צומת הרחובות קפלן ואבן-גבירול שידעה את הפגנת המחאה החברתית, זכתה אמש (מוצ"ש) לעדנה מחודשת במיפגש של שלושה ארועי מחאה. סטלני תל אביב, צרכני הקנאביס ופעילי זכויות אדם צעדו לעבר ככר רבין, בעודם נתקלים במצעד אנרגטי של כמה מאות פליטים אריתראים וסודאנים מלווים בפעילים ומתנדבים ישראלים ובקריאות Freedom Freedom.
מחאת הפליטים מאפריקה נחסמה על ידי כוחות משטרה בדרכם לכיכר רבין ונמנע עירוב הפגנות צבעוני. באותו זמן, מעבר לרחוב, התכנסה מחאה שלישית, שקטה ואיכותית, בככר הבימה, של קהילת הלהט"ב. כאלף מפגינים עבור שוויון והכרה בזכויות הקהילה. דוברי העצרת לא שכחו להתייחס גם לפגיעה בלהטב"ים באפריקה.
בככר רבין אפשר היה לרגע לחשוב ששלמה יידוב יעלה בעוד רגע לשיר "אחד אחד היו נאספים, מגודלים שיער ויחפים…" על רקע בלונים ירוקים התכנס מיטב הנוער עטוף בשמיכות-הודו וכובעי צמר סרוגים, ברסטות וחיוכים צופני סוד. על הבמה נשמעו קריאות ללגליזציה של קנאביס ופישי הגדול קרא בקצב לקול שאגות הקהל "מ-פלגת יש-עתיד, תנו לעשן ת' WEED"!
מפגינים נופפו בדגל אורוגוואי, המדינה הראשונה ללגלזיציה של קנאביס בגידול עצמי, ושלטים בנוסח "העם דורש קנאביס חוקי".
שחר, שמכנה עצמו "שחר הסוציומט", נשא שלט עדכני שמשלב את שלושת אירועי המחאה ודרש "קנאביס חופשי לפליטים הומוסקסואלים". קומפקטי.
שאלנו את שחר מה המסר העיקרי של ההפגנה והוא פרש את המישנה של תומכי הקנאביס החוקי: "קחו את אורוגוואי בתור מדינה לדוגמה; הלגלאיזציה הרחיקה את הסמים משליטתם של ברוני הפשע והעולם התחתון, ועוד יותר חשוב, היא איפשרה לחוקק חוק אשר מגביל את רמות ה THC (החומר הפעיל בסם) לרמות של 8-15 אחוזים. וככה יש הרבה יותר פיקוח, הרבה פחות פשע, וכולם שמחים".
אז "תנו לנו אור ירוק" אמרו בככר רבין. הורים וילדים, צעירים ומבוגרים, מבקשים להעביר את השימוש בקאנביס מידי ארגוני הפשע לרשויות החוק, למען החולים הזקוקים להקלה בסבלם, וגם למען מי שבסך הכל רוצה את הג'וינט שלו בסופו של יום. מה כבר ביקשנו?