Skip to content

עתירה תקדימית: לבי"ד רבני אין סמכות לדון בעריכת ברית מילה

עורכי הדין פלדמן ו-וולף עתרו לבג"ץ בבקשה לפסול החלטת בית דין רבני נגד אישה שאיננה חפצה לערוך ברית מילה לבנה, בניגוד לדרישת בן זוגה ממנו היא מתגרשת. נטען כי לבית הדין הזה אין סמכות לכרוך את עניין ברית המילה בתביעת גירושין
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

לבית הדין הרבני הגדול (בית דין השקול בענייני דת לבית המשפט העליון) אין סמכות לפסוק בענייני ברית מילה, כך טוענים עורכי הדין מרסלה וולף ואביגדור פלדמן, שעתרו אתמול לבג"ץ מטעם האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים. העתירה היא בשמה של אישה בסכסוך גירושין, למתן צו על תנאי המורה על ביטול פסק דין של בית הדין הרבני הגדול.

המדובר בפסק הדין שאשרר פסק דין של בית הדין הרבני האזורי ובו ניתנה הוראה לאישה הנמצאת בהליכי גירושין לשתף פעולה ולאפשר לאב לבצע ברית מילה לבנם בן השנה. בית הדין גם אישר הטלת קנס על האישה בסך 500 שקל לכל יום שבו לא תשתף פעולה. 

בנוסף, התבקש בג"ץ לתת צו ביניים המורה על עיכוב ביצוע של הקנסות שהושתו על העותרת והציווי לאפשר עריכת ברית מילה, עד לתום הדיון בעתירה וכן לחייב את המשיבים בהוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד.

ברית מילה (צילום אילוסטרציה: Cheskel Dovid, ויקימדיה)
ברית מילה (צילום אילוסטרציה: Cheskel Dovid, ויקימדיה)

העתירה עוסקת בסמכותו של בית הדין הרבני לכרוך לתביעת גירושין את סוגיית המילה של הבן הקטין של בני הזוג. העותרת, המיוצגת באמצעות האגף לסיוע משפטי, טוענת בעתירה כי זו הפעם הראשונה שבה קובע בית דין רבני כי מצויה בידיו סמכות להורות על ביצוע של ברית מילה וכי בית הדין הרבני חרג מסמכותו בעת שדן בבקשת האב לערוך ברית מילה לקטין.

עוד נטען בעתירה, כי בשים לב לכך שבית המשפט העליון נמנע עד עתה מלקבוע כי סוגיית חינוך הילדים היא סוגיה שאפשר לכרוך בתביעת גירושין – קל וחומר לגבי סוגיית ברית המילה על היבטיה הפיסיים והכירורגיים ועל תוצאותיה הבלתי הפיכות. העותרים טוענים שאין לכרוך ענייני ברית מילה בתביעת גירושין, הנידונה בבית דין רבני שעמדתו בסוגיה זו ידועה מראש, כפי שאכן באה לידי ביטוי בפסיקותיו בעתירה זו.

כמו כן טוענת העותרת, כי בית הדין הרבני האזורי פעל בניגוד לכללי הצדק הטבעי, שכן נתן את ההחלטה באופן מפתיע, לאחר שהאב העלה את רצונו לערוך ברית מילה לראשונה אגב דיון בסכסוך הגירושין, בלי שניתנה לעותרת הזדמנות ראויה להתגונן בפני בקשתו של האב. לטענתה, לא נערך בבתי הדין הרבניים דיון הולם ומעמיק בעניין טובת הילד וזכויותיו.

זאת ועוד, סוגיית עריכת מילה או אי עריכתה חוסה בצל הזכות החוקתית לחופש מדת וחופש המצפון, ואפשר לפגוע בה רק מכוח חוק מפורש – ואין הדבר כך במקרה זה. עוד נטען כי נקיטת הסנקציות הכלכליות החמורות בוצעה שלא כדין ובניגוד לפרוצדורה הנדרשת.

העתירה מעלה שאלת יסוד, הנוגעת לזכות הורה ולזכות הנימול לחופש מדת, לזכות האם לא להסכים למילת בנה ולפעול על פי מצפונה ואורח חייה המנוגדים לפעולה הפיזית של מילת הבן. 

יצוין כי אין העתירה נוקטת עמדה כזו או אחרת בסוגית ברית המילה עצמה כמצווה דתית ראשונה במעלה עבור יהודים רבים. העתירה ממוקדת בשאלה משפטית – סמכותו של בית הדין הרבני לדון בשאלת עריכתה של ברית המילה. כפי שעולה מהעתירה, אם תישאר החלטת בתי הדין הרבניים על כנה, תוצאתה המיידית תהיה כפייה של ביצוע פרוצדורה כירורגית, שתוצאתה בלתי הפיכה, בקטין בן יותר משנה, ולא עקב צורך רפואי כלשהו של הקטין אלא מכוחו של ציווי דתי גרידא.

עו"ד אמנון גבעוני, הממונה על תחום מעמד אישי באגף לסיוע משפטי מחוז חיפה, מסר כי "מדובר בסוגיה תקדימית שטרם הוכרעה. עריכת ברית מילה או אי עריכתה היא שאלה כבדת משקל, ומן הראוי כי היא תידון לעומק על כל היבטיה והשלכותיה, במנותק משאלת הגירושין של בני הזוג".

 

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן