יריד הספרות העצמאית הראשון מסוגו בארץ מתקיים השבוע בחיפה. ישתתפו בו קרוב לשבעים יוצרים שזנחו את ערוץ ההוצאה לאור המקובל ופנו לאפיקים עצמאיים. יותם יעקבסון, סופר עצמאי ויוזם האירוע "קריאת כיוון": "כשפונים להוצאה לאור מוכרת, האופן שבו הספר מטופל ונערך מופקע מידי הסופר"
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
"קריאת כיוון" הוא יריד הספרות העצמאית הראשון מסוגו בארץ. ביריד שיתקיים ביום חמישי השבוע (26/12) במוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית בחיפה ישתתפו קרוב לשבעים יוצרים שזנחו את ערוץ ההוצאה לאור המקובל ופנו לאפיקים עצמאיים, או שבחרו מלכתחילה לא לקחת חלק בערוצים אלו. בנוסף ייערכו ביריד הרצאות הפתוחות לקהל הרחב. הכניסה ליריד ולהרצאות חופשית.
מהי "ספרות עצמאית"? הכוונה היא להוצאת ספר באופן עצמאי וללא הוצאה לאור, כלומר, הדפסת הספר באופן עצמאי (כך גם נולדות הוצאות לאור קטנות של סופר אחד). הסופרים העצמאים דואגים לשיווק הספר, מכירתו ולעיתים גם להפצת הספר לחנויות.
ספרות עצמאית הפכה לנפוצה יותר בשל המימון העצמי שדורשות הוצאות לאור רבות על הוצאת הכותרים וגם נוכח המבצעים המחפירים המאפשרים לקונה לקנות ארבעה או חמישה ספרים ב-100 שקל, דבר המטיב עם כיסם של הקונה ושל הוצאות הספרים, אך גורע מרווחת הסופר שמקבל על ספריו פחות ופחות תמלוגים.
החוק המגן על הסופרים קיים כבר שנים באירופה, ארה"ב ושאר מדינות העולם המפותחות, אך רק השנה הגיע לקריאה בכנסת. למרות שהחוק עבר בכנסת, טרם נעשה דבר על מנת לאכוף אותו.
"כשאתה המוציא לאור של עצמך, הזכויות של הספר הן שלך, הרווחים ממכירתו הם שלך", אומר עמוס סנטהאוז, סופר עצמאי שספריו יימכרו באירוע.
יותם יעקבסון, סופר עצמאי ויוזם האירוע "קריאת כיוון", מסביר: "כשאתה מוציא את היצירה באופן עצמאי, היצירה שלמה ואישית יותר. הוא שוקל אלו אנשי מקצוע לשכור לשם עריכה, עריכת לשון, עימוד, עיצוב ועוד… מתקיים בינו לבינם דיאלוג שמצריך את אישורו וכך היצירה היא בעלת חותם אישי ניכר. כשפונים להוצאה לאור מוכרת, האופן שבו הספר מטופל ונערך מופקע מידי הסופר. ברוב החוזים שמוצעים לסופרים אפילו שם הספר מוצע כשם זמני, כאילו לסופר אין הזכות הליגיטימית לכנות את בנו בשם".
על איזה יתרונות מוותר ה"סופר העצמאי" כשהוא מוותר על הוצאה לאור?
יעקבסון: "העדר התעסקות עם חיפוש אנשי מקצוע ראויים, איסוף הצעות מחיר, ניוד ספרים מבית הדפוס למקום האיחסון ולחנויות, יצירת פורמט ראוי למכירה עצמית, מרדפים אחר מפיצים ועוד… מצד שני – במידה רבה היצירה מופקעת מרשותו של הכותב. לרוב העלות הנדרשת על ידי ההוצאה מאד גבוהה והסיכוי שהסופר אי פעם יזכה לחסותה, שלא לדבר על רווח מסוים בצד השקעתו הרבה, שואף לאפס. כמו כן, מכיוון שהרווח של רוב ההוצאות מגולם בהצעת המחיר שהן מציעות לסופר, אין כל הבטחה שהן תקדמנה את הספר. רווח של כמה אלפי שקלים ויותר מובטח להן גם אם כל עותקי הספר יועברו למחזור. רווח זה אינו נחלתו של הסופר, בעל הדבר".
סנטהאוז: "בצורה שבה מתנהל כרגע עולם הספרים אין שום יתרון להוציא דרך הוצאה לאור ועל חשבונה. לשם כך חייבים לשנות את השיטה ואת חלוקת הכסף. 'קואופרטיב הסופרים והמשוררים' עומד עכשיו ממש לפני היציאה לאוויר העולם. היתרון הגדול של הקואופרטיב הוא בבניית מערכת מסחרית הוגנת ומתגמלת – כל הדרך מהכותב לקורא".
יעקבסון מספר מניסיונו האישי על חבלי הלידה של הוצאת ספר בארץ: "את כתב היד הגמור שלחתי למספר הוצאות. רוב ההוצאות דורשות משום מה גרסה מודפסת לצד הגרסה האלקטרונית. בחלק מהמקרים הן מוכנות לקבל את העותק המודפס אך ורק בדואר. בכמה מקרים הן בשום פנים ואופן לא היו מוכנות להחזירו, גם לא משצירפתי מעטפה מבוילת. מיותר לציין שעלות ההדפסה והכריכה של עותק כזה עומדת על כ-100 שקל.
"התשובות שקיבלתי מהוצאות הספרים נעו על פני מנעד רחב מאוד. שתי הוצאות ספרים שנחשבות גדולות ומכובדות הודיעו לי כל אחת בתורה, שהן מעוניינות בספר, אך לאחר מכן חזרו בהן מהחלטתן והשיבו לי ש"הספר לא מתיישב עם התוכנית השנתית. 'התוכנית השנתית', כך למדתי, היא מושג מפתח כשמחליטים שהספר לא אטרקטיבי דיו לקהל הקונים.
"הגדילו לעשות שתי הוצאות ספרים שתשובתן אלי נחתה באותו יום ממש בתיבת הדואר שלי, במעטפות שנשקו זו לזו. במכתב אחד נכתב כי "כתיבתך קולחת ומשובחת, אך הנושא נדוש", ובמכתב השני נכתב "הנושא נפלא, אך כתיבתך בוסרית ולא מהוקצעת".
"בהמשך החלו להגיע גם תשובות חיוביות – מהוצאות מוכרות ומכובדות וגם מהוצאות קטנות. יחד עם התשובות החיוביות זכיתי במילות הלל ושבח רבות ומיד אחריהן, ממש בהמשך לאותו משפט, דובר על אופן העבודה המשותף, או במילים אחרות על כסף. כסף זו מילת המפתח בתעשיית הספרים. מישהו אמר איכות?: 'שמע, לא קראתי את כל הספר, כלומר קראתי רק את הפרק הראשון, אבל יש לי חוש למציאות. אתה כותב היטב והנושא מרתק. ברור לי שזה ספר שיהיה להיט! ההשתתפות שלך תהיה רק 45 אלף שקל ואנחנו נעשה בשבילך הכל.' מהר מאד למדתי ש-45 אלף שקל היא דרישה צנועה. הוצאות אחרות דרשו את השתתפותי בסכומים גבוהים יותר, שהגיעו עד 65 אלף שקל, לא פחות".
יעקבסון מספר שבשתי הוצאות הציעו לו לקצר את הספר כדי לחתוך בעלויות ולהפוך אותו למוכר יותר. "בפורמט סטנדרטי זה יהיה משהו כמו 450 עמודים. תקצר את זה ל-270 עמודים או משהו כזה וזה ייעלה לך פחות וימכור הרבה יותר". לדבריו, "מסתבר שספרים נמכרים לפי משקל. איך לא שמתי לב לזה קודם? מהר מאד נשלחו אלי חוזים שכותרתם 'מסאלה – שם זמני'. מה זמני? זה השם שנתתי לילד הנייר הזה".
איזה חוזה הציעו לך?
"תוכן החוזים לימדני מפורשות שהוצאות הספרים מתנהלות על פי תפישת 'הרצחת וגם ירשת'. בחוזים שנשלחו לי דובר על הדפסת אלף עותקים. לצד ההשתתפות הכספית הגבוהה מצדי נכתב בהם שהחל מהעותק ה-501 אזכה ב- 5% מהרווחים. למה לא מהעותק הראשון? למה רק 5%? בנדיבות אין קץ הובטח לי שהחל מהעותק ה-3,001 אקבל 15%, שכן חוץ מלכתוב את הספר ולממן אותו, מה כבר עשיתי?
"חשוב להבהיר כאן מהם אותם 5% מדוברים. נניח שמחיר ספר בחנות הוא 100 שקל. רשתות הספרים גובות בין 50-54% ממחירו, כלומר 50-54 שקל. רשת ידועהי מגדילה לעשות וגובה דמי ניוד בסך כ-3 שקלים לספר. לאחר קיזוז רווחי החנות נותרים לכל היותר כ-50% ממחיר הספר. אלו מחולקים בין ההוצאה למפיץ. המפיץ גובה 25% מהסכום שנותר בעוד השאר נותר להוצאה לאור. מתוך רווח זה, שעומד לכל היותר על 75% ממחצית מחיר הספר, מקבל הסופר 5% (כולל מע"מ, כמובן)".
יעקבסון יצא ובדק כמה יעלה לו להוציא את הספר לבד: "חישוב קצר הוליד שעריכת לשון מקצועית תעלה 16 אלף שקל, עיצוב עטיפה יעלה 1,500 שקל, עימוד הספר יעלה 2,500 שקל והדפסה 15 אלף שקל. שכירת שירותיו של מפיץ לרשתות חנויות הספרים הגדולות (שכן הן מסרבות לעבוד מול גורמים פרטיים. גם כאן יש קליקה וחלק מהמשווקים הציעו לי את שירותיהן בתמורת… 60% מהרווחים) תעלה 2,000 שקל, סך הכול: 37 אלף שקל. מכיוון שבאפיק הקונבנציונאלי ממילא נדרש ממני להוציא סכום גדול מזה, החלטתי לקחת את הסיכון שבו הכישלון וגם ההצלחה יהיו שלי ורק שלי. כך נולדה לה הוצאת 'עצה'. ההוצאה לאור שלי", מספר יעקבסון.
מה הקשיים והחסרונות שעומדים בפני מי שבוחר להוציא ספר באופן עצמאי?
"הקושי העיקרי הוא למצוא את החוזה הנכון, עם ההוצאה הנכונה. זה קושי". אומר סנטהאוז, "החיסרון הוא קודם כל אצל הכותב שאצה לו הדרך. חלק מהכותבים בטוחים שהם ההמינגווי הבא. בדרך כלל הוצאה פרטית תרכב על זה, שהרי מדובר בסכום כסף יפה שבדרך כלל לא כולל שיווק והפצה. וכך עריכה מקצועית ונכונה, שיכולה להציל ספר עם פוטנציאל, לא תקרה לספר, ואחרי כל אלה יש רגע מאושר שערימת הספרים שהיו יכולים להיות יותר טובים, מגיעה הביתה ומפאת חוסר אמצעי שיווק/ הפצה/ כשרון מכירה של הכותב, שם הם גם נשארים בחברת הבור בבנק שיצרה ההפקה".
"כיום מקובל שספר צריך לעבור עריכת תוכן. זה הפך לקונבנציה, אך מעלה שאלות לא מעט. הרי לא מקובל 'לערוך' ציורים ופסלים", אומר יעקבסון, "הוצאה עצמית יכולה להיות בוסרית, זולה (מבחינת איכותה) אך באותה מידה ממש גם יכולה להיות מוקפדת ומקצועית בכל פרמטר. יתרונה וחסרונה של ההוצאה העצמית חד הוא – שהכותב אחראי באופן בלעדי ליצירתו. הרווחים יהיו שלו וכך גם ההפסדים. אגב, גם כותב עצמאי יכול לפנות למפיצים ולהפיץ את ספרו בחנויות, אך כמובן שלא יזכה לקידום הספר כפי שיכול היה (אולי) לזכות לו, לו היה מגיע מטעם הוצאה גדולה ומוכרת".
סנטהאוז מוסיף: "אם הסופר איננו מוכר ואיננו שייך להוצאות שמרכיבות את צומת ספרים וסטימצקי, הסיכוי שלו להוציא לאור ספר בהוצאה לאור ועל חשבונה הוא בערך הסיכוי של חבילת חמאה להישאר מוצקה על מחבת לוהט".
מה מטרת היריד "קריאת כיוון לספרות עצמאית"?
"היריד הוא אמצעי למכור את ספריהם של סופרים עצמאים, אך גם קריאה לקוראים לקנות את הספרים ישירות מהסופרים, באופן ישיר או ביריד מסוג זה. מטרת האירוע משולבת. היא נועדה ליצור במה ליוצרים שונים וכן להפגיש בינם לבין הקהל, תוך יצירת פלטפורמה שבה הספרים ימכרו בהנחה בעוד הסופר / יוצר ירוויח יותר", מספר יעקבסון.
"אני חושב שחלק מהמשמעות של היריד היא לעורר את הערך לספר ולסופר, זה שנשחק עד דק במה שהיה לשוק עם חיי מדף של עגבניה ומחיר של חציל בשיא העונה. היריד להבנתי אמור להפגיש כותב עם קורא בלי רעשי השיווק של הדואופול", אומר סנטהאוז ומוסיף: "זוהי קריאת כיוון לכל התעשייה הזאת לשנות כיוון".
מה הביא להחלטה לקיים את היריד?
"יריד 'קריאת כיוון' הוקם מתוך הרצון ליצור שוק לספרות עצמאית וחופשית, שבו יוצרים יכולים להתבטא בלי שיקולי עריכת תוכן ועיצוב ממסדיים, ולמכור את ספריהם בלי פערי תיווך עצומים", אומר יעקבסון.
"היריד, שיריית הפתיחה שלו נערכת בחסות המוזיאון בחיפה, עתיד להתגלגל בין ערים ומקומות שונים בארץ. הוא יאפשר מגע ישיר בין הציבור ליוצרים וכן יאפשר לציבור לקנות ספרים בהנחה גדולה – ומלוא התמורה יגיע ישירות לידי היוצרים", הוא מוסיף.
סופרים נוספים המשתתפים ביריד מוסיפים: "אנחנו מקווים שבהמשך יתקיימו ירידים נוספים שיחשפו סופרים עצמאיים לקוראים עצמאיים. כך שנוכל להתגבר ולנצח במאבק על ספרות כמקצוע ריווחי ואפשרי בארץ ישראל".
היריד יתקיים ביום חמישי (26/12) בין השעות 17:00-21:00, במוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית, טיילת לואי, שדרות הנשיא 89, חיפה.