אחת מאגדות הוויסקי הגדולות בעולם ביקר לאחרונה בישראל, והביא עמו הרבה טיפים, אנקדוטות ובדיחות לקהל חובבי הוויסקי המרוחקים מסקוטלנד. בין השאר, אף הסכים לענות: עם קרח או בלי?

מאת: שי שגב

חובבי משקאות כוהל רבים מאמינים, כי וויסקי סינגל מאלט מהווה את קטגוריית המשקאות הכהילים החשובה בעולם. התעשייה כולה, חייבת תודה גדולה למזקקת גלנפידיך, שבשנות ה-70 של המאה הקודמת, הייתה זו שהחלה לייצר לראשונה וויסקי ממקור יחידני, וכך סללה את הדרך להצלחתו של שאר הענף.

לאחרונה ביקר בישראל, איאן מילר, אחת הדמויות הבכירות ביותר בתעשיית הוויסקי הבינלאומית, השגריר של מזקקת גלנפידיך והמאסטר דיסטילר (המזקק הראשי) של הבית היוקרתי, כדי לערוך סדנאות טעימה לאנשי הענף, בעלי ברים, מסעדות, חנויות וחובבי וויסקי.

לדבריו: "לכל אחד צריך להיות את הוויסקי המועדף עליו, אך לא לצרוך ממנו יותר משתי מנות ביום. רצוי לשתות את הוויסקי אותו אתם שומרים לאירוע נדיר… עדיף שתצרו את האירוע בהקדם, כדי שלא יפתח לראשונה בלווייתכם".

מילר נחשב לאגדה בקרב חובבי המשקה המתיישן, עם ותק של 45 שנה בתחום ייצור הכוהל. ניהל את מזקקת מורטלאך האגדית, לאחר מכן עבר לנהל את מזקקת גלנפידיך. בשלב מסוים התמנה למנחה השגרירים של המשקה ומונה לשגריר הראשי של גלנפידיך. האיש נע כמעט מדי יום מסין לארצות הברית, יום למחרת באיטליה או בסינגפור, ולעיתים נדירות חוזר לביתו שבסקוטלנד.

לצפייה באיאן מילר, כפי שמספר על הקמת המזקקה

כמה דברים שכדאי ללמוד מאיאן מילר

1. ככל שיותר חם, יותר טעים – אנו רגילים לראות אנשים לוגמים וויסקי מתוך כוסית מלאת קרח. לטענת מילר, בכלל כדאי לשים את הוויסקי בכוסית קוניאק, בלי קרח ואף לחמם ולערסל כדי להרגיש את מרב הטעמים.
2. אם חייבים, אל תשתמשו בקרח, אלא בקוביות דמויות קרח – החלטתם בכל זאת לקרר את המשקה, רצוי עם קרח פיקטיבי. לדוגמה, קוביות פלסטיק קרות או כל דבר אחר המקרר את המשקה, אך לא נמס ומדלל את טעמי הוויסקי.
3. וויסקי מתיישן בחבית אבל לא בבקבוק – אל תחכו הרבה זמן עם וויסקי בבקבוק, הוא לא משתפר וגם יש סיכוי שתמותו לפני שתזכו לשתות אותו. לכן, מרגע שפתחתם, יש לכם בערך חמש שנים עד שהוא מתחמצן.
4. הסקוטים יותר טובים מהאנגלים בוויסקי (וגם בכל השאר) – וויסקי, הנקרא גם סקוטש בקרב דוברי האנגלית, אינו מקרי. זו התעשיה החשובה ביותר עבור העם הסקוטי, מבחינת ייצור, תיירות, מזון, העסקה וכדומה. עם שלם שמתפרנס בעיקר מתעשייה אחת.
5. לא קל לעשות וויסקי – לבחור את סוג הדגנים המתאימים ביותר, איכות המים הרצויה, תנאי הכנה עם טמפרטורה טובה, בחירת חביות, זמן ואפילו צורת הבקבוק, כולם משפיעים על איכות המשקה.

עם הגעת השגריר הנכבד, יבואנית הוויסקי לישראל – חברת הכרם, החליטה להשיק את אחד ממותגי הגלנפידיך המיוחדים והאיכותיים ביותר:

גלנפידיך, סולרה רזרבה, 15 שנה

זהו וויסקי מאלט אשר התיישן כ-15 שנה בחביות עץ אלון: אלון מסורתי, אלון מברבון אמריקני ואלון ששימש בעבר ליישון שרי ספרדי. מומחה המזקקה בוחר מבין החביות השונות את הטובות ביותר, כך שישמר הטעם לאורך השנים וכן עומק ואיכות המשקה. שיטת הייצור ייחודית עבור גלנפידיך, וראשונה מסוגה בעולם: הוויסקי מתקבל משלושת סוגי החביות, כאשר בכל פעם מרוקנים את החבית עד לחצייה, ומועבר אליה מחדש וויסקי שעבר את אותו תהליך היישון.

בטעימה האף מעניק רמז לטבק וקצת כבול. בעיטה אחורית המזכירה את ספייסייד, אם כי מרירות וחמיצות באיכות טובה. הפינות מעוגלות עם רמזים לדבש ולפרחים. ניתן גם לחוש במעט שוקולד ושרי. שום דבר שאינו יוצא דופן עבור מאלט מאיזור ספייסייד. החיך עשיר ומתובל, הגוף מעט קל, אולם הסיומת ארוכה ועשירה בעץ נהדר. בהחלט שווה להוסיף את המעט שקלים מעל הוויסקי בן ה-12 וה-13 שנה.

מחיר מומלץ לצרכן: 330 שקל.

לארץ מגיעים גם וויסקי נוספים של גלנפידיך: גלנפידיך 12 שנה ספיישל רזרב (250 שקל); גלנפידיך "אלון עשיר" 14 שנה (320 שקל); גלנפידיך 18 שנה אנשנט רזרבה (400 שקל); גלנפידיך 21 שנה – סיומת רום (1,200 שקל), ובקרוב נראה בארץ גם את גלנפידיך 19 (עידן התגליות), אשר טרם נקבע לו מחיר.