מליאת הכנסת אישרה בקריאות שנייה ושלישית תיקון לחוק הרשויות המקומיות, לפיו אפשר להשעות ראש רשות מקומית בשל הגשת כתב אישום. זאת בעקבות לקחי הפרשיות של ראשי הערים שמעון גפסו, יצחק רוכברגר ושלומי לחיאני שנגדם הוגשו כתבי אישום ובג"ץ פסק כי יש להדיחם מתפקידם, למרות שלא הורשעו.

לפי הצעת החוק שאושרה סופית, במקרה שהוגש נגד ראש רשות מקומית כתב אישום אשר מפאת חומרת האישומים המפורטים בו אין הוא ראוי לכהן כראש רשות, תוסמך ועדה מיוחדת שתוקם לעניין זה, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, להשעות את ראש הרשות מתפקידו בהתאם לכללים ולהליכים המוצעים בהצעה. זאת, להבדיל מהעברתו מכהונתו כפי שהדברים התחייבו על פי המצב המשפטי הקיים בהתאם לפסיקתו של בית המשפט העליון.

הוועדה לבחינת השעיה תורכב משופט בית משפט מחוזי בדימוס, שימנו שר הפנים ושר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש; משפטן הכשיר לשמש שופט של בית משפט מחוזי, שימנה שר הפנים, וראש רשות מקומית לשעבר, שימנה שר הפנים.

מוצע כי אם הוגש כתב אישום נגד ראש רשות מקומית במהלך כהונתו, או אם תלוי ועומד נגדו כתב אישום שהוגש לפני תחילת כהונתו, תהיה רשאית הוועדה, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, להשעות את ראש הרשות מכהונתו, אם סברה כי מפאת חומרת האישומים המיוחסים לו אין הוא ראוי לכהן כראש הרשות.

ההשעיה תהיה לתקופה שלא תעלה על שנה, ואולם הוועדה רשאית להאריך את תקופת ההשעיה, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה בכל פעם. בעת הדיונים בועדת הפנים והגנת הסביבה הוחלט כי לצורך החלטה על הארכת ההשעיה, על הוועדה יהיה לשקול את משך ההליך המשפטי המתנהל נגד ראש הרשות ואת הנסיבות שהביאו לכך שטרם הסתיים, זאת במטרה לזרז את ההליך המשפטי ולמנוע עינוי דין.

במהלך תקופת ההשעיה, יהיה ראש הרשות זכאי לקבל, במהלך ששת חודשי ההשעיה הראשונים, מחצית מהשכר שהיה זכאי לו אלמלא הושעה, ולאחר מכן ישולמו לו 70 אחוזים מהשכר כאמור. אם זוכה ראש הרשות מכל האישומים נגדו, ישולם לו החלק היחסי של שכרו לתקופת ההשעיה, שלא שולם באותה תקופה.

במידה וראש רשות שהושעה מכהונתו שב ונבחר בבחירות כלליות, ישמש כממלא מקומו המועמד ששמו בא אחרי ראש הרשות המושעה ברשימת המועמדים בבחירות למועצה, ובלבד שנבחר כחבר המועצה.