי אחזקות (החברה), בשליטת נוחי דנקנר ובתמיכת שותפותיה להצעת ההסדר, לא מוותרת וטוענת, כי הצעתה טובה יותר מזו של קבוצת אלשטיין-אקסטרה. במסמך התנגדויות מפורט מאוד שהוגש הבוקר לבית המשפט המחוזי בת"א מפרטת החברה את טענותיה, שלדעתה פוסלות את הצעת אלשטיין-אקסטרה.

נוחי דנקנר. הצעתנו טובה יותר (צילום: טליקצורין)
נוחי דנקנר. הצעתנו טובה יותר (צילום: טלי קצורין)

במסמך ההתנגדויות נטען, כי "בפני בית המשפט הנכבד ניצבת הכרעה חריגה: בית המשפט הנכבד מתבקש על ידי קבוצת אלשטיין-אקסטרה והנאמנים להחליף בעל שליטה בחברה ולכפות על חברה הסדר. כל זאת, כאשר בעל השליטה והחברה הגישו הצעה עדיפה על ההצעה המתחרה בכל אחד מן הפרמטרים הכלכליים, ושומה היה על נושים סבירים, שכל המידע מצוי בידם, והנקיים משיקולים זרים – לאשרה. תמיכת הנאמנים, נציגות מחזיקי אגרות החוב וחלק ניכר המשקיעים המוסדיים, דווקא בהסדר אלשטיין-אקסטרה, שהינו פחות טוב, היא בלתי סבירה בעליל ואינה עומדת במבחן התוצאה. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר רוב מוחלט של המחזיקים הפרטיים הצביעו בעד הסדר החברה. וכאשר ההכרעה התקבלה בגין קולות המשקיעים המוסדיים בלבד".

"מניעים פסולים"

לטענתה, "בסיבוב הראשון של ההצבעה לא התקבלה הכרעה ולא ניתן רוב נדרש לאף אחת מההצעות, ורק בשל הסכמות מוקדמות של הצדדים, נבחנה הצעת אלשטיין-אקסטרה בשלב השני. כאשר בוחנים את התוצאות בשלב השני (אשר ההצבעה לגביו נעשתה בד בבד עם הראשון), ניתן לראות, כי באופן מובהק כאשר נתבקשו המצביעים להכריע בין הצעת החברה לבין חלופת הפירוק, הצביעו כ- 87.64% בעד הצעת החברה, שיעור העולה באופן ניכר על השיעור אותו קיבלה הצעת אלשטיין-אקסטרה. משמע הסיבה היחידה שהצעת אלשטיין-אקסטרה עלתה לסיבוב השני ונבחנה בו לבדה היא בשל קולות המחזיקים המוסדיים הנגועים והם בלבד. אין זאת אלא שהנציגות ואותם משקיעים מוסדיים שהתנגדו להצעת החברה פעלו מתוך מניעים פסולים באופן שמחייב את בית המשפט הנכבד להתערב באישור ההסדר".

"החזקה כפולה באי.די.בי אחזקות ואי.די.בי פתוח"

עוד טוענת החברה, כי "תוצאות אסיפת הנושים, אשר פורסמו על ידי המשקיף, אינן משקפות נכונה את התוצאות, שכן לא נוטרלו ממניין קולות המצביעים קולותיהם של המצביעים הנגועים, אשר עשו שימוש שלא בתום לב ובדרך מקובלת בכוח ההצבעה שניתן להם, ומשכך יש לפסול את קולות מחזיקי אגרות החוב הנגועים בניגוד עניינים בשל החזקה כפולה בחברה ובאי.די.בי פתוח.

"פגמים מהותיים"

החברה טוענת עוד במסמך ההתנגדויות, כי "קיימים פגמים מהותיים היורדים לשורשו של עניין בהצעת אלשטיין-אקסטרה, וגם מטעם זה יש לפסול את ההצבעה. בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט הנכבד לא ניתנה התייחסות מספקת לפגמים בהצעת אלשטיין-אקסטרה ובעיקר להיעדר מידע מהותי אודות קבוצת אקסטרה וקבוצת אלשטיין, מבנה השליטה בהן ומקורות המימון שלהן. במועד בו הצביעו מחזיקי אגרות החוב לא היה בידי המצביעים מידע מהותי הנדרש על-פי דין. אין צורך להכביר מילים בבעייתיות הגלומה במצב זה, נוכח העובדה שחוות דעת המומחה נועדה לשמש כלי בידי הנושים לקבל הכרעה מושכלת בדבר ההצעות העומדות בפניהם במסגרת ההצבעה באסיפות. כפועל יוצא הצבעת מחזיקי אגרות החוב התבצעה על סמך מידע חלקי וחסר והיא פגומה מעיקרה ואין להסתמך על תוצאותיה.

"השותפים אינם שותפים"

החברה מתריעה במסמך ההתנגדויות, כי "לא ניתן להכביר מילים על הסיכון הטמון באישור הצעה אשר בעוד כמה חודשים עלולה להתברר כהצעה שהשותפים לה אינם השותפים שהתיימרו להיות ו/או שהמימון לה הינו ממקורות עלומים, או שכלל אינם קיימים. לאור החשיבות הגלומה בעניין זה היה צריך לבררו עד תום עוד טרם להצבעת הנושים".

"התנהלות חסרת תום לב"

עוד מציינת החברה, כי "אין מקום לאשר את ההסדר גם בגין התנהלותה חסרת תום הלב של קבוצת אלשטיין-אקסטרה, בין היתר בביזיון החלטת בית המשפט, בפרסום מודעות שאינן אמת, מתוך מטרה להטעות את ציבור מחזיקי אגרות החוב, תוך זריעת הפחדה והטעיה בקשר עם ודאות הצעת החברה לאור חוק הריכוזיות, וזאת תוך אמירת שקרים והתעלמות מפתרונות החברה. הפגם האמור לא תוקן עובר לאסיפת הנושים. לכל אלה יש להוסיף כי אין לכפות הסדר על חברה תוך עקיפת דיני הפירוק וכי יש ליתן עדיפות להצעת החברה".

"הצעת אי.די.בי אחזקות עדיפה"

החברה גם טוענת במסמך ההתנגדויות, כי הצעת החברה עדיפה בכל אחד מן הפרמטרים הכלכליים:
• היקף ההזרמה הכוללת מהמשקיעים גבוה יותר בהצעת החברה, המתבטא בפערים משמעותיים המגיעים עד ל-255 מיליון שקל, במסלול המשולב בתרחיש מימוש עסקת כלל ביטוח";
• שווי פתוח "לפני הכסף" גבוה יותר בהצעת החברה, המתבטא בפער ניכר המגיע עד ל-185 מיליון שקל במסלול המשולב;
• היקף ההזרמה לפתוח במועד ביצוע ההסדר גבוה בהצעת החברה אל מול ההצעה המתחרה בכל מסלול ובכל תרחיש;
הלוואת גישור לאי די בי פתוח בהיקף של 500 מיליון ששקל שתועמד ב- 15.2.2013 ואשר תאפשר את עמידת פתוח בתזרים הכספי- הלוואת הגישור בהצעת החברה גבוהה פי 5 מזו שבהצעת אלשטיין-אקסטרה ועומדת על סך 500 מיליון ששקל. פער זה גם הוביל למסקנת המומחה כי הסיכון לנכס הבסיס 'נמוך' בהצעת החברה לעומת סיכון 'בינוני' בהצעת אלשטיין-אקסטרה וכי הפער בין ההצעות מגלם רבעון נוסף של אורך רוח תזרימי ומאפשר מרווח נשימה להבראת נכס הבסיס;
• רכיב מזומן גבוה יותר לנושים בהצעת החברה הן במסלול המשולב והן במסלול המזומן. רכיב המזומן הינו בעל משמעות כלכלית עדיפה ממניות לאור הצפי לירידת ערך המניות בתקופה שאחרי ההסדר והן לאור רכיב שווי פרמיית השליטה;
• רכיב מניות אי די בי פתוח שיוותרו בידי הנושים גבוה יותר בהצעת החברה, המתבטא בפער שמגיע עד לכ-25% בכמות המניות המועברות לנושים במסלול המשולב בתרחיש מימוש עסקת כלל ביטוח;
• פער ניכר של כ-50% בגובה "רשת הביטחון" לנושי החברה (הצעות הרכש) בהצעת החברה;
• שיעור הפיצוי במקרה של אי עמידה בהתחייבויות העתידיות – ההתחייבות העתידית של החברה במסלול המזומן להזרמות נוספות לנושים מובטחת בבטוחה בעלת ערך ניכר (מניות אי די בי פתוח בשווי של 75% מהסכום שלא ישולם) ובפיצוי בדמות ריבית של 7% על התשלומים העתידיים, בעוד הצעת אלשטיין-אקסטרה אינה מציעה כל בטוחה או ריבית לנושים;

"הצעת אלשטיין-אקסטרה לא קיבלה את הרוב הדרוש"

החברה טוענת במסמך ההתנגדויות, כי "הצעת ההסדר של קבוצת אלשטיין-אקסטרה לא קיבלה את הרוב הדרוש על-פי דין – קרי, רוב מספרם של המשתתפים בהצבעה, למעט הנמנעים, שבידיהם יחד שלושה רבעים (3/4) של הערך המיוצג בהצבעה. מתוצאות אסיפת הנושים, אשר פורסמו על-ידי המשקיף, יש לנטרל את קולות המצביעים הנגועים. המדובר במיעוט מבין הנושים אשר נגוע בניגוד עניינים ואשר מצביע באופן שיטתי ועקבי נגד החברה".

"פסגות נגועה בניגוד עניינים"

בכתב ההתנגדויות של החברה נטען, כי "פסגות נגועה בניגוד עניינים פסגות נגועה בניגוד עניינים פסגות נגועה בניגוד עניינים קיצוני ולכן יש לנטרל את קולות הצבעתה. בחינת כתבי ההצבעות של האסיפות מעלה שאלות כבדות משקל לגבי ניגודי עניינים משמעותיים ביותר בהצבעות באסיפות הנושים. פסגות, אשר מחזיקה באגרות חוב של החברה בהיקף של 20,486,841 ע.נ. ובאגרות חוב של פתוח בהיקף של 111,615,616 ע.נ., נמצאת בניגוד עניינים מובהק הן בשל העמדה הקיצונית שהציגה לאורך התהליך, עמדה שהובילה להתפטרותה מנציגות החברה והן לאור הצבעתה בפועל, נגד בכל האופציות לגבי הצעת החברה, תוך העדפת אופציית הפירוק. אם ננטרל את הצבעתה של פסגות יירד שיעור התמיכה בהצעת אלשטיין-אקסטרה לפחות מ- 75%, דהיינו, פחות מהשיעור שנקבע בדין לצורך אישור ההצעה.

"במסגרת השלב הראשון, בו עמדו על הפרק הן הצעת החברה והן הצעת אלשטיין-אקסטרה, הצביעו בעד הצעת אלשטיין-אקסטרה, על אף עדיפותה של הצעת החברה בכל הפרמטרים הכלכליים, רוב של כ-71%. דבר זה מלמד על כך שהשיקול שהנחה את המחזיקים הוא "רק לא החברה". ואולם, במסגרת השלב השני, כאשר נתבקשו המחזיקים להכריע בין הצעת החברה לבין חלופת הפירוק, הצביעו כ-87.64% בעד הצעת החברה".

"רוב מקרב המחזיקים הפרטיים הצביע בעד הצעת החברה"

"בחינת תוצאות ההצבעה מעלה כי רוב מקרב המחזיקים הפרטיים הצביע בעד הצעת החברה (ולא בעד הצעת אלשטיין-אקסטרה)", נאמר במסמך ההתנגדויות, "במצב דברים זה, ברי כי לולא הייתה נטייה ברורה למחזיקים פרטיים שלא להגיע לאסיפות נושים ולעומת זאת חובה ברורה למשקיעים מוסדיים להגיע לאסיפות כאמור, היה הרוב להצעת החברה אבסולוטי".

"יש לזכור כי בוטלה הצבעה באסיפות הנושים הקודמות אשר על פי הנתונים שבידי החברה, היה צפוי בה רוב מוחץ להצעת החברה, וניתן להניח כי מחזיקי אגרות חוב פרטיים רבים לא שבו ובאו או שלחו כתבי הצבעה, להצבעה נוספת. גם כך, נהירת המחזיקים הפרטיים להצבעה בסיבוב הקודם שבוטל הינה בניגוד מובהק לנטייתם הרגילה, ולפיכך אין לתמוה כי בסיבוב זה היה שיעור נמוך יותר של הצבעה להערכת החברה.

"אין זאת אלא, שמיעוט מקרב מחזיקי אגרות החוב (המשקיעים המוסדיים) מכתיב את תוצאת ההליך לרוב הדומם, אשר עמדתו שונה".

"פגמים מהותיים"

"פגמים מהותיים בהצעת אלשטיין-אקסטרה מחייבים פסילתה", טוענת החברה במסמך ההתנגדויות ומדגישה, כי "קבוצת אלשטיין-אקסטרה הסתירה מהמחזיקים את המידע הנדרש. הדין דורש כי בפני מחזיקי אגרות החוב יעמוד מידע מלא ומהימן, ולא מידע חלקי, מגמתי ומטעה, בדבר זהותו ומקורותיו הכספיים של מי שמתעד להיות בעל השליטה בחברה לאחר אישור ההסדר. בהצעת אלשטיין-אקסטרה לא ניתן גילוי ביחס לפרטים מהותיים: בדבר שרשרת השליטה והמימון של קבוצת אלשטיין וקבוצת אקסטרה.

"חרף האמור לעיל בדבר חשיבות הגילוי בהסדרי חוב, במסגרת הצעת אלשטיין-אקסטרה לא ניתן גילוי נדרש אודות מקורותיהן הפיננסיים של קבוצת אלשטיין ושל אקסטרה ושרשרת השליטה בהן, ועל כן הצבעת המחזיקים בעדה הייתה פגומה מיסודה. הסתרת המידע האמור מעוררת חשש כבד בדבר המניעים לה. חשש אשר עלול להתגלות בעוד חודשים מספר כמוצדק, באופן שיקעקע את הבסיס להסדר ויותיר את החברה ונושיה בפני שוקת שבורה".

החברה טוענת במסמך ההתנגדויות, כי "אין צורך להכביר מילים באשר לחשיבות הגלומה לציבור מחזיקי ניירות הערך של החברה בבדיקת יכולותיהם הפיננסיות האמיתיות של מר בן משה ומר אלשטיין אשר נותרו לוטות בערפל, בין היתר לאור התחייבויות עתידיות משמעותיות ביותר אלה לטווח ארוך, הן להזרמה הונית לפתוח והן לביצוע הצעות רכש למניות פתוח.

"סיכומם של דברים, במועד בו הצביעו מחזיקי אגרות החוב על ההצעות השונות (וגם נכון למועד כתיבת שורות אלה), לא היה ידוע מהם מקורותיה הפיננסיים של אקסטרה, החזקותיו של מר מוטי בן משה באקסטרה ישראל או באקסטרה הולדינג וכיצד הוא שולט בהן. כמו כן לא היה ידוע (ועדיין לא ידוע) מבנה הקבוצה כולה ושיעור האחזקות בתוכה, ולא הובאו תימוכין לכך שלקבוצה אין חוב (גם המומחה ציין כי הדבר הוא "על פי הצהרתה" של אקסטרה") או לכך שמבנה הקבוצה הוא שטוח".

"מידע שלא גולה"

במסך ההתנגדויות טוענת החברה, כי "אין מנוס מן המסקנה לפיה העמדות שהציגו רשות ניירות ערך והמומחה, כי ראוי לגלות את המידע החסר עתה בפני בית המשפט, לא באו אלא כדי לנסות ולרפא בדיעבד את הפגם החמור בכך שהמידע לא גולה זה מכבר ואף אחד משני הגורמים האמורים לא התריע על כך. ויודגש, אפשרות עצירת המסחר במניות פתוח הינה בעלת השפעה קריטית על כדאיותה הכלכלית של הצעת אלשטיין-אקסטרה, שכן ככל שיתממש תרחיש בו לא תוכל קבוצת אלשטיין-אקסטרה לעמוד בהתחייבותה להצעת רכש, ולנושים לא תהיה גם כל אפשרות אחרת למכור מניות פתוח שיקבלו לידיהם במסגרת ההסדר. כך, נושה שלא יהיה מעוניין להמשיך ולהחזיק במניות פתוח יצא וידיו על ראשו.

"נוכח האמור מן הראוי היה שרשות ניירות ערך, כאמונה על אינטרס הציבור הרחב, הייתה מתריעה בפני הנושים אודות ההשלכות של תניה זו סמוך לאחר הגשת ההצעות ובטרם הוגשה חוות דעת המומחה, כך שעמדתה הייתה נכללת בחוות דעת המומחה ובאה לידי ביטוי במסקנותיו, באופן שיבהיר לנושים את המשמעות הרת הגורל של אפשרות הפסקת המסחר במניות פתוח בטרם יצביעו על הצעות ההסדר. מטעם זה בלבד, ראוי שלא לאשר את הצעת ההסדר מטעם אלשטיין אקסטרה, עליה הצביעו הנושים ללא מידע ומתאים וללא 'הערות אזהרה' נחוצות בדבר הסכנות הטמונות בהצעה זו".

החברה גם טוענת, כי גם בתגובת קבוצת אקסטרה, הגישה אף היא ביום 10.12.2013 תגובה לטענת החברה במסגרת בקשה 77 בדבר היעדר מידע על עסקיו של מר בן משה, לא נחשף כל מידע אודות קבוצת אקסטרה, מבנה השליטה בה ומקורות המימון שלה.

לא ניתן לכפות על חברה הסדר

החברה גם טונת במסמך ההתנגדויות, כי אין כל בסיס בדין לכפיית הסדר על חברה שאינה מסכימה לו. אותם נימוקים חלים, כמובן, גם ביחס לכפיית הסדר על החברה וזאת כפי שצוין בהסתייגות שהגישה החברה למומחה מטעם בית המשפט, כמו גם כפי שצוין לאורך כל כתבי הטענות שהגישה החברה לבית המשפט. משכך, על בית המשפט הנכבד להכריע עתה בסוגית האפשרות לכפות הסדר על חברה טרם אישור הצעת אלשטיין-אקסטרה.

"אין השתלטות במסגרת בקשת הסדר"

לסיכום מציינת החברה במסמך שהגישה לבית המשפט, כי "אין תקדים בדין הישראלי ל'השתלטות' על חברה במסגרת בקשת הסדר, ללא הסכמת החברה כמו כן אין תקדים בדין הישראלי לכפיית הסדר על חברה במסגרת 'בקשת הבראה', כביכול, על פי סעיף 350 לחוק החברות. בנסיבות דנא, בית המשפט הנכבד מתבקש שלא לאשר את הצעת אלשטיין אקסטרה."

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן