כך נמסר היום במסיבת עיתונאים באוניברסיטת ת"א, לרגל חנוכת בית הספר הראשון מסוגו למדעי המוח. מחקר חדש העלה, כי חומר חלבוני הקרוי NAP, שפותח במעבדתה של פרופ' גוזס, עשוי להגן על המוח מהשפעתה ההרסנית של הסוכרת ומפני מגוון מחלות ניווניות קשות

מאת צבי זינגר

חומר חלבוני, שפותח במעבדות הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, עשוי להגן על המוח מפני ההשפעה ההרסנית של מחלת הסוכרת ומפני מגוון מחלות ניווניות קשות, ביניהן אלצהיימר, פרקינסון ואפילו סכיזופרניה. כך נמסר היום במסיבת עיתונאים באוניברסיטת ת"א, לרגל פתיחתו של בית ספר ראשון מסוגו למדעי המוח, באוניברסיטת ת"א.

מחקר חדש של פרופ' אילנה גוזס, מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א,  העלה  כי חומר חלבוני הקרוי NAP, שפותח במעבדתה של פרופ' גוזס, עשוי להגן על המוח – בין היתר – מהשפעתה ההרסנית של הסוכרת. תוצאות המחקר התפרסמו לאחרונה בכתב העת המדעי Neurobiology of Disease, ואף זכו לתמונת שער.

החוקרים  באוניברסיטת תל אביב ביקשו לבחון את השפעת הסוכרת על המוח, ואת יעילותו של NAP בטיפול בנזקים אלה. לשם כך הם בנו מודל של חולדות, שחולק לשלוש קבוצות: חולדות שהוזרק להן חומר הגורם לסוכרת ולא טופלו כלל; חולדות שהוזרק להן החומר הגורם לסוכרת, וכעבור יממה טופלו באמצעות NAP; וקבוצת ביקורת של חולדות בריאות. כל החולדות נבחנו בשלושה אופנים: בדיקה התנהגותית במבוך הבוחנת זיכרון, יכולות למידה והתמצאות בסביבה – 12 שבועות לאחר הזרקת החומר; הדמיה מוחית ממוחשבת לא פולשנית שמאתרת אזורים פגועים במוח החי – 15 שבועות לאחר ההזרקה; ולבסוף, ניתוח היסטולוגי של המוח.

הממצאים היו מעודדים ביותר לכל אורך הדרך: במבחן ההתנהגותי גילו החולדות החולות שלא טופלו ירידה משמעותית ביכולת הזיכרון וההתמצאות במבוך, בעוד שהחולדות שטופלו ב-NAP שמרו על יכולת הקרובה לזו של החולדות הבריאות.

בהדמיה המוחית נצפה במוחן של החולדות החולות נזק נרחב לאזורי קדמת המוח, החשוב בין היתר לתפקודי למידה וזיכרון ולביצוע פעולות מורכבות, בעוד שהנזק למוחן של החולדות שטופלו היה קטן בהרבה. גם בבדיקה ההיסטלוגית עלה בידי החוקרים להבין לעומק את השפעתו המיטיבה של NAP.

"NAP הצליח במידה רבה להגן על המוח מפני פגיעת הסוכרת," אומרת פרופ' גוזס. "בבדיקה היסודית שערכנו, הצלחנו לכמת את רמות הנזק וההגנה, וגילינו שמדובר בהגנה משולשת. ראשית, מתברר שהתרופה מגינה על הסינפסות, המקשרות בין תאי העצב במוח, אשר בלעדיהן המוח אינו מסוגל לתפקד. שנית, ראינו שהטיפול מגן גם על תאי התמיכה במוח, שתפקידם להזין ולשמור על תאי העצב. ושלישית, הממצאים הראו ש-NAP  משפיע על המערכת החיסונית הפנימית של המוח ובכך מונע מצבים דלקתיים במוח."

NAP מהווה תרופה ניסיונית, הנמצאת היום בפיתוח בחברה הקנדית Allon Therapeutics Inc. ניסוי קליני, שהגיע כבר לשלב שני-שלישי, בטיפול במחלה נדירה הדומה למחלת פרקינסון, צפוי להניב תוצאות עד סוף שנת 2012.

התקווה היא, שהתרופה הניסיונית החדשה תגן בעתיד על המוח מפני מגוון מחלות ניווניות קשות, ביניהן אלצהיימר, פרקינסון ואפילו סכיזופרניה.

בית הספר למדעי המוח (הנקרא על שם סמי סגול) נחנך הבוקר באוניברסיטת תל-אביב במסגרת כנס בינלאומי למדעי המוח. לדברי פרופ' אורי אשרי, ראש בית הספר סגול למדעי המוח, לבית הספר החדש יתקבלו המובחרים שבסטודנטים, והם ילמדו בו משלב התואר הראשון למצטיינים, דרך תכניות לתואר מוסמך ועד לדוקטורט בתחום חקר המוח.

הסטודנטים יפגשו בבית הספר את טובי המרצים והחוקרים בתחום, משבע פקולטות שונות ברחבי הקמפוס: מדעי החיים ומדעי החברה, רפואה והנדסה, המדעים המדויקים, מדעי הרוח והאמנויות. שיתוף הפעולה עם הפקולטות השונות יאפשר לבית הספר לפתח תוכניות בין-תחומיות חדשות בחקר המוח בשנים הבאות. הסטודנטים בבית הספר ייחשפו לידע עדכני ברבדים רבים, בתוך סביבה מעשירה של שיתוף פעולה בין-תחומי, ויתמודדו לראשונה עם אתגרי המחקר המדעי.

לדברי נשיא אוניברסיטת ת"א, פרופ' יוסף קלפטר, בית הספר החדש ישמש במה למפגש ולשיתופי פעולה בין-תחומיים בין חוקרים שישתלבו בפעילותו. הוא יפתח את שעריו גם לסטודנטים ולמדענים מחו"ל, יקדם שיתופי פעולה בין-לאומיים וישים דגש על קליטת ישראלים השבים ארצה במסגרת המאמץ הלאומי המכונה "החזרת מוחות".