בין השנים 1980 ל-2008, מספר בני האדם הסובלים מעודף משקל זינק מ-250 מיליון ל-904 מיליון בני אדם בעולם המערבי, כמעט פי שלושה. בסך הכל, כ-1.5 מיליארד בני אדם בעולם כולו סובלים מהשמנת יתר, כפי שקובע מחקר חדש של ארגון ODI – צוות חשיבה עצמאי בריטי.

ההשפעה של השמנת יתר ניכרת יותר במדינות בעלות הכנסה גבוהה. באותן מדינות, כפי שהדו"ח מציין, קיים שינוי בהרכב התזונה, שעבר שינוי קיצוני: מדגנים ושורשים לתפריט עשיר בבשר, שומן וסוכר. השפעה מיידית היא עלייתם של מחירי הבשר וחומרי גלם שנועדו להזנת בקר.

ההשפעה בטווח הארוך

לעלייה במשקל ישנה השפעה נוספת שתראה סימנים רק בטווח יותר רחוק. השמנת יתר כמו גם אכילה מוגזמת של מזון רווי במלח מובילה ברוב המקרים לסרטן, סוכרת ומחלות לב. מספרם הגדול של הסובלים מהשמנת יתר הוא בסופו של דבר מקור רווח לחברות תרופות רבות. שוק התרופות לחולי הסכרת הוא דוגמה מצויינת לכך.

בדו"ח שפורסם על ידי חברת המדיה הבריטית ויז'נגיין בחודש אפריל 2013, נכתב כי שוק התרופות העולמי לחולי הסכרת יגיע להיקף של 55.3 מיליארד דולר בשנת 2017. בשנת 2012 גודלה של תעשיית התרופות עמדה על 35.6 מיליארד דולר, כאשר הצפי הוא לצמיחה מתמדת עד שנת 2023.

אוכלוסיה חולה היא מעמסה על כל מערכת בריאות

התערבות של ממשלות בתפריט התזונה נחוצה כדי למנוע הוצאה מוגזמת על טיפול בחולים שאפשר למנוע על ידי חינוך לתזונה נכונה. חינוך לאכילה נכונה במדינות מסוימות מביא לתוצאות הרצויות. הדוגמה של דרום קוריאה היא אחת המובהקות לכך.

שכנוע וחינוך לתזונה נכונה הביאו לידי כך שתושבי דרום קוריאה שינו את התפריט שלהם. למרות היותה מדינה עם הכנסה גבוהה, בדרום קוריאה צורכים רמות גבוהות של ירקות ופירות, והארוחות הן בעלות מינון נמוך של שומן, דבר שהושג לאחר קמפיינים ציבוריים אינטנסיביים.

המקרה של דרום קוריאה הוא מקרה של הצלחה. חינוך לאכילה נכונה שנובעת מדאגה אמיתית לבריאות התושבים, מונעת מהרצון של הממשלה למנוע מאוכלוסיות שלמות להיות תלויות בכלכלת המדינה. השאלה היא האם במדינות אחרות קיימת אותה הדאגה או האם הדאגה לאינטרסים של מספר מצומצם של חברות תרופות ומזון מהיר תגבר?